כשעמיחי פילבר הגיע לראשונה לאולם 315 של בית המשפט המחוזי בירושלים, הוא לא שיעור שהמקום הזה עומד להפוך לזמן מה לביתו השני. היה זה היום הראשון לעדותו של שלמה (מומו) פילבר, עד המדינה המרכזי בתיק 4000. רבים המתינו בדריכות למוצא פיו של מי שהיה אמור להפליל את ראש הממשלה לשעבר בנימין נתניהו בעבירה חמורה של שוחד – אך נדמה שאיש לא חזה את תהפוכות האירוע ואת משכו.
"הגעתי קצת מתוך סקרנות", מספר עמיחי (51), אחיו הצעיר של שלמה פילבר. "אני גם עורך דין, יש לי ידע ברגולציה ממשלתית, ורציתי לראות מה קורה שם. בהתחלה לא נתנו לי אפילו להיכנס לאולם הראשי, הייתי באולם הצפייה המשני יחד עם כמה עיתונאים וסקרנים. אחרי חצי יום עדות הבנתי שמומו נמצא בבית המשפט לבד. מצד אחד יושבים אנשי התביעה, מצד שני הנאשמים עם הסנגורים שלהם – והוא שם באמצע, עומד יום שלם על הדוכן, נשאל שאלות לא קלות, ובהפסקה בעצם יושב לבד. אין לו אף אחד איתו, והוא דווקא צריך מישהו שיהיה איתו. גם כדי לשקף לו את מה שקורה באולם מנקודת המבט של הצופה, אבל בראש ובראשונה כדי לתמוך בו. הבנתי שזה קריטי, להיות שם בכל יום ולתת את התמיכה הבסיסית לאח שלי, כדי להחזיק אותו בתוך האירוע הזה.
העדות הלכה והתמשכה על פני ימי דיונים רבים, חלקם מתוחים מאוד ומורכבים מאוד. להוציא היעדרות חד־פעמית לכמה שעות, עמיחי לא נטש את המשמרת שקרא את עצמו אליה. הוא התייצב לדיון אחר דיון, שלושה ימים כמעט בכל שבוע, במשך שלושה חודשים וחצי. בחלוף הזמן הפך לחלק מהנוף הקבוע בספסלים האחוריים – מתבדח עם העיתונאים, מעיר על ציוצים ומסייע בתפעול המזגן הסורר ובאיזון הטמפרטורה באולם – אבל לא בשביל זה הוא היה שם. בכל הפסקה, בכל רגע של הפוגה, הוא ניגש אל מומו, שוחח איתו, וסיפק לו משענת וכתף תומכת.
אפילו בין אחים זאת רמת מסירות מרשימה, לא משהו שרואים בכל יום.
"כן ולא. לפני 23 שנה עברתי תאונת דרכים קשה, ובעקבותיה התאלמנתי. נשארתי עם שלושה ילדים קטנים בבית, אחת מהם בעלת צרכים מיוחדים, כשבנוסף גם אני עצמי פצוע. ארבעת אחיי ושתי אחיותיי עטפו אותי מכל כיוון במשך חודשים, עד שיכולתי לעמוד על הרגליים. המשפחה שלי, ובתוכה מומו, הייתה לידי כל הזמן. לכן כשראיתי שאני יכול להיות איתו בבית המשפט, היה לי ברור שזה הדבר הנכון לעשות, בפרט כשיש לי ערך מוסף בתור מי שמבין את העולמות שבהם עוסק המשפט הזה".
כשאני שואל את עמיחי פילבר איך עברה במשפחה המורחבת תקופת העדות של אחיו, ועד כמה הדבר העסיק את כולם, הוא משיב: "מצד אחד לא רצו להציק לו. כולם הבינו שזו תקופה לחוצה מאוד, אז אני הייתי המתווך העיקרי. אבל זה בהחלט העסיק, יש דברים שעלו קצת בקבוצה המשפחתית, ואני משער שגם אחרים דיברו איתו פה ושם. היו לנו שתי חתונות של אחיינים בחודשים האלה, ואז כל המשפחה נפגשה, והיה אפשר לראות איך מומו מקבל תמיכה חזקה מכולם. ברור לנו שהוא איש ישר שנקלע לסיטואציה קשה שלא בטובתו. הוא לא עשה שום דבר לא ראוי, וכולנו משוכנעים בזה – המשפחה וגם כל מי שהכיר אותו בעבר".
הראיון המלא עם עמיחי פילבר יתפרסם השבת במוסף "דיוקן" של מקור ראשון
