הסרטונים שבהם נראים ישראלים מסתובבים ברוגע ברחובות איסטנבול ומשכנעים את חבריהם לבוא בעקבותיהם, מטרידים את אנשי המטה ללוחמה בטרור. ההוראה הברורה לעזוב את איסטנבול מיד מחשש לפיגוע טרור מצד גורמים איראניים, כולל אפשרות של חטיפה, נתקלת משום מה בהתעלמות ובזלזול. הישראלי הנופש חש כי הוא מבין טוב יותר מהמומחים שבידיהם מודיעין מהימן על כוונת האיראנים לנקום את שורת החיסולים בתקופה האחרונה של גורמי מפתח במשמרות המהפכה.
"גישת הסחבק וה'יהיה בסדר' עומדת מול איום ברור הנתמך במידע מודיעני קונקרטי שיש בידינו ובידי הטורקים", מבהיר אל"מ במיל' יוסי אדלר, ראש חטיבת המודיעין במטה לביטחון לאומי. "אנחנו עוקבים אחרי הפעילות האיראנית, שמגלגלת ניסיון פיגוע כבר תקופה. בתהליך הזה יש כל מיני שלבים, ואנחנו מדברים עכשיו על שלב המימוש. יש חוליות בשטח שממתינות לשעת הכושר לבצע פיגוע בישראלים באיסטנבול, ובגלל זה המסר הקיצוני והחריג. אנחנו משתדלים להתריע כדי למנוע אירוע חריף ומורכב".
אדלר, שבדרך כלל פועל הרחק מהרדאר התקשורתי, אומר שמערכת הביטחון פועלת בנושא באופן רציף, יומם ולילה, וכי לקריאה לצאת מטורקיה קדמה עבודה ממושכת. "יש פה מסע הסברה שמאחוריו פעילות יומיומית של מערכת הביטחון הישראלית, בשיתוף פעולה מלא עם הביטחון הטורקי. לא חשבנו שנגיע למצב של אפס ישראלים באיסטנבול מיד לאחר שנודיע על האיום, אבל כן, רואים ירידה מסוימת בנסיעות לשם. הציבור צריך להיות אחראי ולהירתם למשימה. אני אומר באופן חד־משמעי: אם יהיו פחות ישראלים בטורקיה – בדגש על איסטנבול – יהיו פחות מטרות, והיכולת שלנו למנוע מהאיראנים לממש את זממם תהיה טובה יותר. אנחנו מקווים שמדובר באירוע שיסתיים מהר".
בחודש האחרון ספגה איראן מכה אחר מכה. על פי דיווחים זרים, המוסד עצר על אדמת איראן את מנסור רסולי, בכיר בכוח קודס, והוא מסר מידע בעל ערך רב. מאוחר יותר חוסל בלב טהרן חסן סיאד חודאי, בכיר במשמרות המהפכה; מהנדס נוסף נהרג במתקפת כטב"מים, ושני מדענים אחרים מצאו את מותם בדרך מסתורית. בטהרן הפנו אצבע מאשימה לעבר ישראל והבטיחו להגיב. עד כה, ניסיונות התגובה לא צלחו.
יוסי אדלר, ראש חטיבת המודיעין במל"ל: "שום מדינה לא אוהבת להיות חצר אחורית של אירועים שפוגעים בכלכלה ובתיירות. אנחנו והטורקים פועלים שכם אל שכם בכל הצירים"
"האיראנים היו שמחים לפגוע בבכירים ישראלים, במדענים ובגורמי מערכת הביטחון של ישראל", אומר אדלר, "אבל מכיוון שהם מתקשים לעשות זאת הם פונים למטרות 'רכות' יותר ומנסים לפגוע בישראלים מן השורה שמטיילים בעולם. מבחינתם, כל מה שיצליח יהיה מבורך ואת זה אנחנו רוצים לעצור.
"הרבה שנים אני בעסק הביטחוני, בכל מיני כובעים", מוסיף אדלר. "אני לא חושב שהיה רגע אחד שלא היו בו כוונות איראניות לפגוע בגורמים ישראליים בכיוונים שונים. האיראנים מתוסכלים מחוסר ההצלחה שלהם לממש את זממם בדרכים אחרות, ויש פה מגמה עולה שמתבטאת בניסיון לבצע פעולות בכל העולם, כשכרגע אנחנו רואים מיקוד באיסטנבול".
הפעילות האיראנית נגד ישראל מתבצעת גם באמצעות השלוחות הארגוניות שלה במדינות האזור ובהן לבנון, תימן, סוריה ועוד. באתר המטה לביטחון לאומי מופיעות אזהרות מסע גם למדינות השכנות לאיראן. למורת רוחם של הטורקים, ארצם היא מטרה מועדפת על האיראנים.
"לאיראן יש יכולות טובות במדינות השכנות שלה, וגם בהרבה מוקדים באפריקה, באסיה ובדרום אמריקה", אומר אדלר. "טורקיה מעוררת עניין אצל האיראנים. יש בה קהילה יהודית ותיירים יהודים, ומצד שני גם איראנים גולים ומתנגדי משטר שברחו לטורקיה. שום מדינה לא אוהבת להיות חצר אחורית של אירועים שפוגעים בשקט, בכלכלה ובתיירות, ולכן לנו ולטורקים יש אינטרס משותף שלא יהיו שם פיגועים. זה מה שמוביל לשיתוף הפעולה בין ישראל לטורקיה בכל הצירים. אנחנו פועלים שכם אל שכם כדי להגביר ביטחון ולאתר פעילויות חשודות".
כבדהו וחשדהו
במשרדו של אחד הגנרלים בצבא הפשמרגה הכורדי בצפון עיראק, פגשתי ב־2016 את שאהין (שם בדוי). ישבנו יחד בחדר ההמתנה לפני הכניסה לגנרל. הניסיון שלי לראיין את הגנרל בעניין המלחמה בארגון דאעש במוסול, שבימים ההם הייתה בשיאה, לא צלח. הגנרל החביב קיבל אותי יפה ואפילו התעניין בישראל ובקשריה עם הכורדים, אבל באשר למתרחש בזירת הלחימה הסתפק בהבעת תקווה לניצחון.

השיחה עם שאהין בזמן ההמתנה הייתה מעניינת יותר. שאהין, עיתונאי ממוצא איראני המתגורר כיום באירופה, סיפר לי על קורותיו, ואני הבעתי עניין בצלקת שבצבצה בין שערות ראשו השחורות. "עברתי עינויים וחקירות בטורקיה", השיב. "הוחזקתי שבוע במעצר כי חשדו שאני מרגל, מתנגד משטר. זה קרה כשהלכתי לסקר את המלחמה בסוריה והייתי צריך אישור מעבר. בסופו של דבר גורשתי מטורקיה".
כעת, בעקבות אזהרת המסע לטורקיה, טלפנתי לשאהין כדי לנסות ללמוד ממנו על היקף פעילותם של האיראנים בטורקיה. "הגבול האיראני עם טורקיה ארוך מאוד, והקהילה הגדולה של האיראנים במדינה מקילה על כניסת גורמים איראניים, חלקם עוינים", הוא אומר. "בשנים האחרונות הטורקים עסוקים רבות בפעילות של האיראנים בשטחם".
לדברי שאהין, למודיעין האיראני יש יכולות מוכחות בטורקיה, בין השאר בהתמודדות עם מתנגדי המשטר ועם גולים שברחו מהמדינה. "יש שיתופי פעולה בין האיראנים לטורקים במקרים שבהם מעורבים כורדים למשל, וגם בגירוש מתנגדי משטר איראנים שמצאו מקלט בטורקיה. בשנת 2000 למשל היו איראנים שגורשו וסיימו את חייהם בחבל התלייה".
עם זאת, מבהיר שאהין, "לא כל הפעילות האיראנית נעשית בתיאום עם הטורקים. אירועי חטיפה בידי איראנים הפכו להיות שכיחים מאוד. לפני שנתיים ניסו לחטוף שלושה עיתונאים אקטיביסטים איראנים בטורקיה; אחד מהם נחטף בטורקיה ונתלה באיראן, אחר נתפס בעיראק, ועיתונאית נוספת, איראנית בעלת אזרחות אמריקנית, הצליחה לברוח. המודיעין האיראני עובד חזק בטורקיה, תוך שהוא מסתייע באיראנים הרבים שחיים שם אבל חלקם דואגים לאינטרסים של משטר האייתוללות".
ד"ר חי איתן כהן־ינרוג׳ק: "הטורקים לא רוצים שפעילויות כאלה יובילו למשבר דיפלומטי עם האיראנים, ולכן הם מטאטאים את הלכלוך מתחת לשטיח ומנסים לפתור את הבעיות בחדרי חדרים"
אני שואל את שאהין אם לדעתו נפתחה מלחמה בין האיראנים לישראל מתחת לפני השטח. "אני חושב שזה לא מתחת לפני השטח אלא מעל פני השטח", הוא ממהר להשיב. "אחרי חיסולו של הקצין חסן סיאד חודאי בידי רוכבי האופנוע, היו עוד שני מקרים לפחות של אנשים באיראן שמשמרות המהפכה הודיעו על מותם אך ציינו שמדובר היה בתאונה. צירוף המקרים נראה די מחשיד. תוסיף לזה עוד פיצוצים מסתוריים שהתרחשו באיראן בשבועיים האחרונים, בין היתר במפעל לייצור חומרים כימיים, ותבין שהמצב באיראן מזכיר את הסדרה המשודרת אצלכם, טהרן".
ד"ר חי איתן כהן־ינרוג׳ק, מומחה לטורקיה במכון ירושלים לאסטרטגיה ולביטחון, מבהיר כי הטורקים אינם מופתעים מפעילות המודיעין האיראני בשטחם, וכי למרות ההפרה הבוטה של הריבונות הטורקית, בין אנקרה לטהרן מתנהלים יחסים פוריים בתחומים שונים.
"האיראנים התנקשו בעבר בחייהם של אינטלקטואלים טורקים שהיו מזוהים עם השלטון ומתחו ביקורת על המשטר הטורקי. הם אמנם לא היו אנשיו של הנשיא ארדואן, אבל בהחלט נחשבו ידידיו. האיראנים מקפידים לא להיקלע לחיכוך ישיר עם שליט טורקיה, והטורקים מצידם משתדלים להתנהל מול האיראנים ברגישות. איראן וטורקיה לא נלחמו ישירות זו בזו משנת 1639, אז נחתם הסכם הפסקת אש ביניהן. ארדואן נפגש כמה פעמים עם המנהיגים האיראנים. הביקור האחרון היה בשנה שעברה. על פניו, היחסים בין המדינות תקינים וטובים".
בזירה הסורית, לעומת זאת, יש מתיחות גדולה בין המדינות. "בסוריה יש עימות ישיר בין איראן לטורקיה, באמצעות ארגוני פרוקסי. האיראנים תומכים באסד, ואילו צבא סוריה החופשית, שנאבק באסד, מקבל גיבוי מארדואן. ברמה הדיפלומטים המנהיגים מתעלמים מהמתיחות, משדרים עסקים כרגיל ומחייכים מול המצלמות במפגשים הדדיים, אך במקביל מתנהלת מלחמת הפרוקסי. כולם שומרים שהסיר המבעבע לא יתפוצץ.
"גם באירוע הנוכחי, הטורקים לא רוצים שפעילויות כאלה ידרדרו את היחסים שלהם עם האיראנים ויובילו למשבר דיפלומטי, ולכן הם מטאטאים את הלכלוך מתחת לשטיח ומנסים לפתור את הבעיות בחדרי חדרים. זו הסיבה שבניגוד לדיווחים השוטפים ולרעש התקשורתי בישראל, בתקשורת הטורקית לא רואים כמעט שום דבר בנושא, חוץ מאתרים בודדים שמתרגמים את הדיווחים מישראל".

לדברי ד"ר כהן־ינרוג׳ק, "מי שמרכיב את החוליות המאיימות על ישראל הם אנשים של כוח קודס, שייתכן שנמצאים בטורקיה כבר תקופה. ייתכן שהם רדפו בעבר אחר גולים איראנים ועכשיו קיבלו משימה חדשה לפגוע בישראלים, כדי לנקום את חיסולם של המדענים".
המשטר במבוכה
אזהרת המסע של המטה לביטחון לאומי הגיעה דווקא כששוק התיירות הישראלי בטורקיה החל לצבור תאוצה מחודשת לאחר מגפת הקורונה ועם הפשרת היחסים בין המדינות, ששיאה היה בביקור נשיא המדינה יצחק הרצוג באנקרה. במישור הכלכלי, הלירה הטורקית בשפל ונסחרת בכ־20 אגורות, מה שהופך את חבילות התיור למדינה ואת הקניות בשווקים שם לאטרקטיביות במיוחד.
במל"ל מציינים שגם הטורקים מבינים שעדיפה אזהרת מסע, גם אם היא תצמצם באופן זמני את זרם התיירים מישראל, על פני פיגוע טרור על אדמת טורקיה שעלול להוביל לנזק גדול יותר ולגרום לתיירים מכל העולם להדיר את רגליהם מהמדינה.
"המשבר הכלכלי והתלות בתיירות בהחלט לוחצים על הטורקים לשמור על הפעילות האיראנית בטורקיה בשקט. הטורקים לא רוצים להפחיד את התיירים, שהתחילו לחזור למלונות ולבזאר לאחר שנות הקורונה", אומר ד”ר כהן־ינרוג׳ק.
אם הטורקים מנסים לשמור על שקט תקשורתי באשר לאיומי הטרור כדי למנוע הידרדרות כלכלית, המצב באיראן הפוך. כך לפחות טוען ראשיד (שם בדוי), גולה איראני שכיהן בתפקיד בכיר בממשלת השאה לפני המהפכה, וברח לאירופה דרך טורקיה. בנוסף ליצר הנקמה האיראני, הוא מציין, משטר האייתוללות זקוק בדחיפות להישג מוראלי.
"המשטר בטהרן נואש", אומר ראשיד. "בכל יום שעובר המצב הכלכלי נעשה קשה יותר, אנשים יוצאים לרחובות לשביתות והפגנות, שהופכות להמוניות ומסודרות יותר. דולר בודד שווה כ־43 אלף טומאן איראני, ואני מבין שאיגודי התעשייה והעובדים האיראנים קרובים להכרזה על שביתה כללית במדינה. הקץ של המשטר האיראני באמצעות הפיכה או מהפכה קרוב מאוד. דברים יכולים להתרחש במהירות. החיסולים האחרונים המיוחסים לישראל מביכים את המשטר באיראן, והוא חייב לספק תגובה".
גם ראשיד מציין את היחסים המורכבים בין טהרן לאנקרה. "איראן וטורקיה צריכות זו את זו. יש להן אותה אידאולוגיה ואותה שאיפה להיות מנהיגי המזרח התיכון. אני לא חושב שטורקיה תעשה משהו נגד המשטר באיראן ותפגע בסטטוס־קוו. אני מכיר הרבה אנשים שברחו מהמשטר אל טורקיה והחיים שלהם בסכנה, אנשים שעובדים איתי ונמצאים במצב מסובך מאד. הם חוששים לחייהם כי הם מודעים לפעילות של המודיעין האיראני בטורקיה, בעיראק, בארמניה, בגיאורגיה, באזרבייג'ן ובטורקמניסטן. המודיעין האיראני נמצא שם כדי להפחיד את האנשים ולהבטיח את יציבות המשטר בטהרן. אבל זה לא יעזור, הקץ קרב".