העיתונאי יהודה שלזינגר מ"ישראל היום" בסך הכול רצה לטוס עם אשתו ועם עוד כמה זוגות חברים לגיאורגיה. הם בחרו לטוס בחברה הלאומית של ישראל, והתלאות החלו עוד לפני שהגיעו לנתב"ג: הטיסה הייתה אמורה לצאת ב־20:30, אך בשעה 14:00 קיבלו שלושה מהחברים מסרון המבשר שהטיסה הוקדמה ל־18:30. "אחד החברים, מורה לנהיגה, קיבל את ההודעה באמצע השיעור", אומר שלזינגר. "השני היה באמצע פגישה בתל־אביב. היינו צריכים לעזוב הכול ולרוץ, כשאנחנו יודעים שעם מצב התורים בטרמינל נצטרך להקדים כדי להגיע למטוס בזמן". שלזינגר וחבריו הצליחו להגיע ברגע האחרון, והחבורה המריאה לטביליסי. בשובם ציפתה להם הרפתקה גרועה בהרבה.
"היינו אמורים לטוס באחת בלילה, אבל בצהריים קיבלנו הודעה ש'החברה מתנצלת אך מסיבות מבצעיות הטיסה נדחית למחרת, יום שישי בשעה שלוש'. איך אפשר לסמוך על החברה הזו ולהאמין שהטיסה אכן תצא ולא ניתקע בשבת בטביליסי? אשתי היא אחות במקצועה וביום שישי הייתה לה משמרת בבית החולים. לאחרים יש ילדים קטנים. אבל לאל על לא אכפת. התחלנו לחפש טיסות חלופיות, או אפשרויות לשהות בשבת בטביליסי. בסופו של דבר לא הייתה לנו ברירה, טסנו ביום שישי והגענו סמוך מאוד לשבת. איש בחברה לא טרח להסביר או להתנצל".
שלזינגר אינו לבד. זה שבועות "זוכים" מאות נוסעים ליעדים כמו ברלין, מילאנו, קייב, ליסבון, או וינה לקבל הודעות דומות המשבשות את תוכניותיהם. אבל גם אל על לא לבד. המילה Canceled, לרוב בצבע אדום, מהבהבת כיום לעיתים מזומנות על לוחות הטיסות בנמלי התעופה ברחבי העולם.
"עולם התעופה כולו סובל מ'לונג קוביד'", אומר לנו בכיר בחברה, וטוען כי "שיעור הטיסות המתבטלות באל על הוא זעיר בהשוואה לעולם. מתוך 3,000 טיסות בחודש התבטלו 50 או 60. זה אמנם הרבה ואינני מקל ראש אבל צריך לשים זאת בפרופורציות. מדובר באחוז וחצי בלבד. אלא שאצלנו מייצרים תחושת משבר, כי מדובר בחברה הלאומית של ישראל. נכון שמבחינת הנוסע הפרטי מדובר ב־100 אחוז נזק, ולא משנה לו שהסטטיסטיקה לטובתנו. מאז הקורונה יש משבר רציני בענף התעופה, גם אחרי שענפים אחרים חזרו לעצמם. רבים מעובדיו הוצאו לחל"ת והעומס עצום. הקורונה עצמה עוד לא נעלמה. לכל מדינה יש כללים. בחלק מהן צריך בדיקות אנטיגן, ובחלקן צריך חיסונים או להציג מסמכים. זה משפיע על ביטולים, וביטולים משפיעים על היכולת לנהל ולהוציא טיסות באופן מסודר".
בנוגע לטענה כי החברה אינה מספקת הסברים לביטולים, אומר הבכיר: "אנחנו מסבירים שהטיסה בוטלה מסיבות מבצעיות בלי לפרט, כי יש מכלול סיבות ולא רק היעדר טייסים. אנחנו נותנים ללקוח כמה אפשרויות – לבחור טיסה ביום אחר, לטוס בטיסה חלופית בחברה אחרת או לקבל זיכוי כספי".
בניגוד לחברות אחרות, אומרים באל על, בחברה חותרים למצוא פתרונות חלופיים במקרים של ביטול טיסות. "גם אם נשארת במלון, החברה תממן את השהייה בו. במרץ היה עדיין אומיקרון, מספר החולים קפץ ל־13 אלף ביום, ומספר הביטולים היה עצום. קשה להיערך למצב כזה. לכן אנחנו מגייסים טייסים ומנסים למצוא פתרונות".
המטלפנים לחברה נדרשים להצטייד בסבלנות רבה מאוד, שכן ההמתנה עלולה להימשך שעות ארוכות בשל היעדר כוח אדם. באל על מבטיחים שבעוד חודש עד חודשיים יחזרו לשש עד שמונה דקות המתנה, ובינתיים יש קו מיוחד עם מענה מהיר למקרי חירום.
עיקר הבעיה הגורמת לביטולי הטיסות היא מחלוקת קשה בין הנהלת אל על לטייסי החברה. כדי לקבל סיוע ממשלתי בימי המגפה נדרשה אל על להתייעל, ופיטרה כשליש מעובדיה בכל המגזרים. בקרב הטייסים מספר המפוטרים היה קטן משליש, ובמקום פיטורים הסכימה ההסתדרות לקצץ בשכר שנקבע בהסכם הקיבוצי שנחתם ב־2018. שכר הבסיס של הטייסים הופחת ב־30 אחוזים, וגם דמי ההוצאות בחו"ל הופחתו בהתאם. היקף המשרה של טייסים ירד ל־75 אחוזים, כדי להחזיר לעבודה מחל"ת טייסים רבים יותר. תוקף ההסכם נקבע עד 2026 ואחריו אמור השכר לעלות ב־5 אחוזים.
"ההסכם הזה לא היה מקובל עלינו, ונחתם עם ההסתדרות מעל לראשינו", אומרים בוועד הטייסים. "אנחנו מהטייסים היעילים בעולם, עם שעות טיסה רבות ורמת בטיחות גבוהה מכל הטייסים האחרים, אך השכר הנוכחי שלנו הוא כמעט הכי נמוך בעולם המערבי. קצין ראשון מקבל 23 אלף בחודש, אבל נאלץ לעבוד 140 או 150 אחוזי משרה. אדם שאחראי על חייהם של 300 איש מעל האוקיינוס האטלנטי צריך להרוויח שכר ממוצע? בהתחשב בניסיון, במקצועיות ובגודל המטוס שהוא מטיס, טייס אל על מקבל פחות ממחצית השכר שמקבל קברניט מקביל לו באמריקה, ושליש מקברניט אירופי".
מנכ"לית אל על החדשה, דינה בן־טל־גננסיה, קיימה כמה פגישות עם העובדים, ומשלא הושגה התקדמות פנתה החברה לבית הדין לעבודה וביקשה להוציא צו מניעה. לדברי אל על, שיעור הטייסים המודיעים על מחלה ומסרבים לעלות לטיסות מתוכננות עלה ב־10 אחוז במאי 2022 ביחס למאי אשתקד, והגיע ליותר מ־400. בוועד דוחים את הטענה ואומרים כי הטייסים מוציאים אישורי מחלה בעקבות עלייה במקרי הקורונה בקרב הטייסים ובני משפחותיהם.
בבית הדין לעבודה טענה אל על כי היא נמצאת בקרב הישרדות מכיוון שהיא עדיין נושאת על גבה "הערת עסק חי" וחובותיה מגיעים למיליארד דולר. נציגות הטייסים לא מתרשמת. "החברה תמיד בחובות וזו לא סיבה", אומר לנו טייס בחברה. "אם היא תרוויח מיליארד היא תציע לי שותפות? גם אני לא עבדתי שנה וחצי, וחובותיי תפחו. אני לא מסכים שיפרו את הסכם העבודה שלי עם חזרתי לעבודה, שיכפישו את שמי בכל מקום וגם יסרבו לשלם לי".
השופטת שניהלה את הדיון שאלה את ההנהלה מדוע היא מסרבת להחזיר את השכר לרמתו ב־2008, כעת אחרי שהקורונה הסתיימה. בדיון טענו נציגי ההנהלה כי הטייסים "גרמו לאירוע רב נפגעים ולנזק עצום לעובדי החברה ולחברה".
אבל מעבר למחלוקת על השכר, המלחמה האמיתית והעקרונית מתנהלת כבר שנים סביב דרישתם של הטייסים להיפרד מנציגות שאר העובדים ולהקים נציגות נפרדת, כמו בכל חברות התעופה בעולם. הטייסים טוענים כי ההסתדרות מתנגדת לכך, וההנהלה חוששת להתעמת איתה.
בוועד העובדים טוענים שהחברה לא נערכה כראוי לקיץ, גם אחרי שהתברר שעומס העבודה נעשה בלתי נסבל בעקבות הסרת מגבלות הקורונה. לדבריהם, החברה אינה משבצת טייסים לכרבע מהטיסות, והיא מנהלת מרדף של הרגע האחרון אחרי טייסים ו"מקפיצה" אותם מבתיהם. "כך מפרה החברה את הסכמי העבודה", אומר לנו טייס בכיר. "מגיעים לי 12 ימים פנויים בחודש, אך הפחיתו אותם לעשרה ימים. טייסים שעובדים בחצי משרה צריכים לטוס חמש טיסות בחודש, אך הם מתבקשים לטוס שש טיסות ויותר. ואז מתפלאים למה הטייסים לא מרוצים כשמבקשים שיבואו וימלאו את החסר. אנחנו דווקא מנחים את הטייסים להיענות כי אין לנו רצון לפגוע בלקוחות, אבל כמה פעמים בחודש אתה יכול לקבל זימון שפוגע בתוכניות שלך? גם מצב יחסי העבודה אינו מעודד אנשים לעשות מעבר למה שהם חייבים".
מחלוקת נוספת בין הצדדים נוגעת להפעלת ארבעה מטוסי בואינג 777 חדשים. הטייסים שאמורים לעבוד בהם נדרשים לעבור השתלמות, אך זו לא נערכה עד היום. עשרות אלפי כרטיסים כבר נמכרו לטיסות המטוסים האלה, והם כבר שובצו בלוח העבודה; בבית הדין טענה החברה כי הטייסים משבשים את הפעלת הצי, שתוכננה לקיץ, בסרבם להצטרף לאימוני הכשירות.
"בהסכם העבודה יש פרקטיקה להפעלת ההשתלמות הזו", מגיבים בוועד, "ומטעמים כלכליים בחרו לדחות אותה. זה כישלון של ההנהלה. נשמח לשלוח טייסים להכשרה ולהפעיל את המטוסים הללו". בינתיים ממשיכים הנוסעים לרכוש כרטיסי טיסה בלי לדעת מה ילד יום, ומקווים שטיסתם תמריא כסדרה. בית הדין לעבודה הורה לטייסים לקיים את לוח הטיסות הסדיר, אך לא הוציא צווים נגדם; בינתיים הוא פסק שיש לנהל מו״מ אינטנסיבי במשך שבועיים, ובמהלכם לדווח לו מדי שלושה ימים על ההתקדמות.
