נשיא אוקראינה ולודימיר זלנסקי מותח ביקורת על ישראל על כך שלא הצטרפה לסנקציות הבינלאומיות שהושתו על רוסיה. הוא תיאר כי אוקראינה שוקלת גיוס חובה של צעירים לצבא, כחלק משינוי ההיערכות הביטחונית במדינה שהוא שואף לבצע בעתיד, לאחר תום המלחמה הנוכחית.
היום בצהריים קיים זלנסקי שיחת זום עם חברי סגל וסטודנטים מהאוניברסיטה העברית. ראשית, תיאר כי הוא דחה בקשות רבות של עיתונאים מישראל להתראיין אצלם. לדבריו, אינו יודע מה להשיב לשאלותיהם על מידת הסיוע הישראלי שניתן לארצו. "רוסיה מכה בנו יום ולילה, הם פוגעים בבני אדם, בבתים פרטיים, במבני ציבור ובתשתיות. כאלפיים מוסדות חינוך נהרסו באוקראינה. רוסיה הפכה למדינת טרור", הוא תיאר את המצב הקשה בעיר מריופול שנכבשה בידי הרוסים, וכי עשרות האלפים שנותרו בעיר סובלים בתנאים קשים וחשש להתפרצות מחלות כגון כולרה. "שבוע אחרי שבוע הכובשים הרוסים מנסים להחביא את פשעיהם ולקבור אנשים בקברים המוניים. הם יורים באנשים ברחובות, הם מענים, הם אונסים קטינים, בנים ובנות", אמר.
הוא התייחס גם לפגיעה באתרי מורשת יהודית וזיכרון כמו קברו של רבי נחמן מברסלב באומן ואתר ההנצחה לקרבנות הנאצים בבאבי-יאר. "ולכן קשה לי לדבר עם עיתונאים מישראל" אמר. "קשה לי לענות לשאלות שאני תמיד מקבל על הסיוע הישראלי". זלנסקי פירט רשימה של מדינות שלדבריו נתנו לארצו סיוע גדול יותר מזה הישראלי. הוא הודה על העזרה ההומניטרית, אבל קבל על חוסר ההצטרפות הישראלי לסנקציות על רוסיה. "בשנים שיבואו, בני הדור שלכם יצטרכו להסתכל בעיניים של בני דורם באוקראינה ולהשיב תשובות", אמר לסטודנטים.
בהתייחס לשאלה שנגעה למציאות באוקראינה ביום שלאחר המלחמה, אמר זלנסקי כי יש להם מה ללמוד מישראל מבחינת הצורך התמידי להגן על הגבולות ולהשקיע בביטחון. בין היתר, יישקל שירות חובה לצעירים בדומה לישראל.
בתחילת השבוע, פורסמו בעמודים הרשמיים של שגרירות אוקראינה בישראל ברשתות החברתיות, מודעות היוצאות כנגד ישראל בטענה כי אינה מוכנה לסייע לאוקראינה ולספק פרוטזות לאוקראינים שנפגעו במהלך הקרבות. גורמים מדיניים אמרו בתגובה כי יש דרך לבקש בקשות, ומודעות כאלו אינן מקובלות. עוד הזכירו כי ישראל פתחה למשך כמה שבועות בית חולים שדה באוקראינה, וסיפקה טונות של ציוד הומניטרי.
בימיה הראשונים של הפלישה הרוסית לאוקראינה, ניסה ראש הממשלה נפתלי בנט לתווך בין הצדדים ואף טס למוסקבה להיפגש עם פוטין. בישראל טוענים כי התיווך סייע לאוקראינה בכמה עניינים ספציפיים, אם כי דעך מאז. בירושלים לא שוללים העברת סיוע נוסף לאוקראינה, אולם בכל מקרה מבהירים כי לא מדובר יהיה באמצעים צבאיים.
