עולם השחמט הוכה תדהמה כשמגנוס קרלסן הודיע בשבוע שעבר שלא ישתתף באליפות העולם הבאה כדי להגן על התואר שלו. קרלסן אלוף העולם זה עשור, מאז שהביס את האלוף הקודם, וישוואנתן אנאנד, כשהיה בן 22 בלבד. בקריירה המבריקה שלו זכה קרלסן לשלל תארים וכינויים, ובהם "המוצרט של השחמט". הוא גם נודע כטיפוס מלא אגו, ותקף רבים מגדולי השחקנים בכל הזמנים. פרישתו מאליפות העולם (אך לא משחמט בכלל) פירושה שהשנה שחקן חדש יוכרז כאלוף: כנראה יהיה זה יאן נפומניאשצ'י, יהודי רוסי שמשחק תחת דגל בינלאומי מאז שפרצה המלחמה באוקראינה. בשנה שעברה נדרס נפומניאשצ'י בידי קרלסן, בסדרת משחקים אכזרית. יריבו הוא הרב־אמן הסיני דינג לירן, שהגיע למקום השני בטורניר שהיה אמור לקבוע מי יתמודד מול קרלסן על הכתר.
חידה 1 – לבן נוסע, מט במהלך אחד:
שחקן שבוודאי שנא את עצמו במיוחד בבוקר ההכרזה של קרלסן הוא היקארו נקמורה. השחמטאי היפני־אמריקני נכנס ליום האחרון של הטורניר כשהניקוד שלו נמוך מכדי לעקוף את נפומניאשצ'י ולעלות למשחק מול קרלסן. במשחקו האחרון, מול דינג לירן, הוא שיחק באופן חופשי ומסוכן והפסיד בהתמודדות שהייתה אמורה להסתיים בתיקו. נקמורה הניח שאין למשחק משמעות, וגילה מאוחר מדי שהפסיד הרבה יותר מאשר עוד חצי נקודה: בעקבות פרישתו של קרלסן, תיקו היה מאפשר לו לעקוף את דינג ולהתיישב מול הלוח באליפות העולם. לא נורא: נקמורה הוא אחד השחקנים העשירים בעולם, בזכות ערוץ סטרימינג פופולרי להפליא שהקים בתקופת הקורונה. הוא משדר בו משחקי שחמט באופן מבדר ומחכים במשך שעות ארוכות בכל יום, ומארח אורחים מפורסמים וטורנירים קטנים.
חידה 2 – לבן נוסע, מט בשלושה מהלכים:
משחקים שמסתיימים בתיקו הם מחזה נדיר יחסית אצל החובבים בפארק או במועדון המקומי, אולם ככל שעולה רמת המשחק כך התוצאה האמביוולנטית מצויה יותר. מומחה אחד העריך לאחרונה שכ־5 אחוזים ממשחקי החובבים ברשת מסתיימים בתיקו, לעומת 60 אחוז מהמשחקים בתחרויות החשובות. אחת הסיבות לכך היא ששחקנים נוטים להכין מראש קווי מהלכים ארוכים ומורכבים שיובילו אותם לתוצאה האידיאלית, וכאשר שני רבי־אמנים מתכוננים היטב, הם מגיעים מהר מאוד למצב שבו התוצאה הטובה ביותר עבורם היא תיקו, במיוחד אם סגנון משחק שמרני יועיל להם בניקוד (לרוב, ניצחון מזכה בנקודה אחת ותיקו בחצי נקודה).
חידה 3 – לבן נוסע, מט בשני מהלכים:
דרגת רב־אמן היא המעמד הגבוה ביותר בקרב שחקני השחמט. את התואר נותן ארגון השחמט העולמי (FIDE), שנוסד בצרפת ב־1924 והפך במשך השנים לארגון הגג של התחום. התואר ניתן לצמיתות, וניטל משחקנים רק במקרי רמאות או הפרת כללים בוטה במיוחד. ברבות השנים נוסף תואר בלתי פורמלי, "רב־אמן־על", המתייחס לשחקנים באולימפוס של השחמט, בעלי מד כושר (Elo) גבוה מ־2650. הניקוד של עשרת השחמטאים הטובים ביותר בעולם נע סביב 2800, והוא משתנה במיוחד במהלך טורנירים, כאשר הם משחקים פעמים רבות בזמן קצר.
חידה 4 – לבן נוסע, מט בשלושה מהלכים:
אחת לכמה שנים נשבר שיא הגיל הצעיר ביותר לבעל דרגת רב־אמן: מ־26 ב־1950, ל־15 בשנת 1958, ל־12 ושבעה חודשים ב־2002, ולבסוף ל־12, ארבעה חודשים ו־25 ימים ב־2021. שובר השיא הטרי ביותר הוא השחקן האמריקני אבימניו מישרה, שעקף את סרגיי קריאקין האוקראיני.
חידה 5 – לבן נוסע, מט בחמישה מהלכים:
השחקן שהנמיך את השיא לגיל 15 היה לא אחר מאשר בובי פישר האמריקני – לא רק אחד השחקנים הטובים בכל הזמנים, אלא גם אדם שתרם לעולם השחמט במגוון דרכים. ספרו "60 המשחקים הבלתי נשכחים שלי" נחשב לטקסט קנוני בתולדות השחמט, והוא השפיע רבות על אופן חישובם של זמני מהלכים בטורנירים רשמיים. דמותה וסגנון משחקה של בת' הרמון, גיבורת הספר "גמביט המלכה" והסדרה שהופקה בעקבותיו, התבססו במידה רבה על פישר, ורוב המשחקים שמוצגים בסדרה נלקחו ישירות ממשחקים אמיתיים שלו. פישר היה לא יציב, סירב מדי פעם להשתתף בטורנירים וצוטט בכמה אמירות מזעזעות. בין השאר היה ידוע כמכחיש שואה אנטישמי נוטף רעל. הוא עצמו, כמובן, היה יהודי.
חידה 6 – לבן נוסע, מט בחמישה מהלכים:
פישר הוא אולי לא בדיוק מופת לעם היהודי, אך אלופי עולם ושחקני צמרת אחרים כן עוררו גאווה בליבנו. אלוף העולם הרשמי הראשון, וילהלם שטייניץ (אוסטריה/ארצות הברית), יורשו עמנואל לסקר (פרוסיה), האלוף השישי מיכאל בוטביניק (ברית המועצות), השמיני מיכאל טל (ברית המועצות), השחמטאית הטובה בכל הזמנים יהודית פולגאר (הונגריה), שחקן־העל והסופר ובן דודו של ישעיהו ליבוביץ אהרון נימצוביץ' (רוסיה), גדול השחקנים הישראלים בוריס גלפנד (ישראל) ועוד. אפילו גארי קספרוב הוא חצי יהודי (החצי הלא נכון, לצערנו).
חידה 7 – לבן נוסע, מט בשני מהלכים:
עד בואו של בובי פישר היה השחמט נחלתם של הרוסים במשך כמה עשורים. ברית המועצות הפיקה אלוף אחרי אלוף, בעיקר כי המפלגה הקומוניסטית לקחה על עצמה את השחמט כפרויקט לאומי. המשחק נלמד בבתי הספר ובחוגים אחרי הלימודים, והיה ידוע אז שהשחקנים הרוסים מסייעים זה לזה להתכונן לטורנירים חשובים. בשנים שאחרי נפילת מסך הברזל השחמט החל להגר החוצה מרוסיה. בעשור האחרון, מדינות כמו הודו וסין מפיקות יותר ויותר שחקנים גדולים. ארצות הברית ממשיכה גם היא להיות בית חרושת לכישרון שחמטאי.
חידה 8 – לבן נוסע, מט בעשרה מהלכים:
אחד מסימני ההיכר של לשון השחמט הוא שמות של פתיחות. לפי ספירה אחת, יש יותר מ־1,300 שמות לפתיחים ולתת־פתיחים ומהלכים. לרוב הם מחולקים למהלכים שנקראו על שם מקומות ("הגנה סיציליאנית", "הגנה צרפתית", "פתיחה קטלונית", "משחק איטלקי" ועוד), ואלה שקרויים על שם אישים ("הגנת קארו־קאן", "פתיחת אלפין", "הגנת אלקיין", "מתקפת גרוב"). פעמיים – בשנת 1932 וב־1965 – ניסה ארגון השחמט העולמי להסדיר את השמות שניתנו לפתיחים, אך ללא הצלחה. שחקן שכבר למד לזהות את "וריאציית פרנקנשטיין־דרקולה" (כן, באמת) לפתיחת "משחק וינה", לא יתחיל פתאום לכנות אותה בשם אחר.
"גמביט המלכה" עצמו נקרא על שם פתיחה נפוצה: השחקן הלבן מזיז חייל לריבוע ד4, השחור מזיז חייל לד5, ואז הלבן עונה בקידום חייל נוסף לג4. המילה "גמביט" פירושה מהלך שיש בו סיכון מחושב: במקרה הזה, השחור יכול להכות את החייל בג4 "בחינם", אך לרוב יבחר לא לעשות זאת כי המהלך התמים לכאורה יחליש את המערך שלו בהמשך. יש גמביטים רבים בשחמט, ויש גם גמביטי־נגד – מענה על סיכון מחושב בסיכון מחושב מן הצד השני. אלו יכולים להוליד משחקים מורכבים במיוחד.
