מצרים פנתה לאו"ם נגד אתיופיה. משרד החוץ המצרי גילה בהודעה לעיתונות כי שר החוץ סאמח שוכרי הפנה מכתב לנשיא הנוכחי של מועצת הביטחון של האו"ם, בו מחה על צעדיה האחרונים של אתיופיה המבוצעים באופן חד צדדי למילוי סכר "הרנסנס הגדול" באתיופיה, מבלי להגיע להסכם עם מצרים וסודאן.
במכתב הרשמי שנשלח ביום שישי האחרון, הבהיר שוכרי כי הצעדים החד-צדדיים של אתיופיה נחשבים להפרה ישירה ומפורשת של הסכם "הצהרת העקרונות" שנחתם בין שלוש המדינות ב-2015. ההסכם קבע את התנאים של שיתוף פעולה וניצול שוויוני והגיוני של משאבי המים המשותפים. כמו כן קבע ההסכם כי יש להימנע מ"גרימת נזק משמעותי" לכל אחת מהמדינות בכל האמצעים הנדרשים.
במכתב, האשימה מצרים את אתיופיה גם בהפרת הכללים החלים המחייבים של המשפט הבינלאומי המחייבים מדינות במעלה זרם הנילוס כמו אתיופיה, להימנע מגרימת נזק למדינות במורד זרם הנהר כמו מצרים וסודאן. עוד נכתב כי אתיופיה סיכלה את כל המאמצים לפתור את סוגיית מילוי הסכר למרות מאמציה של מצרים לאורך המשא ומתן שנערך בשנים הקודמות כדי להשיג הסכם "הוגן ושוויוני".
למרות שמצרים עדיין נחושה להגיע להסכם שיממש את האינטרסים המשותפים של שלוש המדינות, הדגיש שוכרי במכתב כי המדינה לא תסבול "כל פגיעה בזכויותיה או בביטחון המים או כל איום על העם המצרי, שעבורו נהר הנילוס הוא חבל הצלה".

אחמד חאפז, דובר משרד החוץ, הודיע גם הוא בהודעה לעיתונות כי מצרים קיבלה מכתב מאתיופיה ביום שלישי בשבוע שעבר, המביע את כוונותיה של אדיס אבבה להמשיך ולמלא את מאגר סכר הרנסנס בעונת ההצפות הנוכחית – צעד שמצרים דוחה ורואה כ"הפרה של החוב של אתיופיה על פי החוק הבינלאומי". חאפז גם הוסיף כי מצרים "מחדשת את דרישתה מאתיופיה לציית לכללי המשפט הבינלאומי"
המכתב שהוגש על ידי משרד החוץ המצרי לאו"ם הוא לא הניסיון הראשון לערב את הקהילה העולמית בסכסוך המים בין מצרים לאתיופיה. ב-2021 הליגה הערבית ומועצת הביטחון של האו"ם דנו בעניין אך המאמצים היו חסרי תועלת, שכן אתיופיה דחתה את התערבות הליגה הערבית ומועצת הביטחון לא סייעה למצרים.
המתיחות סביב משבר המים החלה בשנת 2011, אז החלה אתיופיה לבנות את הסכר היושב על מקורות הנילוס ומאיימים לייבש את מצרים. הסכר שנועד לייצור חשמל ואיסוף מים, מחליש את זרימת המים בנילוס ופוגע בכמות המים שמגיעים למצרים. בשנת 2011 מצרים עברה תקופות של מאבקים ושינויים פוליטיים ולתחושת המצרים, ניצלה אתיופיה את אי היציבות השלטונית כדי להתקדם בבניית הסכר ומאוחר יותר למלא אותו במים.