ארגונים ישראליים שלא עמדו בדרישות חוק העמותות היו אמורים להיקנס על כך בסכום של יותר מ־150 מיליון שקלים בשנים 2012־2021, אך לא נקנסו כלל – כך משתמע מממצאי דו"ח אגף המחקר של תנועת "אם תרצו".
לפי הדו"ח, חקיקת השקיפות המוטלת על ארגונים ישראליים המקבלים תמיכה מישויות מדינתיות זרות איננה נאכפת בידי רשם העמותות במשרד המשפטים. הבדיקה, המבוססת על נתוני רשם העמותות, העלתה כי מאז כניסת החוק לתוקף ב־2012 ועד תחילת השנה שעברה, 74 אחוזים מהדיווחים שהוגשו בנושא לא עמדו בדרישות החוק – אך שום קנס לא הוטל.
"במדינת ישראל פועלים עשרות ארגונים 'לא ממשלתיים', שחלק ניכר ממימונם מגיע מממשלות זרות, בעיקר אירופיות, וגם מגופים בינלאומיים, כגון האיחוד האירופי והאו"ם", מסביר אלון שוורצר, ראש אגף מחקר ומדיניות בתנועת אם תרצו."בשנים 2012־2021 מימנו ישויות מדיניות זרות 63 ארגונים ישראליים, שחלקם מזוהים עם השמאל החברתי־כלכלי ורובם הגדול ארגוני שמאל קיצוני, ביותר מ־750 מיליון שקלים.
"בצלם, למשל, מומן ביותר מ־63 מיליון שקלים, יש דין והמוקד להגנת הפרט מומנו בכ־50 מיליון שקלים, ושוברים שתיקה מומן ב־35 מיליון שקלים. זאת, בין השאר, במטרה לבלום או לשנות את המדיניות של הממשלה הנבחרת בישראל ושל נציגי הציבור בכנסת".
לדברי שוורצר, הכסף נועד גם להטות את השיח התקשורתי־משפטי בארץ לכיוונים המנוגדים לרצון הציבור בסוגיות כמו המאבק בטרור, מדיניות ההגירה, התיישבות, לוחמה צבאית ועוד. "בדיוק לשם כך הועברו בכנסת חוקים המחייבים את הארגונים בישראל לשקיפות בנוגע לכספים שהם מקבלים מישויות מדיניות זרות", הוא מסביר. "החוקים הללו נועדו לאפשר לציבור ולנבחריו להבין שמה שנחזה כארגון ישראלי, הוא למעשה גוף המייצג אינטרסים של ממשלות זרות".
החקיקה ששוורצר מכוון אליה כוללת את התיקון לחוק העמותות מ־2008, הקובע שעמותות בעלות מחזור שנתי של יותר מ־300 אלף שקלים חייבות לדווח על כל תרומה מ"ישות מדינית זרה" שעולה על 20 אלף שקל, וכן את "חוק השקיפות" מ־2011, המטיל חובת גילוי על כל מי שנתמך בידי ממשלה זרה, ומחייב אותו לדווח מדי רבעון על תרומות כאלה ולפרט את מטרת התרומה והתנאים שהעמותה התחייבה לעמוד בהם לשם קבלת התרומה. חוק השקיפות תקף לכלל העמותות, ללא תלות בגודל המחזור השנתי שלהן. במקרים שהתרומה נועדה למימון מסע פרסום מיוחד, על העמותה לציין באותו פרסום את דבר קבלת התרומה.
בשנת 2016 עבר בכנסת תיקון לחוק השקיפות, ולפיו עמותה שעיקר מימונה בשנת הכספים האחרונה היה מתרומת ישויות מדיניות זרות תציין זאת בדו"ח השנתי לרשם העמותות, באתר האינטרנט שלה, וכן בכל פרסום בשלטי חוצות, בטלוויזיה, בעיתון ועוד. גם בפניות לעובדי ונבחרי ציבור, ואפילו בעת פעילות בישיבות ועדות הכנסת, על נציגי העמותות לציין את העובדה שעיקר המימון של העמותה שהם מייצגים מגיע מישות מדינית זרה.
בחמש השנים האחרונות הוזרמו לעמותות בישראל, לא כולל הקרן לרווחת נפגעי השואה, 150 מיליון שקלים בממוצע בשנה. רובו הגדול של הסכום מוענק לארגונים המזוהים עם השמאל הקיצוני, ולפי חישוב אגף המחקר של אם תרצו, בשנת 2020 היו בישראל ארגונים רבים שעיקר מימונם הגיע מישויות מדיניות זרות. בין השאר כלולות בארגונים הללו העמותות גישה, במקום, המוקד להגנת הפרט, יוזמת ז'נבה, יש דין, כרם נבות, עיר עמים, שוברים שתיקה, שלום עכשיו, בצלם, הוועד הציבורי נגד עינויים, עמק שווה, ירושלים דלמטה, פורום דו־קיום בנגב, עדאלה ועוד. רק מחצית מהעמותות הללו מדווחות באתר האינטרנט שלהן שהן ממומנות בידי גופים וממשלות זרים.
בחינה של מסעות הפרסום של כמה מהעמותות מעלה שהציות לחוק אינו קודש בקרב העמותות הללו. למשל, קמפיין מודעות אוטובוסים בנושא "אלימות המתנחלים" קודם בהובלת כמה ארגוני שמאל ובמימון האיחוד האירופי, אך הדבר נחשף רק כאן במקור ראשון, ולא בידי הארגונים עצמם כפי שדורש מהם החוק.
אם תרצו בדקה 187 ארגונים שקיבלו תרומה כלשהי מישות מדינית זרה בשנים 2020־2021. מהבדיקה עלה כי 139 מהארגונים מפעילים אתר אינטרנט, אך רק 27 מהם מילאו את הוראות החוק. עוד נבדק אם הארגונים מגישים כחוק את הדיווחים על המימון הזר שהם מקבלים. הבדיקה נערכה לגבי 41 ארגונים שאם תרצו הגדירה כמי שפועלים ליצור דה־לגיטימציה למדינת ישראל בקשת רחבה של תחומים: עתירות נגד הריסת בתי מחבלים, האשמת חיילי צה"ל בפשעי מלחמה, קידום בדלנות ערבית, התנגדות להתיישבות יהודית, קידום אזרוח למסתננים לא חוקיים, כרסום בדמוקרטיה הישראלית ועוד.
תוצאות המחקר הראו ש־74 אחוזים מ־7,068 התרומות מישויות מדיניות זרות שדווחו לרשם העמותות משנת 2012 ועד תחילת 2021, לא דווחו במועד. הבדיקה העלתה שממוצע האיחור בדיווח עמד על 270 ימים, כלומר פיגור של כמעט תשעה חודשים לעומת המועד המתחייב בחוק. בחלק לא קטן של המקרים מדובר גם על עיכוב של יותר משנה, שנתיים, שלוש ואף יותר. ארגון מסוים דיווח לרשם העמותות רק לאחר 1,976 ימים.
לפי חוק העמותות, עמותה שמפירה את חובות הגילוי בנוגע לקבלת תמיכה מישות מדינית זרה, דינה להיקנס בסכום של עד 29,200 שקלים. לפיכך, המדינה הייתה אמורה לקנוס את הארגונים על כלל העבירות בשנים האמורות ביותר מ־153 מיליון שקלים.
ארגונים כמו יש דין, עדאלה ושלום עכשיו היו צריכים לשלם בשנים הללו קנס של 3־4 מיליוני שקלים כל אחד. בדו"ח מפורטות דוגמאות להפרת הוראות החוק גם בנוגע לחובות גילוי אחרות.
באם תרצו מצאו גם שאומנם בתיקי העמותות של חלק מהארגונים יש לעיתים התכתבות בין נציגי רשם העמותות ובין הארגונים בעניין הפרת חובות הדיווח, אך ההתכתבויות מסתיימות בלא כל סנקציה, גם כאשר ברור שהארגונים לא עשו את המוטל עליהם בחוק.
מרכז המחקר והמידע של הכנסת אישש את מסקנות אגף המחקר של אם תרצו: דו"ח שנכתב באוקטובר 2020, לבקשת ח"כ בצלאל סמוטריץ', קבע כי באף אחד מהמקרים שבהם נבדקו תלונות על הפרת ההוראות לא הופעלו סמכויות החוק.
בעקבות המחקר פנתה אם תרצו לרשם העמותות במשרד המשפטים, ושם הודו כי נכון להיום אכן לא הוטלו עיצומים על מי שלא עמדו בחובת הדיווח. "הטלת קנסות מנהליים אינה הדרך היעילה ביותר לאכיפת הוראות החוק, לאור העובדה שהטלת קנסות כאמור היא חלק מהליך פלילי, הכולל ברירת משפט, שעשויה להאריך את משך הטיפול ודורשת הקמת מערך לניהול הליכים משפטיים", מסרו ברשם העמותות. עם זאת, אנשי רשם העמותות הבהירו כי הם מקבלים את הטענה שהטלת עיצומים כספיים בנושא היא כלי אכיפה מידתי, יעיל ומהיר לנושא, והודיעו כי הם "פועלים לקידום חקיקה שתעגן את סמכות רשם העמותות להטלת עיצומים כספיים, במקום הסמכות הקיימת להטלת קנסות מנהליים".
שוורצר מברך על ההודעה. "שמחנו לקרוא שבעקבות תלונותינו החליט משרד המשפטים לקדם חקיקה שתקל על הטלת עיצומים", הוא אומר, "אך במקביל אנו קוראים למשרד המשפטים לפעול באופן מיידי לאכיפה בצורה האפשרית כיום על פי החוק. העובדה שממשלות זרות מרשות לעצמן לנהוג כלפינו כפי שלא היו מעזות לנהוג זו בזו נובעת מתפיסה חתרנית, הרומסת את כללי הדיפלומטיה והדמוקרטיה, ומבקשת לכפות על אזרחי ישראל מדיניות של מדינות זרות".
