אם יש מקום אחד בעולם שקשה בו מאוד לחלק את הקשב, הוא המזרח התיכון. בריתות, ארגוני טרור, מעצמות שפועלות, וישראל אחת באמצע. הסכמי אברהם בהיבט הזה הם בשורה גדולה לאזור, מעין הקונטרה לציר הטרור שלאחרונה חושף את פרצופו של נשיא רוסיה ולדימיר פוטין. כל עוד הנשיא הרוסי היה עסוק בשלו כל השאר כיבדהו וחשדוהו אבל מרגע שפוטין פתח במלחמה מול אוקראינה והחל לבצע פשעי מלחמה המציאות פה נעשתה הרבה יותר מורכבת. לאחרונה פוטין החל לדמין שוב זוגיות עם הציר האיראני. פוטין רואה את הסכמי אברהם, האסטרטגיות שנרקמות בין ארצות הברית ישראל ומדינות ערב ואפילו את ארדואן שרוקד על הגדר ועושה מפוטין צחוק, בעוד את ישראל הוא פתאום החליט לחבק.
האם החבירה הישנה חדשה של פוטין לאיראנים היא נקודתית או מגמה חדשה מדאיגה?
ראשית נביט על הדרך שבה בוחר פוטין להתחבר לאיראנים בזמן שנשיא ארצות הברית ג'ו ביידן מטייל פה בישראל, ברשות הפלסטינית ובסעודיה. "מאמצי ההתקרבות בין רוסיה לאיראן באים לידי ביטוי במספר מישורים במקביל" מסביר ד"ר שי הר צבי, חוקר בכיר, המכון למדיניות ואסטרטגיה (IPS), אוניברסיטת רייכמן. "בתחום האסטרטגי, כינוס הפסגה בטהראן – ימים ספורים בלבד לאחר ביקורו של הנשיא ביידן במזה"ת והפסגה בסעודיה – הייתה עבור הנשיא פוטין הזדמנות להפגין, כי חרף מאמצי המערב להפוך את רוסיה ואותו ברמה האישית למצורעים, הוא מצליח לקדם שיתופי פעולה עם מדינות מפתח, ובכלל זאת עם תורכיה שהינה חברה בנאט"ו".
איראן מצידה גמלה לפוטין באמירות חמות ותומכות לפלישה שלו לאוקראינה בעוד ישראל גמגמה בעמדה שלה/ מתחת לפני השטח תודרכו אנשי תקשורת כי ישראל מסתייגת אבל מצד שני ראש הממשלה ושר החו. שהיום מכהן כראש הממשלה בחרו ללכת על שני הצירים, ראש הממשלה לא מגנה ושר החוץ תוקף. התרחיש אז היה נראה להם הזוי אבל היום זו המציאות, בנט עזב ולפיד קיבל את המפתחות וכך נכנסה ישראל לעימות חזיתי עם פוטין ונמצאת איתו בהתנגשות מורכבת מאוד”.
“עכשיו השאלה”, אומר הר צבי, "היא כמה זה יעלה לישראל ומה ירוויח מזה פוטין. במישור הזה הנשיא הרוסי מרוויח פעמיים, פעם אחת עוקץ את ישראל בלי לשבור איתה את הכלים ומצד שני מרוויח את הברית עם איראן כולל התחמשות בנשק.
"עוד קודם לפסגה, טענו גורמי ממשל אמריקנים, בראשות היועץ לביטחון לאומי האמריקני, סאליבן, כי איראן מתכוונת לספק לרוסיה כמה מאות מל"טים, כולל כאלו בעלי יכולת תקיפה, וכי משלחות רוסיות ביקרו במהלך יוני ויולי באיראן כדי לבחון את המל"טים" מסביר הד"ר הר צבי. "סאליבן אף ציין, כי בכוונת איראן להתחיל במהלך חודש יולי באימון של צוותים רוסיים להפעלת המל"טים. שר החוץ האיראני אמנם הכחיש דיווחים אלו, אולם מנגד מפקד כוחות היבשה של צבא איראן הצהיר, כי צבא איראן ייצר כטב"מים מתוחכמים וכי איראן מוכנה לייצא ציוד צבאי "למדינות ידידותיות". מכל מקום, עד כה אין עדויות כי עסקה כזו אכן נחתמה ו/או החל מימושה".
ישראל בשלב הזה כאמור נאלצת לחלק את הקשב שלה לזווית החדשה שהתפתחה במזרח התיכון. מאמצי ההתקרבות של פוטין עם איראן יכולים הפעם לשרוד קצת יותר מאירוע נקודתי ולייצר כאן מציאות מאוד מורכבת. "מציאות זו מייצרת עבור ישראל אתגרים ברמה האסטרטגית ובמישור הביטחוני גם יחד" מסביר הד"ר הר צבי. "הידוק היחסים בין מוסקבה לטהראן עלול להוביל להרחבת מכלול הקשרים בין המדינות, ובכלל זאת בתחום הביטחוני-צבאי (עסקאות צבאיות חדשות, שת"פ בתחום המודיעין והסייבר), ולהעמקת הגיבוי הרוסי לאיראן במו"מ הגרעיני".
הבוקר אנחנו מתבשרים כי הסכם הגרעין חוזר לתמונה. עדיין לא ברור מה כתוב בטיוטה שהועברה על ידי האיחוד האירופי לאיראנים ומה תהיה תגובת האמריקאים לאיחוד על הטיוטה. ההנחה היא כי ההסכם לא שונה בהרבה מההסכם שבוטל. המשמעות ישראל בדרך לחזית מול איראן וזה כנראה מציאות שיהיה קשה לשנות בשנים הקרובות.
