מצוקת כוח האדם הגוברת בגופי הביטחון מכה בעוצמה רבה גם בשירות בתי הסוהר. לפי נתוני השירות, בחצי השנה האחרונה עזבו את הארגון יותר ממאתיים סוהרים, אף שממוצע העזיבה בשנים כתיקונן הוא 150 סוהרים בשנה. בישיבה שנערכה לפני כשבועיים בלשכת הנציבה רב־גונדר קטי פרי, בהשתתפות צמרת שירות בתי הסוהר, הוגדר המצב "שעת חירום".
"הגענו לצומת מבחינת משאבי האנוש בארגון, נוכח פערי איוּש חריפים בקרב סוהרי הביטחון ביחידות", נכתב בפרוטוקול הישיבה. גונדר־משנה רנית ג'ורס, ראש מחלקת סגל במשאבי אנוש בשב"ס, מאשרת באוזנינו שהארגון אכן נתון "במשבר כוח אדם מעמיק", שהוא לדבריה "חלק ממגמה בישראל ובעולם".
ג'ורס מכוונת לגל הפרישות שעובר על המשטרה. לאחרונה פורסם כי מראשית השנה התפטרו כ־500 שוטרים, ולדברי המפכ"ל בדיון בוועדת הפנים של הכנסת השבוע, 71 אחוזים מהם ציינו את השכר כגורם עיקרי לעזיבה. "יש פחות שוטרים, פחות ניידות", אמר המפכ"ל. "אנו עדים לאירוע משברי שמחייב התייחסות לאומית… בקרוב לא רק שנאחר לאירועי חירום, אלא לא נוכל להגיע בכלל".
פעילות שב"ס רחוקה יותר מעיני הציבור, אך גם שם המחסור בכוח האדם מקשה על המשך הפעילות. "עזיבות הסוהרים הן בכל האגפים – עובדים סוציאליים, אנשי מטה ומנהלה – אבל בעיקר סוהרים ביטחוניים", מציינת ג'ורס, "כ־170 מהמתפטרים הם אנשי האגפים הביטחוניים בכלא".
לשכר יש השפעה על מגמת ההתפטרות הגוברת. "סוהר מתחיל מרוויח כ־7,500 שקל בחודש, והשכר גדל עם ההתקדמות בדרגות ועם הוותק", אומרת ג'ורס. "אנחנו מוצמדים לשכר אנשי ביטחון, ולא יכולים להעלות או להוריד שכר אלא בהתאם להחלטות ממשלה". גורם חשוב יותר לדבריה הוא אופן ההעסקה בשירות: "הרבה סוהרים הם סטודנטים, שמגיעים במהלך הלימודים ואז עוזבים והולכים לעבודה מתאימה יותר. במרכז עוזבים יותר מאשר בפריפריה, כי יש יותר היצע משרות".
מגמת הפרישה התחזקה במיוחד לאחר היחלשות מגפת הקורונה: בימי הסגרים שב"ס נחשב למקום עבודה יציב בשוק מעורער, אך כעת יכולים הסוהרים לחפש עבודה בשלל תחומים שהיו מושבתים במשך כשנתיים. "יש תחרות בין כוחות הביטחון לגורמים האזרחיים, אבל גם בין גופי הביטחון עצמם. יש לנו תחרות עזה מול המשטרה, כוחות הכבאות וכדומה, שגם הם חווים גל עזיבה".
בשב"ס פתחו בתוכנית גיוסים שמטרתה לגשר על הפער בכוח האדם. ג'ורס מדווחת כי "מדי שנה מתגייסים 350 עד 380 סוהרים חדשים. ב־2022 גייסנו 350 רק בחצי השנה הראשונה. זה לוקח זמן, ואנחנו מנסים לקצר אותו דרך חניכה וחפיפה".
לדברי ג'ורס, במקצוע הסוהר תמיד הייתה שחיקה גדולה. "לסוהרים יש התמודדויות מורכבות עם אסירים ביטחוניים ופליליים שבאים מרקע קשה, ובזמן חוסר בכוח אדם האתגר נעשה גדול יותר, כשכל אחד עושה יותר משמרות ונוטל יותר משימות.
"באמצעים שעומדים לרשותנו אנחנו מנסים לשפר את חוויית העבודה. אנחנו חותרים להאיץ את הכשרת המתגייסים החדשים ולשמר את כוח האדם הקיים, ועורכים מהפכה טכנולוגית – למשל בספירת האסירים שנעשית היום עם אייפד ולא כמו בעבר באופן ידני, או במחשוב הגישה לתיקי האסירים. עושים מה שאפשר כדי להקל על העבודה ולהפוך אותה למזמינה ונעימה יותר".
מייסדי הוועד למען השוטרים והסוהרים, אושרה אסף ועופר אשקורי, טוענים שגל ההתפטרויות בשב"ס ובמשטרה יביא ל"קריסה מוחלטת של המערכת", ושהוא "מן הסתם עלול להתעצם. בכל חודש מתפטר במשטרה סד"כ של תחנה, ובשב"ס המצב לא טוב יותר. המערכת חייבת לנקוט צעדי חירום כדי למלא את השורות, להביא שוטרים וסוהרים נוספים ולשפר את תנאיהם כך שירצו להישאר בעבודה ויתפרנסו בכבוד".
