מחירי הלחם המפוקח יעלו בשיעור ניכר, בהתאם להחלטתה של ועדת המחירים הבין־משרדית למשרד האוצר ולמשרד הכלכלה והתעשייה. ביום חמישי מסרה הוועדה שבעקבות פניית המאפיות יועלו המחירים בהתאם להתייקרות הקמח בעולם. מחיר הלחם האחיד הכהה הפרוס יעלה ב־11 אחוזים ל־7.91 שקלים, מחיר החלה יעלה ב־21 אחוזים ל־6.26 שקלים, ומחיר הלחם האחיד הלא פרוס יעלה ב־36 אחוזים ל־6.96 שקלים.
עליית המחירים מבטאת לא רק את עליית מחיר הקמח העולמי אלא גם את עליית מחירי הדלק והאנרגיה ואת התייקרותן של הוצאות אחרות של המאפיות. הקמח והנפט מתייקרים שניהם על רקע מלחמתו של פוטין באוקראינה, ששיבשה את ייצוא החיטה מרוסיה ומאוקראינה, שתיים מיצואניות החיטה הגדולות בעולם, ובגלל העיצומים החמורים שהטיל המערב על הסחר עם רוסיה.
השיבושים שגרמה המלחמה באוקראינה בשוק האנרגיה העולמי מובילים לזעזועים במגוון תחומים שנראים לכאורה בלתי קשורים. השבוע נשמעו השערות שסין תבטל את האיסור לייבא פחם מאוסטרליה, שהוטל ב־2020 לצד איסור על יבוא יין, בקר ומוצרים אחרים, משום שהמלחמה הובילה להתחזקות התחרות על הפחם האינדונזי. אינדונזיה הייתה בשנתיים האחרונות מקור הפחם העיקרי של סין, ובייג'ינג מבקשת לפתח לעצמה מקורות יבוא נוספים כדי למנוע הסתמכות יתרה על האינדונזים.
בבלומברג דווח שדובר שר החוץ הסיני ואנג ונבין אמר בתדרוך שגרתי בבייג'ינג שלאוסטרליה יש הזדמנות "לבנות אנרגיה חיובית וליצור תנאים מיטביים לפיתוח יציב ביחסי הסחר שלה עם סין". ההשערות שהסינים חותרים אולי לבטל את איסור היבוא עלו לאחר ששרת החוץ האוסטרלית פני ווֹנג ועמיתה הסיני וַאנג יי נפגשו ביום שישי שעבר – מפגש ראשון בדרג שרי החוץ מאז 2019. ואנג אמר שסין מוכנה לעבוד כדי להשיב את היחסים למסלולם.
עוד דווח בבלומברג שמדד ניוקסל למחיר הפחם באסיה עלה בחודש שעבר לשיא חדש על רקע המאבק המתגבר לרכוש משלוחי פחם זמינים – אך אתמול, בעקבות הדיווחים בדבר אפשרות ביטולו של איסור היבוא, ירדו מחירי האופציות על הפחם בסין ב־4.1 עד 5.2 אחוזים.
לקראת פסגת שרי האוצר של מדינות ה־G20 היום ומחר באינדונזיה אמרה שרת האוצר האמריקנית ג'נט ילן שהמלחמה באוקראינה היא איום על הכלכלה העולמית. זהו "האתגר הגדול ביותר שלנו היום", אמרה ילן בבאלי לקראת הוועידה. "אנחנו רואים השלכות ניכרות בכל פינה בעולם, במיוחד במחירי האנרגיה הגבוהים ובהתגברות חוסר הביטחון התזונתי".
בוועידה היום ומחר תציע ילן למדינות ה־G20 לאמץ "הגבלת מחיר" על קניית נפט וגז מרוסיה, ובעצם להקים "קרטל של קונים" שיאפשר את הורדת המחירים בלי לאסור בפועל על יבוא האנרגיה החיוני. סין והודו, שתיים מהחברות בארגון 20 הכלכלות הגדולות בעולם, לא הצטרפו לעיצומים על רוסיה, אך סובלות גם הן מהמחירים הגבוהים; אם יצטרפו לתוכניתה של שרת האוצר האמריקנית, הן יוכלו ללחוץ על הרוסים ולהפחית את הוצאות האנרגיה שלהן, בלי לסרב לחלוטין לסחור עם רוסיה ולהתייצב לצד המערב.
גם רוסיה חברה ב־G20, כמובן. בפסגה הקודמת של הארגון, שהתקיימה בוושינגטון בחודש אפריל, יצאו נציגי מדינות המערב מן האולם בהפגנתיות בעת נאומו של הנציג הרוסי, אבל ילן סירבה לומר אם הדבר יתרחש שוב. שר האוצר הרוסי אנטון סילואנוב ישתתף בפסגה מרחוק, בשידור וידאו בלבד.
