מה שמשך את תשומת הלב בשרפה שהשתוללה השבוע בפארק הלאומי יוסמיטי בקליפורניה לא היה גודלה או היקפה, אלא העובדה שהיא איימה על עץ סקויה עצום, "הגריזלי הענק", שגילו מופלג במידה בלתי נתפסת: הוא בן 3,000 שנה. לעצים העתיקים ביותר בעולם יש ערך מדעי וגם סנטימנטלי. יש משהו מדאיג במחשבה שמשהו שהיה קשוח מספיק לשרוד אלפי שנים, מצוי כעת בסכנה.
לעצים יש תכונה שבני אדם ייחסו בעבר לאלים: הם לא מזדקנים. או כפי שאקולוג היערות נתן סטיבנסון מנסח באופן מדויק יותר מדעית – גישה רווחת טוענת שעצים אינם חווים את הגלישה להידרדרות ומוות שתוחמת את משך חייהם של בעלי חיים. "העצים מתים בתאונות, במתקפות חרקים ובשרפות, או נדבקים במחלות", אומר סטיבנסון, ממרכז המחקר המערבי של שירות הסקר הגיאולוגי של ארה"ב.
מישהו עשה פעם חישוב, מסביר סטיבנסון, שאם בני אדם לא היו מזדקנים אלא מתים רק מצרות כאלה, תוחלת החיים הממוצעת הייתה בערך 700 שנה. כמה אנשים חסרי מזל ימותו בגיל חמש, ואחרים, בני מזל, יחיו אלפי שנים. לעצים, כולל בני מין הסקויה הענקית, אין תוחלת חיים של 3,000 שנים או יותר; רובם כלל אינם שורדים את שלב השתיל, ואלה שמגיעים לבגרות אינם מגיעים על פי רוב ליום הולדתם האלף. אולם מעטים מצליחים להחזיק מעמד אלפי שנים.
הדרך היחידה לברר את גילו של עץ חי היא באמצעות דגימת ליבה מהגזע וספירת הטבעות המופיעות בה. מדענים יכולים לאסוף רמזים כדי להעריך אילו עצים הם זקנים במיוחד, אך יש להניח שהעץ העתיק בעולם גדל במקום מרוחק – לא מדוד, בלתי ידוע, חסר שם.
כמה מהעצים העתיקים ביותר שאנו מכירים גדלים במקבץ צחיח של פסגות נישאות, בהרים הלבנים שבגבול קליפורניה־נבדה. הם נקראים אורני בריסלקון: עצים בגודל בינוני, מעוקמי ענפים, שנראים כמו עצי סחף שתוקפם פג מזמן. הקליפה החיה והמחטים מכסים רק כמה רצועות וכתמים מהעץ המת ברובו. גילם המוערך הוא כ־5,000 שנה: הם נבטו כשבני האדם רק המציאו את הכתיבה על לוחות חמר.
העצים העתיקים ביותר מכים שורש בסביבות הקשות ביותר – ההרים היבשים, הסוערים והקשים ביותר עם הקרקעות הגיריות ביותר; אלה מקומות שאינם מסבירי פנים לטורפים, לחיפושיות אוכלות עצים, לחיידקים מקדמי ריקבון ולצמחים קטנים יותר, שעלולים לשמש דלק לשרפות פראיות. העצים שחיים במקומות נוחים יותר, כמו הגבעות הנמוכות יותר של עמק המוות, פגיעים בהרבה. ואכן חלקם מתים כעת, סובלים מחיפושיות ומתופעות לוואי של שינויי האקלים.
העצים העתיקים ביותר מסוגלים להתמודד גם עם שינויי אקלים – זה אחד מכוחות־העל שלהם – אבל יש כמה איומים שאפילו הם לא יכולים לסבול. העץ המתועד כעתיק ביותר בעולם, המכונה פרומתאוס, מת בשנת 1964. סטודנט לתואר שני ניסה ליטול ממנו דגימת ליבה באמצעות מקדחה מיוחדת. כשהמכשיר נתקע בעץ, החוקר התקשר לבקש עזרה משירות היערות. הם אמרו שיש הרבה עצים ישנים כאלה, והזעיקו צוות עם מסור חשמלי כדי לכרות את הגזע הסרבן. לאחר מעשה ספר המדען את הטבעות וגילה לזוועתו שהעץ בן כמעט 5,000 שנה. הוא כרת את העץ העתיק בעולם.
העץ החי העתיק ביותר כיום, בריסלקון המכונה מתושלח, שרד בשלום את חילוץ דגימת הליבה שהוכיחה את גילו, אבל במהלך השנים תיירים פוררו אותו. כולם רצו חתיכה מהיצור הוותיק. כעת מנסים מדענים לשמור על מקומו בסוד.
בעיות דומות תוקפות עץ צ'יליאני, ששמו אלרסה מילנריו. מדען מקפריסין הכריז לאחרונה שהוא המועמד החדש למעמד העץ הוותיק בעולם. הוא עדיין לא מחזיק רשמית בשיא, שכן הוא רקוב ואיבד כמה מהטבעות שלו; המדענים שהעריכו את גילו משערים שהוא בן כ־5,400 שנים. אלרסה מילנריו הוא עץ ענק וכריזמטי, המושך תיירים הרומסים את שורשיו. עם שינוי האקלים הוא יכול להתמודד, אבל הוא לא בנוי לאהבה עד מוות.
הסקויה הענקית ניצבת בפני איום משלה. סטיבנסון מסביר שהעצים בני מינו מותאמים היטב למחזור אש טבעי, אבל לא לשרפות ענק שנוצרות כאשר בני אדם מדכאים בהצלחה שרפות בר קטנות יותר במשך עשרות שנים, מה שמאפשר הצטברות נפיצה של עצים קטנים וחומרי בערה אחרים. כאשר אלה נדלקים, הלהבות יכולות להתנשא לגובה שלושים מטרים ויותר ולשרוף את צמרות הסקויה. לפי סטיבנסון, שרפות חיסלו בין 13 ל־19 אחוז מכל הסקויות הענקיות בשנים האחרונות בלבד. התחממות כדור הארץ והבצורת בדרום־מערב ארה"ב רק מגבירות את סיכוני השרפה.
