בית המשפט המחוזי בנצרת דחה היום (ב') את עתירתה הנוספת של המדינה, ואישר את החלטת ועדת השחרורים לקיצור מאסרו של אלון קסטיאל. לדברי השופטים: "מצאנו, כי ועדת השחרורים בחנה את כל השיקולים הרלוונטיים בהתאם להוראות החוק והגיעה למסקנה לאחר שערכה את האיזונים ביניהם, כי יש להיעתר לבקשה לשחרור מוקדם".
כזכור, קסטיאל נידון בינואר 2018 לארבע שנים ותשעה חודשי מאסר בפועל לאחר שהורשע בעבירות ניסיון אינוס, מעשים מגונים בכוח והטרדה מינית, בארבעה אישומים שונים. באמצע חודש מאי האחרון קיבלה ועדת השחרורים את בקשתו של קסטיאל לשחרור מוקדם על תנאי, אולם בעקבות עתירה שהגישה המדינה פסל בית המשפט את ההחלטה וקבע כי על הוועדה לשמוע את עמדתן של כל הנפגעות בפרשה.
לקראת סוף חודש יוני התקיים הדיון בו נשמעה עדותן של הנפגעות, אך בסופו קבעה ועדת השחרורים כי טובת הציבור ובתוכו הנפגעות עצמן, היא שקסטיאל יצא לחופשי, תוך שהוא ממשיך לעבור טיפול ועם ליווי מקצועי ובפיקוח. שחרורו הותנה בתנאים שונים, ובין היתר הורתה הוועדה על איסור כניסתו של האסיר לתל אביב, רמת גן וגבעתיים, תוך שציינה כי כניסתו לתחומי העיר יפו תהיה רק לצורך הטיפול בשעות מוגדרות.
בפרקליטות החליטו לערער פעם נוספת על ההחלטה והסבירו כי "שחרורו המוקדם של קסטיאל יגרום לסיכון משמעותי ביותר לנפגעות העבירה, לשלומן הנפשי ולהליך שיקומן". כעת דחו שופטי בית המשפט המחוזי את העתירה, כשבהחלטה הסבירו כי "אנו ערים לסבל הרב ולכאב של נפגעות העבירה עד היום ולמצוקה הרבה ממנה הן סובלות, כפי שזה בה לידי ביטוי בדברים שמסרו בפני ועדת השחרורים. אין ספק שמעשיו של המשיב ממשיכים להשפיע על חיי הנפגעות, מקשים עליהן בשגרת חייהן ואנו מבינים גם את תחושת התסכול של נפגעות העבירה שסבורות שהעונש שהוטל על המשיב היה קל מדי לשיטתן ועל כן בנסיבות אלו עליו לרצות אותו עד תום".
למרות הדברים כתבו השופטים כי "יחד עם זאת, המחוקק לא החריג את תחולת חוק שחרור על תנאי על עברייני מין. ברם, לאור הייחודיות בעבירות אלו ובשים לב שעוצמת הפגיעה והצלקות הנפשיות שמותירות עבירות מין על קורבן העבירה יכולות להיות גם שנים רבות לאחר מכן מצא המחוקק להוסיף, כי יש לקבל חוות דעת של הערכת מסוכנות ואכן התקבלה חוות דעת כאמור לפיה מסוכנותו של המשיב נמוכה.
"כמו כן קבע המחוקק, כי יש לקבל את עמדת נפגעי העבירה ויש לקחת זאת כשיקול. דבר שעשתה ועדת השחרורים". וכי "השיקולים העיקריים שעל ועדת שחרורים לשקול בבואה להחליט האם לשחרר אסיר על תנאי הם שיקולים של שיקום ומניעה. על הוועדה לעמוד על הפוטנציאל השיקומי של האסיר ולבחון את המסוכנות הנשקפת ממנו לשלום הציבור כלומר את הסיכון שישוב לפעילות עבריינית".
לאור זאת, כאמור, קבע בית המשפט כי קסטיאל יזכה לשחרור מוקדם כשבעה חודשים לפני תום תקופת מאסרו.