לאורך 125 עמודים עמוסי תוכן ומלל מפורט מאשים היום (ד') מבקר המדינה מתניהו אנגלמן את המשטרה, שב"כ וגורמי הביטחון השונים בעצימת עיניים ממושכת אל מול המגמות הלאומניות הקיצוניות בקרב ערביי ישראל, שהביאו בשיאן לאירועי "שומר החומות" בחודש מאי 2021. לא פחות חמור מכך, המבקר מצביע על עצימת עיניים שנמשכה במסדרונות מערכת האכיפה גם לאחר המבצע בכל הנוגע לחקירות וההליכים המשפטיים נגד הפורעים.
התגובות לדו"ח המבקר על שומר החומות: "מדינת ישראל לא מוכנה לפעם הבאה"
המבקר בחן לאורך חודשים ארוכים את התנהלות המשטרה, הממשלה, השב"כ, מג"ב, גורמי המודיעין והפרקליטות, שוחח עם תושבי הערים המעורבות, יהודים וערבים וגורמים נוספים. המסקנות שאותן הוא פורס בדו"ח מטרידות וקשות.
היערכות לקויה
ההתעלמות מעליית המתח הלאומני, לדברי המבקר, החלה כבר משנת 2018. "בשנים 2018 – 2021 תחנות המשטרה בערים המעורבות יפו, עכו ולוד לא סיווגו תיקים על רקע לאומני וכתוצאה מכך לא טיפלו בתיקים בהקשר הלאומני שלהם", הוא כותב בדו"ח. "זאת למרות שניטור הפגנות ומחאות בעלות רקע לאומני ביפו הצביע על עלייה מ-12 אירועים בשנת 2017 ל-31 אירועים בשנת 2018. בשנת 2021, בסמוך לאירועי שומר חומות, החלו לטפל בתיקים פליליים המסווגים כתיקים על רקע לאומני".
בדו"ח מציע המבקר כי המשטרה תחזור על עקבותיה ארבע שנים לאחור ו"תבחן את הסיבות שבגינן במהלך השנים 2018-2020 לא נפתחו בתחנות המשטרה תיקים על רקע לאומני, זאת בשעה שמסיכומים משטרתיים עולה כי המשטרה נדרשת להתמודד עם תיקים בעלי אופי זה".
שלושה אזרחים נרצחו ומאות נפצעו (ובכללם כ-306 שוטרים) בכ-520 מוקדי אירועים מתועדים שבשיאם השתתפו, על פי הערכת גורמי ביטחון מוסמכים, כ-6,000 תושבים מקרב ערביי ישראל בעת ובעונה אחת. כ-3,200 מעורבים נעצרו, מהם כ-240 יהודים. הנזק הכספי הכולל שנגרם באירועים מוערך בסך של כ-48 מיליון ש"ח לרכוש אזרחי וכ-10 מיליון ש"ח לרכוש המשטרה.
על פי המסמך, במקרים רבים ובפרט בימים הראשונים להתרחשות האירועים, לא נתנה המשטרה את המענה המבצעי הדרוש אל מול האיום שהיא עצמה הגדירה, ודאי לא בטווחי זמן רלוונטיים. הפערים במענה המשטרתי באו לידי ביטוי באי-מתן מענה לפניות תושבים למוקד. התברר כי המשטרה לא הייתה מצוידת בהלימה לתרחישי הייחוס שהיא הגדירה לעצמה. כך, על פי תרחישי המשטרה נדרשה היערכות להתמודדות עם אירועים שעשויים להימשך 20 יום, אלא שהמלאים היו רחוקים מלשרת את היעדים האלו. לשם הדוגמה, במחוז חוף בפיקודו של ניצב יורם סופר אזל מלאי אמצעים לפיזור הפגנות כבר ביום הראשון לאירועים, וגם הכוחות שפעלו במחוז מרכז סבלו מחוסרים, ובנוסף ממחסור במכשירי קשר וציוד מיגון לכוחות בשטח.
לדברי המבקר, חוסר העירנות למתח הלאומני הביא גם להתעלמות של השב"כ ממגמת עליית מתח במגזר הערבי, ומפוטנציאל הסיכון בהתפרצות נקודות חיכוך בין יהודים לערבים. על פי הדו"ח, בשירות הביטחון הכללי העריכו כי האירועים שהתרחשו בפועל הם מקומיים, והדגש העיקרי ניתן על ירושלים. כשכוחות השב"כ גוייסו לפעול בערים מעורבות במהלך אירועי שומר החומות הם נתקלו בקשיים מבצעיים על רקע בעיות תיאום עם המשטרה.
רוב משתתפי הפרעות עדיין מסתובבים חופשי
בנוסף לביקורת על התנהלות כוחות המשטרה לפני ימי שומר החומות ובמהלך המהומות, מצביע המבקר על מחדלי החקירה וההליכים המשפטיים נגד הפורעים. במהלך מבצע "שומר החומות" נעצרו למעלה מ-3,000 פורעים שהשתתפו במהומות, אבל רק נגד 18% מהם הוגשו כתבי אישום. נכון להיום, מרבית המשתתפים בפרעות הלאומניות מסתובבים חופשי. אנגלמן מתח ביקורת חריפה על העובדה שעד למועד סיום הביקורת, עדיין לא הוגשו תביעות אזרחיות לפיצוי בגין הנזקים שנגרמו לרכוש המדינה ולהשבת כספי פיצויים ששולמו לנפגעים.
על פי הדו"ח, נמצאו פערים הנוגעים ליכולות התיעוד של המשטרה, ובכלל זה יכולותיה לאסוף ראיות מצולמות נגד חשודים במעורבות באירועי הפרות הסדר. כמו כן תוגברו תחנות משטרה בחוקרים חסרי ניסיון בתחקור אירועי הפרות סדר על רקע לאומני ובחוקרים שאינם דוברי ערבית. בעניינם של חשודים רבים לא נאספו די ראיות, עצורים שהשתתפו במהומות שוחררו, והתיקים בעניינם נסגרו בלי שהוגשו כתבי אישום נגדם.
גם בנוגע להעמדת חשודים בהשתתפות בפרעות לדין, מצא המבקר כשלים. הוא מציין כי ב-13.5.21 הנחה ראש מדור חקירות במשטרה כי בכל פתיחת תיק חקירה בקשר לאירוע הסתה ואלימות בעת המהומות, יש לציין בדיווח כי המניע הוא "פעולות איבה". למרות זאת, מבדיקה שערך המבקר עולה כי קיים פער בין קביעת שב"כ שלפיה אירועי האלימות בערים המעורבות התאפיינו בממד לאומני ובהטלת טרור על אוכלוסייה נורמטיבית, לבין שיעור החשודים שהועמדו בסופו של דבר לדין באשמת עבירות ממניע גזעני (3%) או בעבירות טרור עם מניע גזעני (11%).
השב"כ: זיהינו מההתחלה כי מדובר בהסלמה על רקע לאומני
בשב"כ הגיבו על דו"ח המבקר, המפנה טענות רבות אל הארגון, ומסרו כי "ממצאיו ומסקנותיו של דו"ח מבקר המדינה נלמדים ומשתלבים בפעילות השירות, שהתקיימה כבר בעת האירועים וביתר שאת לאחריהם, וכן לתחקור והפקת לקחים מהאירועים. מתחילת 2022 החליט השב"כ במסגרת ייעודו להרחיב את פעילותו במגזר הערבי ככלל ובערים המעורבות בפרט. נקבעו תחומים שבהם תורחב ותועמק פעילות השירות, בדגש על סוגיות בתחום הסדר הציבורי הלאומני והממשק שבין הפעילות הפלילית לביטחונית. מהלכים אלו נעשים בהתאם לסמכותו של השירות על פי דין ותוך שיח שוטף עם גורמי הייעוץ המשפטי לממשלה ומשטרת ישראל.
כפי שצוין בדו"ח, שב"כ הצביע על תופעות בסיס בחברה הערבית, כמו גם על הסלמה לאורך זמן, אשר זכתה למענה שוטף בהיערכויות המשטרה לאירועי מחאה, גם אלימים. בניגוד לנאמר בדו"ח, שב"כ זיהה מרגע תחילת האירועים כי מדובר בהסלמה על רקע לאומני ובהתאם נערך בחמ"לים ובשטח למתן מודיעין בזמן אמת ולסיכול בהתאם להתרעות שהעביר. השב"כ הוביל להגשת כתבי אישום למול 133 מפגעים המעורבים באירועים ולפענוח של 28 פיגועים. יש לציין כי בתקופה זו עסק השב"כ במקביל בפעילות תקיפה נרחבת בעזה שסייעה לסיומה המהיר של המערכה וכן בפעילות למניעת התפרצות באיו"ש".
עוד נמסר כי "חשוב לציין כי השב"כ כפוף למגבלות החוק וריסון הכוח בכל הנוגע לעומק הכיסוי למול אזרחים ישראליים. לסיום, לצד האחריות של שב"כ לאיתור וסיכול מבעוד מועד, נכון יהיה לשוב ולהדגיש כי האפשרות לחזות, ובהתאם גם למנוע, אירוע של התפרצות המונית מאתגרת ומוגבלת מעצם טיבה, נכון יהיה לעסוק במגמות ובטיפול בהן. סוגיות אלה מצויות בטיפולן של כמה רשויות בישראל, והשירות פועל על מנת להקטין את הסיכון להתפרצות רחבה".
מהמשרד לביטחון הפנים נמסר בתגובה לדו"ח כי "במהלך השנה האחרונה בוצע במשרד לביטחון פנים ובמשטרת ישראל תהליך מעמיק ויסודי של הפקת לקחים מאירועי שומר החומות. תהליך זה התבטא בשורה ארוכה של צעדים, פעולות ותהליכים להגברת המוכנות הלאומית לאירועי הפרות סדר נרחבים, ותוך מתן דגש מיוחד להגברת הביטחון האישי בערים המעורבות, בחברה הערבית, בנגב ובירושלים.
עם כניסת השר בר-לב לתפקידו, לאחר מבצע שומר החומות, בוצעו בהנחייתו סדרה של עבודות מטה, תחקירים, תהליכי למידה, תירגול ושיפור על מנת להפיק את הלקחים מאירועי שומר החומות ולזקק מתוכם תכניות מפורטות לביצוע מיידי. נושא המוכנות לאירועי הפרות סדר ברמה הלאומית ולמוקדי חיכוך פוטנציאליים בתוך החברה הישראלית הוגדרו במסגרת יעדי המדיניות של השר, ומתוכן הוכתבו תהליכי ביצוע במשרד לביטחון פנים, במשטרה, ובמערכות ביטחון פנים נוספות. לראשונה בנה המשרד לביטחון פנים, עם משטרת ישראל, תרחיש ייחוס לאומי לאירועי הפרות סדר והתלקחות אזרחית. משטרת ישראל הועצמה בשנת 2022 בהיקף תקנים חסר תקדים – כ-1380 תקנים נוספו למשטרה, מהם למעלה מ-500 תקני קבע למג"ב".
משטרת ישראל הגיבה גם היא לדו"ח: "משטרת ישראל מברכת על דו"ח מבקר המדינה ותפעל ליישום הנושאים העולים בו. יתרה מכך, חלק ניכר מההערות שעלו בדו"ח המבקר, נבחנו וטופלו על ידי המשטרה עוד בטרם פרסומו, במסגרת תהליכי בקרה ולמידה אותם קיימה המשטרה לאחר מבצע 'שומר החומות'. דוח הביקורת מעלה סוגיות חשובות ומרכזיות אשר רובן ככולן מצויות על סדר יומה של המשטרה וזוכת לקשב ארגוני רב מזה תקופה ארוכה.
"עם תחילת התרחשות האירועים והתגבשות תמונת המצב שכללה מספר זירות רב וחריג של אירועי הפרות סדר וירי מרצועת עזה, תוגברו הכוחות ובוצעו כל הפעולות הנדרשות על מנת לטפל באירועים במקומות בהם התרחשו אירועי הפרות סדר אלימות. בין היתר בוצעו הסטות של הכוחות בהתאם להערכות מצב ולזמינותם, הוקמו מפקדות משימתיות, תוגברו הכוחות וגויסו 20 פלוגות מילואים מג"ב שמנו כ-2,000 לוחמים.
"מתחילת האירועים בוצע הליך סדור של גיבוש תמונת מצב ברמה ארצית. בשל ריבוי האירועים והיקפם, הליך דיוק תמונת המצב נמשך באופן רציף. פריסת הכוחות בתחילת האירועים התבססה על הערכת מצב והמודיעין שהיה קיים. ככל שגובשה תמונת המצב ונצברו כוחות מבצעיים נוספים, אלה הופנו למוקדים רבים בערים השונות.
"חטיבת המודיעין הציגה הערכת מצב מודיעינית אמינה, עדכנית ומקיפה אשר הדגישה את תמונת המודיעין בהתבסס על מידע שהיה באותו זמן נתון. ככל שתמונת המודיעין השתנתה, הרי שהמשטרה פעלה בהתאם לכך. כמו כן אנו פועלים לגיוס שוטרים מקרב החברה הערבית כסיירים, בלשים וחוקרים על מנת להגביר את שיתוף הפעולה והשרות לחברה הערבית.
משטרת ישראל תמשיך לפעול בנחישות למניעת התפרעויות, מעצרי מפירי סדר ואכיפת החוק ושמירה על שלום הציבור וביטחונו, לטפל באירועי חירום מידיים ולהציל חיי אדם".
