הוועדה המוניטרית בבנק ישראל העלתה אתמול (ב) את הריבית ב-0.5% לרמה של 1.25%, והראתה בכך את הניציות של בנק ישראל במאבק באינפלציה. מדובר בשיעור ההעלאה החד ביותר מאז 2011, ובהעלאה השלישית של הריבית מאז חודש אפריל האחרון, ובסך הכל בהעלאה של 1.15% במספר חודשים.
עליית הריבית מגיעה על רקע העלייה באינפלציה שהגיעה לרמה של 4.1% מעבר לטווח היעד של בנק ישראל (1%-3%). בבנק ישראל נחושים להילחם באינפלציה, ולא חוששים מגלישה למיתון בעקבות הצעדים שהם נוקטים. "אנו נמצאים בתקופה מורכבת בה מתרחשים תהליכים משמעותיים, הן בכלכלה המקומית והן בכלכלה הגלובלית", אמר אתמול נגיד בנק ישראל פרופ' אמיר ירון, "תפקידנו המרכזי הוא לפעול להחזרת האינפלציה לתחום היעד תוך שמירה על רמה גבוהה ככל שניתן של הפעילות הכלכלית". והוסיף כי "אנו נחושים להחזיר את האינפלציה לתוך היעד ותהליך הצמצום המוניטרי נועד לממש זאת תוך לקיחת מכלול השיקולים וההתפתחויות הכלכליות בארץ ובעולם".
נגיד בנק ישראל הזכיר בקצרה את הסיבות לעליית האינפלציה הכוללים גורמים חיצוניים למשק הישראלי כמו המלחמה באוקראינה והמשך השיבושים בשרשראות האספקה העולמיות. אך גם מתהליכי אינפלציה מקומיים על רקע הפעילות הכלכלית הערה במשק, ואלה הגורמים שעליהם בנק ישראל יכול ומנסה להשפיע. העלאת הריבית צפויה לצנן את הביקושים המקומיים ולהערכת בנק ישראל להביא את ישראל לתוך טווח היעד של האינפלציה בתוך שנה.
"ראוי לזכור שסביבת האינפלציה בישראל נמוכה משמעותית בהשוואה למרבית מדינות ה-OECD ", אמר הנגיד אתמול, "אך עם זאת אחזור ואדגיש: שמירה על יציבות המחירים היא אבן יסוד לפעילות כלכלית סדירה ולצמיחה בת קיימא. אינפלציה גבוהה פוגעת בוודאות ובפעילות הכלכלית ובאופן יחסי פוגעת יותר בשכבות החלשות".
עליית הריבית נכנסת לתוקף בתוך ימים ספורים ומייקרת באופן מיידי את הריבית במשק, כלומר את עלויות הריבית על הלוואות ומשכנתאות. ריבית הפריים במשק גבוהה באחוז וחצי מריבית בנק ישראל, כך שתעמוד כעת על 2.75%. מי שמבקש לקחת הלוואה חדשה יידרש לשלם ריבית גבוהה יותר עליה, וגם מי שכבר לקח משכנתא צפוי לשלם יותר עליה, בהתאם לחלק במשכנתא הצמוד לריבית הפריים. עבור משק הבית הממוצע רק ההעלאה הנוכחית תייקר את ההחזר החודשה על המשכנתא בכ-100 שקלים, בנוסף להעלאות הקודמות שכבר ייקרו את ההחזר החודשי על המשכנתא הממוצעת במעל מאה שקלים. בנק ישראל מבהיר כי הריבית צפויה לעמוד על 2.75% בתוך שנה, כך שבסה"כ צפויה משכנתא ממוצעת להתייקר לאורך הזמן בעשרות אלפי שקלים, וההחזר החודשי הממוצע במאות שקלים (600-800 שקלים).
על פי בנק ישראל ההתייקרות של המשכנתאות כבר משפיעה על שוק הדיור. מחירי הדירות עלו בשנים-עשר החודשים האחרונים ב-15.4%. קצב גבוה באופן משמעותי בהשוואה לשנים האחרונות, אך מגמת העלייה השנתית החדה של המחירים התמתנה מעט. הירידה הזאת באה לידי ביטוי בירידה בביקוש לדירות מצד משקיעים, המושפעים גם מהעלאת מס הרכישה, מהתייקרות המשכנתאות וכן מהתייקרות הלוואות כלליות שהתייקרו אפילו יותר מהמשכנתא. יש לשער שהתקררות המשקיעים משפיעה גם על העלייה במחירי השכירות, שהיקפה עוד לא ברור כל צרכו ועשויה גם היא לתדלק את האינפלציה.
אורי גרינפלד, האסטרטג הראשי של פסגות בית השקעות, סבור כי העלאת הריבית והמשך העליות הצפויות עד סוף השנה יגרמו באופן טבעי להתקררות של שוק הנדל"ן בארץ מכיוון שעלויות המשכנתאות הולכות ומתייקרות. "גם מי שלקח או מתכוון לקחת הלוואה "רגילה" לכל צורך יצטרך לשלם יותר ולכן סביר להניח שנראה את הצרכן הישראלי מהדק מעט את החגורה ומפחית צריכה במהלך 2023", מסר גרינפלד, "עם זאת, במבט ל-2023, התמתנות הצריכה והיחלשות האינפלציה בגלל מיצוי של השיבושים בשרשראות האספקה העולמיות, בנק ישראל יעצור כנראה את העלאות הריבית לקראת אמצע השנה, מה שיחזור לתמוך בכלכלה ובשוק ההון".
שיעור האבטלה צפוי להישאר נמוך, בינתיים
במקביל, חטיבת המחקר של הבנק הורידה את תחזית הצמיחה של כלכלת ישראל והיא מעריכה שהתוצר יצמח בשנת 2022 ב-5% (חצי אחוז פחות מההערכה הקודמת), ובשנת 2023 ירידה בשיעור דומה לרמה של 3.5%. האינפלציה צפויה להסתכם בשנת 2022 ב-4.5% ובשנת 2023 לרדת לטווח היעד ולעמוד על 2.4%. שיעור האבטלה בגילאי העבודה (25-64) צפוי להישאר בשיעור נמוך במיוחד ולעמוד בסוף שנת 2023 על 3.5%. בנוסף, יחס החוב לתוצר גם הוא צפוי לרדת ובשנים 2022 ו-2023 צפוי לעמוד על כ-66% וכ-64% בהתאמה.
על פי חטיבת המחקר של בנק ישראל המשק הישראלי מציג פעילות כלכלית ערה ושוק העבודה ממשיך לשמור על אבטלה נמוכה במיוחד המעידה על תעסוקה מלאה במשק. עם זאת, לתחזיות יש מספר סיכונים הנובעים מחוסר הודאות הגלובאלית. בעולם ניכרת ירידה בפעילות הכלכלית על רקע המלחמה באוקראינה והירידה בפעילות הייצור בסין, והם צפויים להשפיע על ישראל אם כי לא ברור באיזו מידה. שוקי ההון בישראל ובעולם רשמו ירידות משמעותיות במדדים המובילים, ומציגים תנודתיות גבוהה כתוצאה מהפעילות הכלכלית בעולם וכן מהצמצום המוניטרי שהבנקים המרכזיים נוקטים בו לאור האינפלציה הגבוהה בעולם. הירידות האלה משפיעות על חברות טכנולוגיה בכל העולם, וגם בישראל.
בנוסף, אי הודאות הפוליטית בישראל עלולה להעיב על הפעילות הכלכלית. נגיד בנק ישראל סיכם ואמר כי "רגע לפני סבב בחירות נוסף וסביבת אי-ודאות פוליטית חשוב לזכור כי אי ודאות בכלל ופוליטית בפרט אינן טובות לכלכלה. עם זאת, כלכלת ישראל הוכיחה יכולת מרשימה לצמוח ולשגשג בטווח הקצר גם בתנאי אי-ודאות". הוא הוסיף כי "על מנת להבטיח את צמיחת המשק בעתיד חשוב להמשיך לנהוג באחריות פיסקלית בתקופה זו ושכל ממשלה שתיבחר תפעל להעברת תקציב מדינה עם כניסתה לתפקיד תוך קידום הרפורמות וההשקעות הנדרשות".
