מהקמת הממשלה להודעת הפרישה: סיכום כהונת נפתלי בנט

בשנת 2013 כבש בנט את הבית היהודי עם הסלוגן שמזוהה עימו יותר מכול, "משהו חדש מתחיל", והביא למפלגה הישג גדול של 13 מנדטים. באותה שנה כרת את "ברית האחים" עם יאיר לפיד, שלו העניק לימים את ראשות הממשלה. ב־2015 פתח בקמפיין "לא מתנצל". ב־2018 התפצל מהבית היהודי, ומפלגת "הימין החדש" בראשותו לא עברה את אחוז החסימה. אחרי הכישלון העניק לשקד את הובלת המפלגה בבחירות, לאחר מכן שב והתאחד עם האיחוד הלאומי, עד הסבב הנוכחי שבו החליטו המפלגות להתפצל ולרוץ בנפרד. בניגוד לכל הבטחותיו, הקים בנט ממשלה עם יאיר לפיד ועם מפלגות השמאל, וספג ביקורת קשה מקהל בוחריו.

שלשום, בתום התחבטות של כמה ימים הודיע ראש הממשלה היוצא כי לא יתמודד בבחירות הקרובות. את מפלגת ימינה יפקיד בידיה של שותפתו איילת שקד. בנאום הפרידה אמר "אני אישאר חייל נאמן של הארץ הזו, אותה שירַתּי כל חיי כלוחם, כקצין, כשר וכראש הממשלה שלכם. מדינת ישראל היא אהבת חיי. לשרת אותה זה הייעוד שלי". עם פרישתו מהפוליטיקה נפרד ממשרד ראש הממשלה, אחרי שנה ו־17 יום. "אין עבודה קשה מזו, אך אין זכות גדולה מזו. אני משאיר אחריי מדינה משגשגת, חזקה ובטוחה. הממשלה בראשותי הספיקה לעשות בשנה מה שממשלות רבות לא עשו בקדנציה שלמה". הוא נפרד במילים אחרונות: "הזמן ישקיט הכול, אני הולך לדרכי. היו שלום, אני הייתי ביניכם".

הייתה זו שנה רוויית תהפוכות, מאבקים ומשברים פוליטיים. הנה ציוני הדרך המרכזיים שבה:

"עלה בידי" – 2.6.21

שעות לפני תום המנדט שקיבלו מהנשיא, ראשי המפלגות המרכיבות את גוש "רק לא ביבי" חתמו על הסכמים קואליציוניים, שכללו צירוף של מפלגה ערבית לקואליציה – לראשונה בהיסטוריה. יו"ר יש עתיד יאיר לפיד הודיע לפני חצות לנשיא המדינה, ראובן (רובי) ריבלין, כי סיים בהצלחה את מלאכת הרכבת הממשלה.

השבעת הממשלה – 13.6.21

אחרי 12 שנים וחודשיים בראשות בנימין נתניהו וארבע מערכות בחירות בשנתיים, נפתלי בנט ויאיר לפיד מקימים ממשלה חדשה בחלוקה שוויונית וחוק נורווגי מורחב, שהכניס לבית המחוקקים 20 ח"כים נוספים. הממשלה הושבעה במליאת הכנסת ברוב זעום של 60 תומכים מול 59 מתנגדים, לאחר שח"כ סעיד אלחרומי (רע"ם) נמנע, על רקע הכוונה להרוס בתים בפזורה הבדואית. חבר הכנסת המתלבט ניר אורבך הצביע בעד. זו הפעם הראשונה שסיעתו של ראש הממשלה מחזיקה במספר נמוך כל כך של מנדטים – שישה בלבד.

הקמת ועדת חקירה לאסון מירון – 20.6.21

הממשלה החדשה ממהרת לאשר את הקמתה של ועדת חקירה ממלכתית לאסון מירון, שהתרחש בהילולת ל"ג בעומר בימי שלטון נתניהו. להנהלת בתי המשפט הוקצו שישה מיליון ש"ח באופן חד־פעמי וכן חמישה תקני כוח אדם זמניים. בראש הוועדה עמדה נשיאת בית המשפט לשעבר מרים נאור עד פטירתה בחודש ינואר, ומראשית פברואר 2022 עומדת בראשה השופטת בדימוס דבורה ברלינר. הקמת הוועדה זכתה לתשבחות מצד הח"כים החרדים.

פשרת אביתר – 1.7.21

על פי המתווה שנחתם בין תושבי המאחז אביתר שבשומרון למשרד הביטחון המקום לא יפונה, והמבנים יינעלו אך יישארו על תילם. הצבא הבטיח נוכחות רציפה במקום, ומערכת הביטחון פתחה בהליך של סקר קרקע. לפי ההבטחה תתאפשר הקמתם של ישיבה ומגורים נלווים לתלמידים ולמשפחות הצוות, כפוף להשלמת הליכי התכנון הנדרשים. אולם בגלל התנגדות שר הביטחון בני גנץ הישיבה במקום לא הוקמה. עד היום צה"ל מחזיק ביישוב.

נפילת חוק האזרחות – 6.7.21

כבר בשבוע הרביעי של הממשלה הורגש מבנה השעטנז שלה, כשהקואליציה נכשלה בהעברת חוק האזרחות. הדרמה הגדולה התחוללה אחרי שח"כ עמיחי שיקלי המורד מימינה הפך את הצבעתו ולא תמך בחוק, ושני ח"כים מרע"ם נמנעו. החוק שהפך להצבעת אמון בממשלה, היה סלע המחלוקת המרכזי שפיצל את הקואליציה מול רע"ם ומרצ, וסימן את הקושי של הממשלה לאשר חוקים לאומיים וביטחוניים מול חוסר שיתוף פעולה של נציגי האופוזיציה הימנית. שמונה חודשים אחר כך אושר החוק בעקבות הסכמות בין שקד לרוטמן, שאפשרו את תמיכת האופוזיציה, תוך התנגדות של הצד השמאלי בקואליציה.

עיגון הרוטציה ושריון חוק יסוד החליפים – 27.7.21

בתום 15 שעות דיון, כשהקואליציה בדריכות שיא ובאיחור רב מכיוון שכבר חלף חודש וחצי מהשבעת הממשלה, עבר חוק יסוד הממשלה המעגן את ממשלת החילופים שכוללת את הרוטציה בין בנט ללפיד. להעברת החוק נדרש רוב של 61 ח"כים ועל כן נדרש גיוס מלא של הקואליציה, כולל ח"כ צבי האוזר שהגיע להצבעה מבית החולים, ועוד שני ח"כים ששהו בבידוד ביציע.

האופוזיציה מחרימה את ועדות הכנסת – 9.8.21

הקרב בין הקואליציה לאופוזיציה על חלוקת ועדות הכנסת הגיע לבג"ץ. לטענת חברי האופוזיציה, הקואליציה חילקה את הוועדות בצורה לא חוקית, תוך יצירת רוב לא פרופורציונלי לטובתה, ומכיוון שכך הם סירבו לשמש חברים בוועדות. המשבר החריף כשגם ועדת האתיקה לא הוקמה. החרם לא החזיק זמן רב ובמפלגות החרדיות דרשו להיות פעילים אקטיבית, אולם חברי הליכוד והציונות הדתית מדירים את רגליהם מהצבעות עד היום.

מות ח"כ סעיד אלחרומי – 25.8.21

ח"כ סעיד אלחרומי מרע"ם מת באופן פתאומי בן 49. במקומו נכנסה לכנסת ח"כ אימאן ח'טיב־יאסין, וח"כ וליד טאהא מונה ליו"ר ועדת הפנים. מהוועדה נלקחו הסמכויות בעניינים הביטחוניים והמדיניים, כדי שלא ינהל אותה חבר כנסת ערבי.

פגישה ראשונה של בנט עם ביידן – 26.8.21

ראש הממשלה בנט נפגש לראשונה עם נשיא ארה"ב ביידן בבית הלבן. הביקור זכור בשל עיכוב של יממה בפגישה, בעקבות הפיגועים שאירעו באפגניסטן ובהם נהרגו חיילים אמריקנים. העיכוב אילץ את פמליית בנט לשהות בשבת בארה"ב.

ראש הממשלה לא עובר לבלפור – 30.9.21

אף שנפתלי בנט הושבע לראש ממשלת ישראל, הוא החליט שלא להשתמש במעונו הרשמי ברחוב בלפור בירושלים, וכך גם רעייתו גילת וארבעת ילדיהם. ההסבר של בנט הוא דרישת השב"כ לבצע שיפוצים במעון, אף שהם טרם החלו. בינתיים הפך הבית ברעננה למעונו הרשמי; מיליוני שקלים הושקעו בסידורי אבטחה, וחשיפת הסכומים – שכללו משלוחי אוכל מוכן לבית המשפחה – גרמו לסערה. אחרי הפרסום הודיע בנט כי יעצור זאת.

בעקבות פרסום מקור ראשון: גיסתו של לפיד מתפטרת מדירקטוריון קק"ל – 9.11.21

לאחר חשיפת מקור ראשון על מינוי השר יאיר לפיד את קרובת משפחתו לדירקטוריון של קק"ל וההסתדרות הציונית, הודיעה גיסתו אילאיל קרן כי היא מתפטרת מהתפקיד, כמו גם מכל תפקידיה ביש עתיד. הדבר עורר ביקורת על ההתנהלות של לפיד, שהתנגד בעבר למינויי מקורבים.

אישור תקציב המדינה – 5.12.21

אחרי שיתוק תקציבי וכאוס במשרדי הממשלה, הכנסת מאשרת תקציב דו־שנתי למדינה בתום שלושה ימי דיונים ו־800 הצבעות רצופות. מדובר בתקציב הראשון שמאושר מאז שנת 2018, והפך ליעד של חברי הממשלה.

ביקור בנט באיחוד האמירויות – 12.12.21

נפתלי בנט עושה היסטוריה ומבקר באיחוד האמירויות, ולראשונה מאז חתימת "הסכמי אברהם" ראש ממשלה ישראלי מתקבל באופן פומבי במפרץ הפרסי.

אישור חוק החשמל – 5.1.22

צעקות, קללות, קריאות גנאי, נפנופי ידיים והרבה מאוד רעש – כך התנהלה ההצבעה הסוערת על חוק החשמל עד שעבר בקריאה שנייה ושלישית. בכך תיסלל סופית הדרך לחיבורם של מבנים (בדואיים) בלתי חוקיים לחשמל, ותחשוף את האפליה כלפי ההתיישבות הצעירה ביו"ש. במהלך הדיון התפתח עימות חריף עם חברי האופוזיציה, שהוציא את ראש הממשלה מכליו. אל ההצבעה הוקפצה ח"כ שירלי פינטו מחופשת הלידה.

משבר הנטיעות בנגב – 12.1.22

אלפי תושבי הפזורה הבדואית פתחו בהתפרעויות, ומחו על נטיעות של קק"ל בנגב. בנט, שהורה להמשיך בנטיעות, נתקל בסירוב מצד ראש הממשלה החליפי יאיר לפיד, שביקש להקפיא אותן לטובת מאמצי הסדרה. למרות העצירה, רע"ם סירבה להשתתף בהצבעות במליאת הכנסת. בימינה ובתקווה חדשה ניסו להרגיע את הביקורת הציבורית ולהבטיח שהשלב הבא בנטיעות יתרחש כמתוכנן, אך הדבר לא קרה עד היום.

אריה דרעי מתפטר מהכנסת – 23.1.22

יציאתו לדרך של הסדר טיעון, שכלל הודאה והרשעה בכתב אישום אך לא עונש מאסר בתמורה לפרישה מהכנסת, הביאה לסיומן של עשרים שנותיו של דרעי בכנסת (במצטבר), ולתשע שנות כהונה רצופות. אך אין זה סוף פסוק, דרעי ממשיך לנהל את תנועת ש"ס מבחוץ ולשלוט בה. במקומו בכנסת הושבע הבא בתור ברשימת המפלגה, חבר הכנסת יוסי טייב. הסדר דומה נחתם גם עם יו"ר אגודת ישראל, השר לשעבר יעקב ליצמן.

חוק הגבלת כהונת ראש ממשלה לא עובר – 2.3.22

הקואליציה נאלצה למשוך את הצעת החוק ברגע האחרון. בתרגיל של האופוזיציה, ההצבעה הוגדרה הצבעת אמון בממשלה, מה שמנע מהח"כים של הרשימה המשותפת לתמוך בחוק. מכיוון שרה"מ בנט כבר עזב את הכנסת לפגישה עם קנצלר גרמניה, הקואליציה נותרה ללא רוב של 61, ולכן לא התקיימה הצבעה.

טיסת הדתיים בשבת, בנט ואלקין נפגשים עם פוטין – 5.3.22

ראש הממשלה והשר זאב אלקין ממריאים במטוס מנהלים לביקור חשאי למוסקבה כדי לנסות להשפיע על מאמצי התיווך לסיום הלחימה באוקראינה. עד להודעת הקרמלין בצאת השבת הנסיעה לא נחשפה, ובצאתה התעוררה שאלה על עצם הנסיעה בשבת וכן נמתחה ביקורת על ההתערבות הישראלית במלחמה.

"הגדה המערבית" במקום יהודה ושומרון – 27.3.22

משפט שנאמר ואחר שלא נאמר הם שייזכרו מפגישה של ראש הממשלה בנט ושר החוץ האמריקני אנתוני בלינקן, ואולי יש בהם לרמז על שינוי תפיסתו. כשהשניים שוחחו על פעולותיה של ישראל, כדי להיטיב את חייהם של הפלסטינים ביהודה ושומרון, בנט השתמש במינוח "הגדה המערבית", שלרוב משמש את מי שאינו מכיר בריבונותה של ישראל ביהודה ושומרון. כשבלינקן הזהיר מפני "אלימות המתנחלים" – בנט שתק.

פסגת הנגב בשדה־בוקר – 28.3.22

שרי החוץ של מצרים, מרוקו, ארה"ב, בחריין ואיחוד האמירויות נפגשו ב"פסגת הנגב" בשדה־בוקר בראשות שר החוץ לפיד, וזאת בהמשך לחתימה על "הסכמי אברהם".

סילמן פורשת מהקואליציה – 6.4.22

דרמה פוליטית התרחשה בשעת בוקר מוקדמת כשח"כ עידית סילמן הודיעה במפתיע על פרישתה מהקואליציה, ובכך קרס הרוב שהיה לקואליציה ונוצר 60־60 עם האופוזיציה. כדי להעביר את סילמן צד נטען כי הליכוד הציע לה שיבוץ במקום העשירי ברשימת המפלגה הבאה לכנסת, ומינוי לשרת הבריאות, אך הצדדים הכחישו את הטענות. הכרזת הפרישה לא הניבה התפוררות רבתי כפי שקיוו בליכוד.

רע"ם מקפיאה את חברותה בקואליציה – 17.4.22

במחאה על מה שהם כינו "התוקפנות הישראלית על מסגד אל־אקצא", סירבה רע"ם לשתף פעולה עם הקואליציה, אף שבפועל לא היה לכך משמעות בתקופת הפגרה. הדבר חשף את הלחץ הערבי תחת מועצת השורא, ואת הדרישות בתמורה לחזרה לשיתוף פעולה.

עמיחי שקלי מוכרז פורש מימינה – 25.4.22

ועדת הכנסת מאשרת את בקשת סיעת ימינה לראות בעמיחי שיקלי ח"כ פורש, ומטילה עליו סנקציות שיקשו עליו להתמודד בבחירות הבאות. הדיון הופך לוויכוח יצרי בין הח"כים בימינה. עתירתו של שיקלי לבית המשפט והיציאה לבחירות עשויות להפוך את ההחלטה.

ניחום אבלים בקידה – 18.5.22

עשרות מפגינים ביישוב קידה מחו נגד ראש הממשלה בנט שבא לנחם את משפחתו של לוחם הימ"מ נועם רז שנהרג בהיתקלות עם מחבלים. לאחר ביקורת נוקבת על היעדרותו, זו הייתה הפעם הראשונה שרה"מ הגיע לנחם אבלים על רקע שורת הפיגועים הרצחניים שבהם נרצחו 19 אזרחים. צה"ל יצא למבצע "שובר גלים" למיגור תאי טרור ביהודה ושומרון.

ח"כ ג'ידא רינאווי־זועבי פורשת מהקואליציה וחוזרת בה – 19.5.22

המקרה החמור ביותר, שלב נוסף בקריסת המשמעת הקואליציונית, היה הצבעתה של חברת הכנסת הסוררת נגד חוק הגיוס. לאחר מכן הודיעה כי היא פורשת, אך בעקבות הלחץ של חברי הכנסת הערבים וראש הממשלה החליפי לפיד – היא שבה לתמוך בקואליציה.

לשכת בנט מתפרקת – 23.5.22

טל גן־צבי, ראש הסגל של ראש הממשלה, הנחשב לאחד המקורבים ביותר לבנט, מודיע על סיום תפקידו. בגל העזיבות פרשו גם הדובר מתן סידי, היועצת המדינית שמרית מאיר, העוזרת האישית נעמי ששון, ולאחרונה גם מנכ"ל משרד רה"מ יאיר פינס.

מצעד הדגלים ביום ירושלים עובר בשער שכם – 29.5.22

כ־70 אלף משתתפים בריקוד הדגלים המסורתי, זאת למרות איומי ארגוני הטרור והלחצים בתור הקואליציה לבטלו. ח"כ סמוטריץ' מודה לבנט על המצעד שיצא לדרך באישור הדרג המדיני.

חוק תקנות יו"ש נופל במליאה – 6.6.22

הקואליציה נחלה אכזבה כשהחוק להארכת תקנות שעת חירום ביהודה ושומרון נפל במליאת הכנסת, לאחר מרד של חברי כנסת ממרצ ומרע”ם. שר המשפטים גדעון סער הזהיר כי נפילתו של החוק תביא לקריסת הקואליציה. הניסיון להעלותו עד סוף החודש לפני שיפוג תוקפו נכשל, והתקנות יוארכו אוטומטית במקרה של פיזור כנסת.

ניר אורבך פורש מהקואליציה – 13.6.22

פגישה טעונה מאוד בין חבר הכנסת לחברו ראש הממשלה בנט, שאחריה הודיע אורבך: "במצב הדברים כפי שהוא כיום – אינני חלק מהקואליציה". מאז ניהל משא ומתן להקמת ממשלת ימין חלופית.

בנט ולפיד מודיעים על הליכה לבחירות – 20.6.22

ראש הממשלה וראש הממשלה החלופי החליטו למזער נזקים ולקיים את הסכם הרוטציה על פי החלטתם, וללכת לבחירות. בנט הגדיר זאת "המעשה הקשה בחיי".

פיזור הכנסת יוצא לדרך – 22.6.22

110 ח"כים תומכים מול 0 מתנגדים בהצעה בקריאה הטרומית להתפזרות הכנסת. הכנסת ה־24 מתפזרת שלוש שנים לפני תום כהונתה.

פרישה מהחיים הפוליטיים – 29.6.22

ביום רביעי השבוע הודיע ראש הממשלה בנט כי לא יתמודד בבחירות הבאות לכנסת, וכי יעביר את תפקיד יו"ר ימינה לאיילת שקד. "עתה הזמן שלי להתרחק מעט. להביט על הדברים מבחוץ", סיכם בנט כמעט עשור של פעילות פוליטית.