משפחת רום ישבה לארוחה משפחתית סביב השולחן בביתה ביישוב אש־קודש. מבעד לחלון הגדול הצופה אל השדות הבחינו הילדים בשני נערים פלסטינים מהכפר הסמוך מתעכבים לכמה רגעים בתוך הצמחייה. אחרי שנמלטו משם, המשפחה כבר הבינה מה עתיד לקרות, ובתוך דקות אחדות התמלא האופק עשן ומוקדי אש.
זו לא הפעם הראשונה בחודש האחרון או בשנים האחרונות שדרי קו הבתים החיצוני ביישובי גוש שילה מתמודדים עם גל שרפות שפוגע שוב ושוב בגידולים החקלאיים ובשטחי המרעה של החוות, ואף מאיים לפגוע בבתיהם ממש. עם הזיהוי הראשוני של המציתים, מזעיק התושב שראה את ההצתה את מתנדבי הכיבוי מהיישובים הסמוכים, ואלה מנסים להשתלט על האש בהקדם ולמנוע ממנה לפגוע ברכוש ובחיי אדם.
בשבועות החמים של תחילת הקיץ היו כבר עשרות ניסיונות הצתה, ואלה עלולים לבשר איך ייראו חודשי הקיץ באזורים הדליקים, גם מבחינה לאומנית.
"זה טרור חקלאי וגם טרור של ממש", אומר עו"ד נתי רום, המתגורר באש־קודש. "המפגעים מנצלים את מזג האוויר השרבי ואת הרוחות, ובכל שנה נשרפים בדרך הזאת ברחבי יהודה ושומרון מאות דונמים של שטחי מרעה. מערך הכבאות לא עומד בעומס של רצף אירועי ההצתה והשרפה. בשנה שעברה היו פעמיים שהאש הגיעה עד לקרוונים בקו הראשון של היישוב ופינו את כל התושבים. זו תופעה רחבה, והיא מושתקת כבר שנה. הצתות מכוונות על רקע טרור הן דבר שקורה בכל רחבי הארץ, ולצערנו נראה שכוחות היבטחון פשוט לא עושים מספיק".
במקרה של שרפה, מי מוזעק לכבות אותה?
"יש לנו קבוצות וואטסאפ של יו"ש, של היישוב ושל תושבים מהישובים הסמוכים. בכל פעם שיש הצתה מתריעים שם, ומי שיכול להגיע בא עם מה שיש לו ומנסה לכבות. לאחרונה היישוב חילק ציוד כיבוי לכל מי שיכול לקפוץ, יש אנשים שקנו בכספם הפרטי, ועם זה אנחנו מתמודדים".
רום מספר כי הוא נפגע מהתופעה באופן אישי. "שרפו לי את הכוורות, הדבורים מתו והדבש הלך. לחקלאים אחרים נשרפו היבולים וגם צינורות ההשקיה נהרסו. כל קווי הביוב בצד המערבי של היישוב היו צריכים שיפוץ ותיקון אחרי השרפות הללו, וזה קורה על בסיס שבועי – מגלגלים צמיגים בוערים לתוך השדות או מניחים משהו בוער והולכים. הצלחנו גם לתעד אותם מגיעים למקום, זורקים חפץ בוער ומסתלקים. זה מפגע תברואתי, סביבתי וכלכלי אדיר שהצבא לא עושה מולו שום דבר. אין אכיפה וכמעט אף פעם אין מי שתופס את המציתים. זה כישלון מוחלט שמקורו גזענות וציפיות נמוכות מערבים".
עמישב מלט: "לילה אחד עבדנו פה שעות לכבות שרפה גדולה, חיילים וכיבוי אש הגיעו לתת יד, ותוך כדי שאנחנו מכבים את האש למטה, מלמעלה המשיכו לגלגל במורד ההר צמיגים בוערים"
רום, שבתפקידו כעורך דין מייצג לא פעם נערים יהודים שנתפסו עקב מעשי ונדליזם או עימותים עם ערבים, מספר כי בעיניו המשטרה יכולה לעשות יותר מול המציתים. "אני אומר בוודאות ובאחריות: אם יהודי היה עושה משהו כזה היו באים לפה כל הכוחות – שוטרי ימ"ר ש"י, צה"ל וכוחות מיוחדים, ומתחילים לחקור. בתוך כמה שעות היו להם עצורים ובהקדם האפשרי היו גם כתבי אישום. יש איפה ואיפה בכל הקשור לחקירות שרפה. אם נער גבעות או חייל משוחרר יחזיק רימון עשן פה בשטח הוא ייעצר מיד. מנגד, יש המון ירי מהכפרים הערביים, הצתות, זריקות אבנים. אני בעצמי חטפתי שלושה בקבוקי תבערה ומטען צד ליד הכפר הסמוך. השב"כ, הצבא והמשטרה לא נוגעים בסיפור הזה אלא עסוקים באכיפה כלפי יהודים".
"אנחנו רואים איך זה קורה", סיפרו תושבים אחרים מאזור גוש שילה. "ערבים מהכפרים הסמוכים מגיעים לשטחים שבין היישובים ומציתים נקודה אחרי נקודה. הם בוחרים את המיקומים הכי נפיצים ואנחנו מוצאים את עצמנו מול מוקדים של אש ועשן. זה פשוט, הם לוקחים בקבוק בנזין מתחנת הדלק, שופכים בכמה נקודות וזורקים גפרור. המצית רץ לבית שלו כשהאש עוד נמוכה ולא מבחינים בה מהבתים של היישובים. כשהמצית כבר יושב בסלון ביתו עם כוס קפה, אנחנו מבינים שיש פה שרפה שצריך לרוץ להשתלט עליה".
המוקד המרכזי של ההצתות בשבועות האחרונים ובשנים קודמות עבר בין היישובים אחיה, עדי־עד וגבעות כוכב־השחר. בקיץ שעבר הוקם חמ"ל מתנדבים של היישובים הללו כדי לשמש כוח משותף שמוזעק לכל אירוע. "בחמ"ל אנחנו מגייסים כוחות לטיפול מקדים", סיפר לנו אז אהרן צוף, ממקימי היוזמה. "אנחנו בונים פתרון מהיר ויעיל. החלטנו שבפעם הבאה שתחל דלקה לא נחכה לעמודי עשן גבוהים, וכשמישהו יבחין בהתחלה של אירוע הוא ישלח מיד הודעה בקבוצה וכל מי שיראה אותה ביישובים הסמוכים יגיע. מהירות התגובה כאן היא קריטית. המתנדבים שמחוברים לחמ"ל יגיעו וישתלטו על האש כשהיא עוד קטנה, וככה נמנע מההצתות להפוך לאסונות כבדים".
נשק חם
גם תושבי היישובים הסמוכים מתארים מקרים דומים. "בשבועות החמים האלה זה קורה כמה פעמים בשבוע, ומכל הכיוונים", מספר עמישב מלט, תושב גאולת־ציון ופעיל התיישבות. אנחנו מסיירים יחד בשטח מרעה שבו פזורים צמיגי רכב שרופים לחלוטין ומסביבם מעין ערוגה שחורה ומפויחת. "כפר־מלכּ יושב על ההר, ולא פעם תושבים ממנו מגיעים למורד ההר ומגלגלים צמיגים בוערים. אני עצמי כיביתי לאחרונה שרפה גדולה שהשתוללה בכל המרחב סמוך לגבעת מעוז־אסתר".
לדברי מלט, מאז סוף החורף ותחילת ימי האביב התושבים בכל גבעות כוכב־השחר בכוננות. "יש לנו קבוצות של מתנדבים, החוות כאן הצטיידו בכלים לכיבוי אש כמו מטפים, מפוחים וכדומה, גם המועצה האזורית הצטיידה. יש תקופות שאנחנו פשוט קופצים מזירה לזירה ומכבים שרפות. צמיג בוער שמתגלגל במורד ההר צריך לקבל מענה כמה שיותר מהר. מי שרואה ראשון מודיע לכולם וכל תושב שיכול להגיע בא, ואנחנו משתלטים על הדלקה. בשנה שעברה התחילה ככה שרפה וחלפו כמה דקות עד שהבחנו בה, בינתיים היא גדלה במהירות והתמודדנו עם קו אש של קילומטר. מאות אנשים באו לכבות אותה, הוזנקו מטוסי כיבוי. האש הגיעה עד למרחק של 30 מטר מהבתים בגאולת־ציון, ובדרך כילתה גידולים חקלאיים, הרסה צינורות מים, פגעה בשטחי מרעה אדירים וסיכנה את חיי התושבים.
"לילה אחד עבדנו פה שעות לכבות שרפה גדולה, חיילים וכוחות כיבוי אש הגיעו לתת יד, ובזמן שאנחנו מכבים את האש למטה, מלמעלה המשיכו לגלגל במורד ההר צמיגים בוערים".
מלט משקיע מאמצים רבים בכיבוי האש מזירה לזירה, אבל הוא יודע שלא מדובר רק בשמירה על רכושו ועל שכניו, אלא במשימה לאומית. "לצערנו", הוא אומר, "זה עוד כלי נשק במלחמה של האויבים שלנו על הארץ. עוד כרסום של שכנינו בריבונות שלנו ובשליטה בארץ ישראל, וגם במלחמה הזאת אנחנו נותנים הכול".
בחג השבועות הוצתו עצי דובדבן בכפר־עציון, השייכים למנהל בית ספר השדה במקום ירון רוזנטל, ולדבריו נגרם נזק בשווי עשרות אלפי שקלים. רוזנטל הגיש תלונה במשטרה ודרש לחקור את פרטי ההצתה. בהמשך אמר, "למנוולים מבית־אומר או מכפר סמוך, שהציתו לנו את מטע הדובדבנים במהלך סוף השבוע, יום יבוא ותהיה כאן מדינה שמבינה שצריך להילחם בטרור החקלאי בכל הכוח, ואז יגרשו אתכם לעזה. בינתיים אנחנו נמשיך לשתול, לנטוע ולקטוף, ואתם תמשיכו להשקיע את כל האנרגיות שלכם בהרס ובטרור, ולכן תמשיכו להיות עניים ונחשלים".
גם בשומרון אירעו בשבועות האחרונים כמה שרפות שמקורן בהצתה, בהן שרפה גדולה ליד שכונת קומי־אורי ביצהר. לפי כוחות הכיבוי וההצלה התגלו במקום שלושה מוקדים, מה שמגביר את החשד שמדובר בהצתה מכוונת. מאוחר יותר מצאו מתנדבי הכיבוי שהגיעו למקום דגלי אש"ף שהונחו סמוך למקום שבו החלה השרפה. אירעו שרפות גם ליד הר כביר שממערב ליישוב אלון־מורה, ליד גבעת־רונן ובשטח היישוב הר־ברכה.
"מתחילת העונה ספרנו כמעט 20 שרפות שנגרמו מהצתה מכוונת, רק בחוות ובשטחי מרעה באזור גוש שילה", מספר אביחי סוויסה, מנכ"ל ארגון "השומר יו"ש", המסייע בהגנה על חוות ושטחי מרעה ביהודה ושומרון. "ועדיין לא דיברנו על שרפות בשטחי יישובים, ועל דלקות בהר חברון, בשומרון ובגוש עציון".
השנה לקראת הקיץ עברו מתנדבי החוות קורס כבאות ייחודי וקיבלו ציוד ייעודי. "קיימנו כמה קורסים של כבאות והצלה. ייעדנו אותם לחקלאי החוות והמתנדבים של השומר יו"ש אבל פתחנו אותם לכלל הציבור, מתוך הבנה שכל מי שעובר את ההכשרה שלנו יכול להיות עוד כוח עזר בעת שרפה", אומר סוויסה.
"רכשנו ציוד וחילקנו אותו לכל המתנדבים בחוות, ערכה שכוללת מפוח אוויר חזק השימושי מאוד בשרפות, מרסס מים שאפשר לשאת על הגב ומחבטי כיבוי שמיועדים לשרפות בשטחים פתוחים. כל מתנדב קיבל מחבט ונשמית (מסכה להתגוננות מפני עשן, ש"פ). פעם הייתה מתחילה שרפה והחקלאים היו באים בלי שום ידע וכלים לכבות את האש, היום יש קבוצות וואטסאפ ייעודיות ומתנדבים מצוידים, ובכל פעם שמתחילה שרפה ליד חווה או בשטח מרעה, יש התרעה בוואטסאפ ובתוך דקות מגיעים למקום כ־70 מתנדבים עם ציוד, עם הגנה ועם ידע איך לטפל באירוע. בכמה מקומות יצרו 'שבילי אש' שימנעו מהשרפות להתקרב לשטחי מגורים וגידולים. אנחנו מקווים שכל אלה ימנעו השנה פגיעה במפעלי החוות, במרעה, בבעלי החיים ובאנשים שחיים באזורים האלה".
בנזין על הידיים
מכת השרפות והקשיים שהיא גורמת אינם חדשים. ניצב בדימוס שלום קעטבי, שבתפקידו האחרון שימש מפקד מחוז ש"י של משטרת ישראל, מכיר את תופעת ההצתות ואת הניסיון להיאבק בה. בעבר סיפר קעטבי, איש תנועת "הביטחוניסטים", כי אין בידי הרשויות יכולת להעמיד לדין את המציתים בתנאי השטח שבהן מתרחשות השרפות.
"כל אחד שמסתובב בשטח עם סיגריה, מצת או קופסת גפרורים יכול לזרוק סיגריה בוערת ולהסתלק, ולגרום לשרפת ענק שתפרוץ שם אחרי שהוא כבר לא יהיה באזור. אין כלים של ממש נגד התופעה הזאת. לך תמצא אדם שהלך בשטח פתוח בין כפר פלסטיני ליישוב יהודי או סמוך לירושלים, נזכר בדרך בדוד שלו שנעצר בשב"כ או במשפט שהאימאם במסגד שבו הוא מתפלל אמר נגד ישראל, והחליט בשנייה אחת לזרוק סיגריה. הוא לא דיבר על זה עם אף אחד, שום גורם לא שלח אותו לעשות את המעשה, אין עליו מודיעין".
גם במקרים שבהם אכן נעצר חשוד, המשטרה נתקלת בקשיים להביאו לדין. "אין ראיות פורנזיות שקושרות באופן חד־משמעי את אותו חשוד לשרפה. אין מצלמות בשטח הפתוח, ועד שמוצאים אותו – הסיגריות או הגפרורים כבר לא אצלו ואין לו ריח של בנזין על הידיים. מבחינת השופט, אם אין סרטון שבו רואים בפירוש את האדם שופך דלק ומדליק אש שמתפשטת אחר כך לשרפת ענק – בשום אופן לא יקבלו את החשדות, אפילו לא יאריכו את המעצר. בתי המשפט דורשים רף גבוה של הוכחות במהלך החקירה, ובמקום להיות גורם מרתיע, מערכת המשפט הופכת במקרים כאלה לדלת מסתובבת. החשודים בהצתה נכנסים ויוצאים בלי עונש ממשי. התוצאה היא ששוטרים רואים חשודים שמשוחררים זה אחר זה, חקירות שלא מבשילות לכדי כתב אישום, והמוטיבציה להמשיך להביא חשודים למעצר יורדת", מסכם ניצב בדימוס קעטבי.
"התחלנו את ההיערכות לקיץ עוד בחורף", אומר בשיחה עימנו רב־רשף אסף אברס, סגן מפקד התחנה האזורית בנימין. "אנחנו משתפים פעולה עם המועצות, עם גופי חירום ועם תושבים ומתנדבים. ביצענו סקרי סיכון והפקנו דו"ח לכל יישוב ויישוב על הסיכונים והאתגרים שבו. יש מקומות שמקבלים את הדברים ומתייחסים ברצינות, ויש כאלה שפחות. אנחנו גורם מייעץ ואין לנו סמכות אכיפה, אבל נגיד לכל יישוב איך להתמגן מאש ואיך להיערך ואנחנו מקווים שהקשבה להמלצות שלנו ויישום שלהן ימנעו מקרים כמו השרפה בנווה־צוף בשנת 2016, שבתים שם עלו באש אחד אחרי השני והמראות היו קשים".
אברס מגיב על הטענה כי מערך הכיבוי לא נענה לקריאות הקשורות לשרפת שטחי מרעה ושטחים פתוחים, ואומר: "אנחנו תמיד נותנים מענה וקשובים לכל קריאה שמגיעה אלינו. על פי חוק אנחנו מחויבים לתת מענה לכל שרפה, גם בשטח פתוח. רק נסביר שגם מתנדבי הכיבוי שנמצאים בכל יישוב פועלים תחת אחריות שלנו אחרי הכשרה שנתנו להם, ואנחנו גם מקפיצים את הרבש"צים ואת אנשי הביטחון היישוביים לכל אירוע. יש טווח זמן עד שמגיעים כוחות הכיבוי ומשאיות הכיבוי, לכן יש לפעול במקביל – גם להקפיץ את הכוחות המקומיים והמתנדבים וגם להניע כוחות אל המקום.
"אנחנו עומדים בקשר עם הרשויות והתושבים", אומר אברס. "אנחנו מבינים את המצוקה ובייחוד את הבעיה שיוצרת שרפת שטחי מרעה שפוגעת בצאן ובבקר שחיים במרחב. אבל חשוב לומר שאם היה אירוע שרפה שלא דווח עליו, ותושבים השתלטו עליו בעצמם ולא דיווחו, לא הגיע למקום חוקר שרפות ולא נפתח תיק – המשטרה לא מכירה את זה, הצבא לא יבדוק והתושבים אולי ירגישו שהדברים לא טופלו כמו שצריך; אבל בחלק מהמקרים הם אלה שקטעו את השרשרת כשלא דיווחו לנו ולא פתחנו חקירת שרפה כפי שצריך לעשות".
