חרב הפינוי שהונפה בשנתיים האחרונות מעל בתי היישוב מצפה־כרמים שבבנימין הוסרה השבוע, ותושביו נשמו לרווחה בתום המאבק הממושך.
כ־40 המשפחות במקום התמודדו בשנים האחרונות עם אתגר משפטי שאיים לסלק אותן מבתיהן. עם פרסום פסק הדין הקובע כי אין לפנות את מצפה־כרמים פצחו התושבים בריקודים בלב היישוב, ואל החגיגה הצטרף גם ראש מועצת בנימין ישראל גנץ.
ראש האופוזיציה בנימין נתניהו התקשר בשיחת זום לחוגגים, ואמר שהוא "מצדיע לתושבים החלוצים במצפה־כרמים". נתניהו אף הבטיח שאחרי הבחירות יפעל להסדיר את היישוב. גם שרת הפנים איילת שקד הגיעה למקום אחרי השקת מפלגתה החדשה.
סיפורו של מצפה־כרמים החל ביום העצמאות שנת תשנ"ט, 1999, אז עלה היישוב על אחת מגבעות בנימין – ומיד נקלע לסחרור משפטי. בסוף השנה הוביל ראש הממשלה דאז אהוד ברק את "הסכם המאחזים", שבו קיבלו התושבים את ההצעה שייערך "פינוי שקט": הם ייפרדו מהבתים שנבנו בקרקעות שיש עליהן סימני שאלה, ויעברו לנקודות יישוב אחרות שהממשלה הכשירה למענם. כך הועתק היישוב למקום שבו הוא שוכן היום.
בשנת 2005 החלה בניית בתי הקבע במקום, וב־2010 יצא לדרך מיזם הבנייה הגדול הראשון. אבל בשנת 2011 הכול נעצר. ארגוני שמאל עתרו לבית המשפט העליון בטענה כי מצפה־כרמים נבנה על קרקע הנמצאת בבעלות פרטית של פלסטינים.
מאז הוקפאו כל הליכי ההתפתחות של היישוב: בבתים שמשפחות כבר נכנסו אליהם לא היה אפשר לסיים את הליכי הבנייה האחרונים כמו חצר או מרפסת, ובנייה חדשה לא החלה כלל.
בשנת 2014 הורו שופטי בית המשפט העליון לתושבים ולעותרים נגדם לפנות לבית המשפט המחוזי להליך אזרחי, כדי לנסות להגיע להבנות. שם חלה תפנית ראשונה לטובת המתיישבים. "התחלנו להביא גורמים ששירתו במנהל האזרחי, במשרד הביטחון ובצה"ל מלפני שנים רבות", מספר דורון לשם, תושב היישוב. "הרמטכ"ל לשעבר יעלון ובכירים אחרים הגיעו להעיד, והמטרה הייתה לומר שהמדינה שמה אותנו שם. עברנו פינוי פעם אחת בגלל בעיות בקרקע, והגענו למקום שהורו לנו לעבור אליו. לא הגענו בלילה עם קרוואנים ולא עשינו 'חומה ומגדל'. הכול היה בתיאום עם כל הגורמים והממשלה".
אחרי תהליך משפטי שארך ארבע שנים קבע בית המשפט המחוזי כי למתיישבים יש זכויות בקרקע, וכי גם אם היו כשלים בהליך ההתיישבות – לזכותם של אנשי מצפה־כרמים עומדת "תקנת השוק", הנסמכת על תום לב. לפיכך, אין לפנותם מבתיהם.
אך סיפורו של מצפה־כרמים לא נפתר. בשנת 2020 ביטלו שופט בג"ץ את החלטת המחוזי, כאשר נשיאת העליון אסתר חיות והשופט חנן מלצר פסקו בדעת רוב מול השופט ניל הנדל כי אין לקבל את טענת תום הלב, ויש להוכיח שהיה "תום לב מוגבר".
"היינו בהלם", אומר לשם. "בית המשפט העליון, שהפנה אותנו להליך אזרחי במחוזי, לא קיבל בעצמו את הכרעת המחוזי. יותר מזה – אסתר חיות המציאה פה הלכה חדשה של 'תום לב מוגבר', שלא הייתה קיימת קודם".
להפתעת המתיישבים נראה שגם משרד המשפטים התקשה אז לקבל את פסק הדין. "אבי ניסנקורן היה אז שר המשפטים, ובמהלך שהוביל עם היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט, איילת שקד וגורמים מהמפלגות הציוניות, הם הגישו בקשה לדיון נוסף. גם במפלגות הייתה הבנה שזהו עיוות דין, שזה לא סיפור כמו מאחזים אחרים אלא נושא אחר לגמרי. השופט עמית היה השופט התורן שטיפל בבקשה שלנו ואכן הוחלט שיהיה דיון חוזר, שהוא הליך שלא תמיד מתקבל".
השבוע הגיע לסופו הסחרור, כאשר בדיון החוזר קבעו השופטים כי אין לפנות את היישוב, אך אין להרחיבו בקרקעות המקיפות אותו. "בימים שלפני הדיון עשינו חישובים איזה הרכב הכי כדאי לנו ואיפה נוכל להשיג את התוצאה הטובה ביותר. כשקיבלנו את שמות השופטים היו מי שכבר הספידו אותנו, אבל הגענו אופטימיים. בסופו של דבר פוגלמן, חיות וברון רצו לדבוק בהחלטה מ־2020, הנדל וסולברג דבקו בפסק של המחוזי, ובסוף השופטים ארז ועמית קבעו תקדים שעוד לא היה כמותו והחליטו שמה שנתפס ונבנה לא יפונה – ומנגד, בשטחים שמסביב ליישוב לא תהיה בנייה".
על אף הפשרה, התושבים חוגגים. "הפסיקה הזו חשובה מאוד", אומר לשם. "ראשית, לא יהיו מראות של פינוי והרס. שנית, יש פה הישג חשוב להתיישבות עם פסק דין תקדימי שישליך על אזורים אחרים. אם פסק כזה היה ניתן בעבר הוא היה מונע את פינוי עמונה, נתיב האבות ותשעת הבתים בעפרה. זאת המשמעות של חוק ההסדרה שבג"ץ פסל. אומנם זה לא מושלם, אבל אנחנו שמחים ומודים גם למי שליווה את המהלך הזה – שקד, ניסנקורן, נתניהו, סמוטריץ' ושאר הגורמים בימינה, בציונות הדתית ובליכוד".
"הרבה זמן לא הייתי מאושרת כמו שהייתי כשראיתי את פסק הדין", אומרת שרת הפנים שקד. "עבודה של שנים באה לסיומה על הצד הטוב ביותר. התוכנית שלי מימיי כשרת משפטים להצלת מצפה־כרמים הייתה מסודרת, ובשיתוף פעולה עם התושבים ועורכי דינם ועם היועמ"ש לשעבר אביחי מנדלבליט, הבאנו לפתרון.
"עבדנו צמוד לכל הגורמים כדי להביא להישג הזה, והיינו צריכים נס. הנס הגיע בדמותו של השופט נעם סולברג, שבעזרתו היה באמת שימוש בסעיף 5. ידעתי שחוק ההסדרה ייפסל בבג"ץ והיה לי חשוב שיהיה כלי משפטי שיאושר בידי היועץ המשפטי לממשלה. החלופה הושגה, והיא תאפשר להסדיר עוד הרבה נקודות התיישבות".
לסיום מציינת שקד כי "זה ההבדל בין גישת ה־D9 שבאה להתנגח, ובין שיטת עוד דונם ועוד עז שמביאה הישגים".
