מערכת הבריאות ברחבי המדינה, בבתי החולים ובמרפאות הציבוריות, פתחה הבוקר (חמישי) בשביתה בת יומיים במחאה נגד אירועי האלימות. זאת בעקבות מקרים רבים בעת האחרונה בהם מותקפים צוותים רפואיים בידי מטופלים ובני משפחותיהם.
במערכת הבריאות דורשים הצבת כוחות משטרה במיידיות בבתי החולים, מאבטחים חמושים במרפאות והחמרת הענישה. במשרד הבריאות ומערך ההסברה הלאומי יצאו אמש במאמצי הסברה בקריאה "לאן הגענו? די לאלימות נגד צוותי הרפואה". שלט ענק עם תמונת הרופאה המדממת מבאר יעקב שהותקפה שלשום בידי מטופל, נתלה על חזית קניון עזריאלי שבמרכז תל אביב. שר המשפטים גדעון סער הודיע כי בכוונתו להביא ביום ראשון לוועדת השרים לחקיקה חוק להחמרת ענישה כלפי תקיפת צוותים רפואיים.
לפי התיקון שמציע החוק, על תקיפת צוותי רפואה תוך כדי מתן טיפול רפואי יוטל עונש של עד 5 שנות מאסר והיא תסווג כעבירה מסוג פשע. כיום ניתן להטיל על תקיפה שכזו עונש של עד 3 שנות מאסר. התיקון יחול על כל ״מטפל' ויכלול גם חובשים ופראמדיקים של ארגוני עזרה ראשונה כמו מד"א ואיחוד הצלה. התיקון המוצע מחיל את העונש המחמיר על תקיפות שנעשו במהלך כל טיפול רפואי שהוא, ואם כוונו נגד סוגים שונים של מטפלים.
שלטי הרחוב המזעזעים ביותר שייכתבו נגד התופעה, רק בשפה העברית, והצהרות על החמרת חוקי הענישה הם בריחה מהאמת ומפעילות אפקטיבית שתרתיע, לנוכח אירועי האלימות המתעצמים ותחושת ההפקרות של צוותי הבריאות במערכת. צדק שר הבריאות הורוביץ שלפני חודש, לאחר תקיפת צוות המטפלים במחלקת טיפול נמרץ בהדסה הר הצופים, ביקר את פרקליטות המדינה והמשטרה. הורוביץ אמר כי "אנחנו לא רואים כתבי אישום נגד מי שמעז להרים יד בבית חולים ולהשחית רכוש". בשנת 2021 למשל, מתוך מאות אירועי אלימות נגד צוותים רפואיים הגישה המשטרה רק 38 כתבי אישום. מתחילת שנת 2022 אירעו מעל 110 אירועי תקיפה חמורה ואלימות פיזית ורק תוקף אחד יושב בבית הסוהר, הלין יו"ר ארגון רופאי המדינה, ד"ר זאב פלדמן במהלך דיון מיוחד של ועדות הבריאות והפנים לפני כחודש.
פלדמן סיפר בדיון בכנסת כי ארגון הרופאים פנה בשם חוק חופש המידע גם למשטרה וגם למשרד המשפטים וביקש לקבל מידע על הסטטיסטיקה – כמה תלונות הוגשו על תקיפת צוות רפואי, כמה כתבי אישום ואיזו ענישה הייתה. "רצינו לרכז את הנתונים ומסתבר שאין אפשרות לקבל את הנתונים, בטענה שהם לא יכולים לספק אותם כיוון שהתלונות האלו לא מסווגות, לא מסומנות בצורה נפרדת". לא בכדי לא ניתן לקבל נתונים אודות מענה ההרתעה של מערכת המשפט בענישה נגד תוקפי הרופאים והצוותים הסיעודיים- אולי מאחר ואז נגלה כי זו חלשה, מקלה ומכילה ולא מבקשת להרתיע עם עונשם. למרות שהחוק מורה על שלוש שנות מאסר לתוקפי צוותי רפואה, השופטים גוזרים לרוב חודשים ספורים בגין אלימות זו.
עינוי הדין המתמשך לוקח שנים כך שאדם שהכה רופאים ורופאות בשעה שנקבע מותו של יקירו או בביקור אצל קרוב משפחתו ייענש רק לאחר כחמש שנים ואז ימצא שופט שיבין לסערת ליבו לפני חצי עשור, יכיר בנסיבות המקלות של האובדן והכאב והעובדה שחלפו שנים ארוכות מאז 'איבד עשתונות'.
גם אם חוק החמרת הענישה של שר המשפטים סער יעבור, יהיו השופטים בבית המשפט חופשיים להמשיך במנהגם. בין אם החוק יקבע שלוש שנות מאסר או חמש שנות מאסר, אין סיבה לכאורה שהשופטים יתייחסו לאירועי האלימות בחומרה הראוייה.
במשרד הבריאות מציינים החודש קמפיין נרחב של חגיגות 'חודש הגאווה' בהזדהות ובתמיכה עם קהילת הלהט"ב בישראל. דפי הרשתות החברתיות, בהוראת השר הורוביץ, נצבעו בצבעי הקשת של דגל הגאווה, למעט הדפים המופנים כלפי החברה הערבית. הורוביץ יודע ששם נדרשים המאמצים האמיתיים כדי להוביל לשינוי ולמתן הזדמנות לחיים ולהגנה לבני הקהילה דוברי הערבית, אבל לא רוצה להכעיס או חלילה להאשים ומעדיף להתמקד בקמפיין בקהל המצביעים היהודי שאותו הוא מייצג. הבחירות הפוליטיות של השר הורוביץ הן זכותו אבל העובדה היא שבמשרד הבריאות מנהלים את הקמפיין החשוב נגד האלימות ואת מסרי המחאה התקיפים מעבירים בשפה העברית היא בריחה נוספת מהאמת ומהפתרון.
במקרים רבים מאוד, המעורבים באירועי האלימות הקשים, נגד רופאים ורופאות יהודים ושאינם יהודים כאחד, הם בני החברה הערבית, זאת גם על הרקע של תופעת האלימות הרחבה בתוך המגזר. מאמצי הסברה שנושאים את הכותרת 'לא לאלימות' ולא מבקשים לפנות אל ליבם של דוברי הערבית ובשפתם בהסברים על חומרת העניין הם פוליטיים מעיקרם ולא ישיגו לעולם כך את מטרתם.
