מפלגת "הבית היהודי" , המנסה בימים אלו לעשות 'קאמבק' פוליטי, סוחבת על גבה חובות עתק, משנים של התנהלות כלכלית בעייתית. החובות הללו מופיעים בדו"חות המפלגה, ואף מצאו ביטוי בדו"חות מבקר המדינה בעבר. הגירעון של המפלגה האמיר תחת כהונתו של נפתלי בנט כיו"ר, ובשנת 2015 הגיע לשיא של כ-32 מיליון ש"ח. לנוכח מעמסת החובות העצומה נכנסה המפלגה לתכנית הבראה, ומצבה אכן החל להשתפר. עד לשנת 2020 צומצם החוב לכ-18 מיליון שקלים. אולם, תכנית ההבראה נבלמה באחת לפני מעט יותר משנה. כל עוד היתה למפלגה נציגות בכנסת, שאפשרה לה לקבל מימון מפלגות שוטף, היא הצליחה לעמוד בהחזר החובות. אולם, מאז כינוס הכנסת ה-24 איבדה הבית היהודי את נציגותה בכנסת, וממילא תזרים המזומנים נעצר לחלוטין.
על פי גורמים בכירים שהיו מעורבים במתווה התשלומים, תכנית ההבראה להשלמת החובות תוכננה עד לשנת 2024, המועד הסופי שבו חובות הבית היהודי היו משולמים במלואם. כאשר נלקח בחשבון מצב שלפיו אפילו אם רק ח"כ אחד של המפלגה נכנס לכנסת, המימון שמקבלים בזכות כהונתו היה מספיק להקצאת הכספים הדרושים לתשלום לבעלי החוב.
בצעד חריג: הנושה דורש את הכסף
חמישה נושים "מחזיקים" ב-85% מהחובות של המפלגה. עם רובם נחתם הסכם במסגרת תוכנית ההבראה של תשלום חודשי בסך כמה אלפי שקלים, שיכסה אט אט את החוב השמן. בין השמות נמצאים: דוד בוכניק שהחזיק בתפקיד מנהל מוניציפלי במפלגה, ולו חייבת המפלגה מיליון וחצי ש"ח, משרד פרסום גדול במגזר הדתי שהמפלגה חייבת לו 8 מיליון ש"ח, וכן הכנסת עצמה, מנכ"ל המפלגה לשעבר ח"כ ניר אורבך, הגזבר לשעבר בן ציון ארביב ועוד בודדים.
מאחר שכאמור אפילו ח"כ אחד של הבית היהודי לא נכנס לכנסת ה-24, לא הועבר תשלום שוטף למפלגה, ונעצר גם התשלום לבעלי החוב. לאור זאת פנה בוכניק לפני חצי שנה להוצאה לפועל ופתח תיק הוצאה לפועל נגד המפלגה, הליך קיצוני שלא נהוג בדרך כלל נגד מפלגות. בהוצאה לפועל הורו, בצעד חריג נוסף, על עיקול חשבון המפלגה.
המשמעות היא כי המפלגה לא יכולה לעשות שום שימוש בחשבון הבנק שלה, וכל סכום כסף שייכנס אליו יעוקל, לכאורה, לצורך תשלום לבעלי החוב. המהלך כפוף להחלטת בית המשפט שנדרש לפסוק בשאלה האם מדובר בכספי מימון של מפלגה שלא ניתנים לעיקול, או שיכריע בעד הנושה. עד שתתקבל החלטה בנושא – החשבון מוקפא.
אחת הטענות שטוענים במפלגה היא כי במשך השנים השתדלו בבית היהודי להגיע עם הנושים – שחלקם כאמור עובדי מפלגה ורוצים בטובתה – להסדרים. בכיריה כיבדו את בעלי החוב וניהלו איתם משא ומתן על המגיע להם. ברקע הטלטלה בשנה האחרונה, הבעיות התדמיתיות והעימותים הפנימיים הרבים, נזנח היחס אל הנושים שהוביל לצעד המשמעותי של סגירת החשבון, אין יוצא ואין בא.
מדוע יו"ר הבית היהודי מחזיק מפלגה נוספת?
בינתיים, החליטו בבית היהודי לנצל את מערכת הבחירות הקרובה כדי לשוב ולהתמודד לכנסת, היו"ר הנוכחית חגית משה הביאה להחלטת מרכז המפלגה את ההצעה כי בראש הרשימה לכנסת יעמוד יוסי ברודני, ראש עיריית גבעת שמואל, המזוהה עם הציבור הדתי לאומי ה"קלאסי", אשר אמור לתת מענה לאלו שמסתייגים מהצבעה לרשימת הציונות הדתית.
במקביל לאישורו של ברודני כיו"ר המפלגה, נרשמה ברשם המפלגות מפלגה בשם "דתי לאומי ישראלי למען כלל ישראל", אשר בין היתר צוין כי מטרותיה הן "קידום ערכיו ועקרונותיו של הציבור הדתי הלאומי וחיזוק ערכי היהדות והמסורת". בין היתר כתובתה היא בגבעת שמואל, ומבין מייסדיה רשומים לא מעט בני משפחתו של ברודני המתגוררים בחדרה.
אם ברודני רץ לכנסת מטעם הבית היהודי, לשם מה נדרשת לו מפלגה נוספת? עלות קניית מפלגה חדשה עומדת על כ-80 אלף שקלים, ונראה כי המפלגה, אשר שמה, כאמור, נקשר לברודני, הוקמה כדי לעקוף את מחסום החשבון המעוקל של הבית היהודי.
מפלגת "דתי ישראלי" ממנת 100% מקמפיין הבחירות של הבית היהודי, הכולל סמסים למצביעים, פרסום בעיתונים ובעלוני שבת ופעילות דיגיטלית ברשתות. במידה שתצליח להכניס נציג אחד לכנסת על ידי ריצה עצמאית או איחוד רשימה עם מפלגה אחרת, היא תקבל מהכנסת את מימון הבחירות שנקבע על סך 1.6 לכל ח"כ. אם ייכנס נציג לכנסת יחזור המימון למפלגת הבית היהודי, אם לא – ייוותרו החובות לשתי המפלגות – הבית היהודי ודתי ישראלי.
