התהפוכות הפוליטיות בבריטניה מעלות שאלות ותהיות בציבור הרחב על המורכבויות והמוזרויות הפוליטיות, שבדרך כלל מעניינות רק את היושבים בבועת וסטמינסטר. השחקן הבריטי יו גרנט ניסה להסביר את המצב השבוע: "עולם יקר, אתם אולי תוהים מה יקרה עכשיו מבחינת החוקה הבריטית", כתב בטוויטר. "התשובה היא ששלושה בעלי עיתונים – שכולם אינם תושבי בריטניה לצורכי מס – מתאספים ובוחרים את ראש הממשלה הבא שלנו. לאחר מכן, המלכה ממנה אותו".
גרנט – שאינו מעריץ גדול של צהובוני בריטניה, ומסיבות טובות – התכוון לכוחה ולהשפעתה של העיתונות הפרו־שמרנית על המפלגה. אף שתיאורו היה מוגזם, נכון הוא שבחירת ראש הממשלה הבא של בריטניה נתונה בידיו של מיעוט בממלכה. אז כיצד ייבחר היורש של בוריס? הנה כל מה שצריך לדעת.
מי זוכה להצביע?
ראש הממשלה הבא לא ייבחר בבחירות כלליות. רוב הבריטים ישבו בצד כשהמפלגה השמרנית תבחר את מנהיגה החדש, שיהפוך מיד לראש הממשלה ולמנהיג המדינה. רק חברי הסיעה השמרנית בפרלמנט יכולים להגיש מועמדות, ושני מועמדים סופיים יעלו בסופו של דבר להצבעה בקרב כלל מתפקדי המפלגה. השמרנים אומרים שכ־200 אלף איש רשומים בפנקס החברים, שתפח במהלך כהונתו של ג'ונסון. ובכל זאת, מדובר בפחות מ־0.3 אחוזים מהאוכלוסייה הכללית – וכמובן, לא כולם יטרחו למלא את פתק ההצבעה שיישלח אליהם בדואר.
בחירת כל אחד מהמועמדים לא בהכרח תהלום את רצונו של ציבור הבוחרים הרחב, כפי שעולה מהסקרים; זה אינו מצב יוצא דופן, ולעיתים תכופות ראש ממשלה שמגיע לתפקידו בבחירות פנים־מפלגתיות מעדיף להכריז על בחירות כלליות לפני שיתחיל להשתמש בסמכויותיו. זה בדיוק מה שעשה ג'ונסון בדצמבר 2019 לאחר שנבחר למנהיג המפלגה ביולי באותה השנה, והוא זכה לניצחון היסטורי בבחירות הכלליות.
כמה זמן זה ייקח?
השמרנים רוצים להכריז על הזוכה ב־5 בספטמבר, קצת פחות מחודשיים לאחר 7 ביולי, היום שבו ג'ונסון הודיע על התפטרותו. גם בסבב הקודם של הבחירות להנהגת המפלגה חלפו חודשיים בין הודעת ההתפטרות של ראש הממשלה תרזה מיי ב־24 במאי 2019 ובין עלייתו של ג'ונסון לתפקיד ב־24 ביולי.
השלב הראשון היה זריז: חלון הזמנים להגשת המועמדות נפתח וגם נסגר ביום שלישי השבוע, וההצבעה הראשונה בקרב חברי הסיעה התקיימה שלשום. בסופה נותרו שישה מועמדים. הסיבוב השני התקיים אתמול, ובו הודחה מועמדת נוספת. עימותים טלוויזיוניים מתוכננים להיום וליום ראשון, וסבב הצבעה נוסף נקבע ליום שני. אחריו יתקיים עימות שלישי בין המועמדים הנותרים, וסבבי הצבעה אחרונים. כאשר ייוותרו שני מועמדים סופיים, יישלחו פתקי ההצבעה לכלל חברי המפלגה הרשומים. במהלך הקיץ הם יוכלו לקרוא מידע על המועמדים, להאזין לדבריהם ולצפות בהם לפני שיידרשו להכריע במי מהם לתמוך.
מי הם המועמדים?
שמונה מחברי הפרלמנט השמרנים הצליחו לגייס את תמיכתם של לפחות עשרים מעמיתיהם למפלגה, ופתחו במרוץ. שר ההגנה בן ואלאס היה המועמד המוביל בסקרים בקרב חברי המפלגה השמרנית, אך הודיע כי לאחר "שיקול דעת מדוקדק" החליט לא להתמודד. לאחר ההצבעה אתמול נותרו רק חמישה. המתמודד המוביל אתמול היה רישי סונק, שהתפטרותו מתפקיד שר האוצר סייעה להצית את המרד הכללי נגד ג'ונסון. אחריו צעדה פני מורדאנט, שרת הסחר, שבממשלה הקודמת הייתה האישה הראשונה בבריטניה שמונתה לשרת ההגנה. מורדאנט היא גם המועמדת המובילה בסקרים בקרב חברי המפלגה.
שלישית הייתה שרת החוץ ליז טראס, שזכתה לתשואות על פועלה במהלך המלחמה באוקראינה ולביקורת על עמדתה הקשוחה יחסית בסוגיית הברקזיט. במקומות הבאים ניצבו קמי באדנוך, שרת השוויון לשעבר המזוהה עם המאבק בפרוגרסיביות, וטום טוגנדהט, יו"ר הוועדה לענייני חוץ ומבקר קולני של ג'ונסון. הפרקליטה הכללית סואלה ברוורמן, שהגיעה שישית, הודחה אתמול מהמרוץ.
מהו "האסטינג"?
כדי לומר שהמועמד יוצא לקמפיין, הבריטים אומרים שהוא ב"האסטינג". פירוש המילה כיום הוא אירוע הכולל נאומים בפני המצביעים. למונח יש מקורות נורדיים עתיקים, המשלבים "האס", כלומר "בית", ו"ת'ינג" או "טינג", כלומר "הרכבה". פעם המילה הייתה כינוי לבית המשפט האזרחי הראשי בלונדון, ולאחר מכן לבמה שנכבדי העיר ישבו עליה, ואז לבמה שמועמדים ניצבו עליה.
מתי המלכה מתערבת?
לפי המסורת, בתור ראש המדינה ממלאת המלכה תפקיד רק בסוף בחירתו של ראש ממשלה חדש, בטקס המכונה "נשיקות ידיים" (אם כי בפוליטיקה המודרנית אין למעשה נשיקה). ראשי ממשלה יוצאים נוהגים להופיע בפעם האחרונה בבית הנבחרים ואז לשאת דברים מחוץ לרחוב דאונינג 10, לפני שהם יוצאים בשיירה לארמון בקינגהאם. המזכיר הפרטי של המלכה מקבל את פניהם ומוביל אותם לחדר הקבלה הפרטי, שם הם משתחווים ומתפטרים. ראש הממשלה היוצא והמלכה עשויים לפטפט קצת, אולם זמן קצר לאחר מכן הארמון מפרסם הצהרה שהמלכה "שמחה לקבל" את עזיבתו של ראש הממשלה.
מיד לאחר שמכוניתו של ראש הממשלה הקודם עוזבת את הארמון, מגיעה שיירתו של המנהיג החדש. המנהיג הנבחר קד לפני המלכה ומבקש רשות להקים ממשלה חדשה. כשהמלכה מאשרת את הבקשה, לבריטניה יש ראש ממשלה חדש.
המלכה אליזבת השנייה כבר ראתה 14 ראשי ממשלה במהלך שנות שלטונה. ייתכן שחלק מהמסורות ישתנו בטקס כניסתו לתפקיד של ראש הממשלה ה־15 כדי להתאים למלכה בת ה־96, שמתקשה להתנייד וכבר לא מבלה זמן רב בארמון בקינגהאם.
