השימוש בעדי מדינה על ידי רשויות האכיפה בישראל גבר בשנים האחרונות. רתימתם של עדי המדינה ארי הרו, שלמה פילבר וניר חפץ בתיקי ראש הממשלה בנימין נתניהו, לצד גיוס עד המדינה מיקי גנור בפרשת הצוללות שנתניהו אינו מעורב בה, חולל שיח ציבורי סביב טיבה של הפרקטיקה הזו. קדמה לכך פרשת 512, שבמסגרתה הצליחו רשויות האכיפה להנחית מכת מחץ על רבים מארגוני הפשיעה בישראל, בין היתר הודות לגיוס לא פחות משבעה עדי מדינה.
ביום שלישי השבוע התייצבה על במה אחת בכנס לשכת עורכי הדין באילת שורה של בכירים הקשורים לנושא מזוויות שונות. פרקליט המדינה שי ניצן, שישב בקהל ולא היה חלק מהפאנל המתוכנן, ביקש להצטרף אליו כדי להגיב לביקורת שלפיה שימוש בעדי מדינה הוא "עבודה קלה" מבחינת הפרקליטות: "נראה לכם שאנחנו עושים הסכם עד מדינה אם נחשוב שנוכל להגיע לאותן תוצאות ללא הסכם? אם אנחנו חושבים בתיק של אישיות ציבורית שאנחנו יכולים להגיע לראיות מספיקות ללא עד מדינה, אני משוגע לחתום איתו? האינטרס שלי הוא להעמיד לדין כמה שיותר אשמים או חשודים. בפרשת 512 חתמנו על שבעה הסכמי עדי מדינה, אבל היו בה 21 נאשמים ומתוכם ראשי פשיעה כבדים. זה שינה לחלוטין את מפת הפשיעה. התועלת החברתית עצומה. אחד העדים קיבל 14 שנות מאסר. ייתכן שיכולתי להכניס אותו למאסר עולם, אבל אני מסתכל על הדברים בפרספקטיבה כוללת של טובת הציבור".
ניצן המשיך וסיפר על טקטיקות החקירה המובילות לעתים לחתימת הסכמים כאלה: "אני לא רוצה לרמוז על תיק ספציפי, אבל לפעמים אנחנו משחקים אותה שיש לנו ראיות נגד חשוד בזמן שאין לנו, כדי להוביל אותו לחתום על הסכם עד מדינה. צריך להבין שללא זה, לא יוגש כתב אישום. זה עניין של תרגילים. זה משהו שאנחנו מוכרחים כדי להילחם בפשע. זו לעתים הסיבה שעד המדינה לא מרצה עונש".
במהלך הפאנל עלתה שאלת אמינותו של עד המדינה, שהיה שותף לעבירות ועתה מבקש לנקות עצמו. עו"ד אורי קורב, לשעבר מנהל המחלקה הפלילית בפרקליטות ירושלים ומי שהיה התובע בפרשת אולמרט וניהל את גיוס עדת המדינה שולה זקן, הודה כי "עד המדינה לא תמיד נותן גרסה נכונה, ולא אחת הוא משנה את גרסתו לאורך כל הדרך. כך היה אצל שולה זקן. כתובע וכחוקר אתה צריך לבדוק טוב טוב אם אפשר להסתמך על עדי המדינה".
גם ראש אגף החקירות לשעבר במשטרה, ניצב בדימוס מני יצחקי, תיאר את הקושי לאמת את גרסת עד המדינה: "אנחנו תמיד בסד של לחצים. אנחנו מקבלים את הבקשה מעד המדינה ומיד עושים השוואה עם החומרים הקשיחים יותר, כאלה שהופקו טכנולוגית, כדי שנוכל לאמת את דבריו. אם הוא מספר על פגישה שהשתתף בה, אני בודק במצלמות אבטחה וכו'. מצד שני, מדובר באנשים מתוחכמים, ופעמים רבות הם ייתנו לנו אחיזה במקומות שהם יודעים שנוכל לוודא".
כזכור, לאחר מעצרו של ניר חפץ נטען כי תנאי מעצרו הקשים היוו גורם משמעותי בהיענותו לחתום על ההסכם. עו"ד יוסי קורצברג מפרקליטות מחוז תל־אביב נשאל אם במסגרת הטיפול בתיקי חקירה הם מכירים בעילת מעצר שעניינה ניסיון להשפיע על העצור להיות עד מדינה. "אנחנו לא מנחים את המשטרה לעצור אותו כדי ללחוץ עליו להיות עד מדינה", השיב קורצברג. "מצד שני, אם יש הצעה לא נסתיר זאת מבית המשפט. זה צריך להיות ברור, גם כדי להגן עליו. הפרוצדורה קשה מאוד. חייבים להחזיק את העד עם החשודים האחרים, כדי שלא יחשדו בו. אבל אנחנו לא מאריכים מעצר כדי ללחוץ, והוא לא נעצר בתא מיוחד עם ג'וקים כדי שיחתום".
עו"ד קורב תיאר את המציאות באופן שונה: "צריך לשאול את קורצברג כמה פעמים הוא שמע מהשוטרים 'נעצור אותו, הוא יישבר ויחתום'. נכון, לכאורה אי אפשר לעשות את זה, אבל כמו שאומרים ב'ארץ נהדרת' – 'כך יצא'. כשמגיעים לתיקי עבירות צווארון לבן ואדם מוצא את עצמו עם פשפשים ולא יודע כמה זמן יהיה שם, הוא עלול לקבל החלטות כתוצאה מכך. אי אפשר להיתמם ולומר שאין שימוש ברשויות האכיפה כדי להפעיל לחץ".
התבטאות מעניינת של קורב הייתה בנוגע לתיקי נתניהו: "כשעומדים בפני נחקר ברמת ראש הממשלה צריך לחשוב אם נכון לבנות תיק שרובו עדי מדינה".
חילופי דברים מעניינים נרשמו בין מנחה הפאנל, עו"ד נתי שמחוני, שייצג את ניר חפץ לפני שחתם על הסכם עד המדינה, ובין עו"ד אילן סופר, שהביא את חפץ לחתום על ההסכם ועל פי פרסומים פעל מאחורי גבו של שמחוני. שמחוני פנה אל סופר ושאל אם נראה לו ערכי ותקין שעד מדינה מקבל תשלום או יוצא בלא ענישה.
"עד מדינה זה תענוג מפוקפק מאוד. זה לא פרס או דרך מילוט סלולה בשושנים שמוציאה את החשוד לחיים נפלאים, זה כרוך בקשיים", השיב סופר. "עם זאת, אני שוקל מול זה את האלטרנטיבה, ולא פעם ממליץ להם להיות עדי מדינה. אנשים נורמטיביים ומתוחכמים חותמים על הסכמי עדי מדינה, כי בסיוע עורך הדין שלהם הם מבינים שזאת האלטרנטיבה הטובה יותר, ולא בגלל תנאי המעצר. ניר חפץ חתם על ההסכם לאחר שתנאי המעצר תמו. הוא לא רצה להיות מוקד הפרשה, והוא לא קיבל 'הנחת סלב' או טובת הנאה חומרית מהמעורבות בפרשה".
בשלב זה התפרץ עו"ד שמחוני: "ניר חפץ לא קיבל הנחת סלב? הוא קיבל חסינות מלאה, ובזכותך". על כך השיב סופר כי "הוא קיבל מה שהוא קיבל בזכות עדותו. תפקידו היה המינורי בפרשה, שלא לומר הזניח, אבל הוא בוודאי עשה דברים שעל חלקם הוא בוודאי לא צריך להתגאות".
בעקבות הביקורת על גיוס עדי המדינה עלתה הצעה כי בכל פעם שהפרקליטות והמשטרה ירצו לגייס עד מדינה, הן יצטרכו להביא את ההסכם בפני שופט להכרעתו. השופט בני שגיא מבית המשפט המחוזי תל־אביב דחה את הרעיון. "ההצעה לא ישימה. חתימה על הסכם עדי מדינה בפרשות גדולות דורשת מעורבות עצומה של הפרקליטות. צריכים לבדוק את ראיות הסיוע, לתעדף מול יעדים אחרים. זה עודף מידע שהשופט, שממשיך לשבת בדין, לא צריך להיחשף אליו. זה הופך אותו לפרקליט־על בנקודה רגישה של חתימה על ההסכם. פיקוח שיפוטי על הסכמי טיעון קיים, אבל נדיר שיש התערבות בהם". השופט שגיא קרא לחברי הכנסת להסדיר את הנושא בחקיקה.
עו"ד דורית נחמני, הסנגורית הציבורית במחוז מרכז, הצטרפה לשופט שגיא. "אני קוראת מכאן למדינה לעשות כאן תיקון חקיקה", הכריזה. לדבריה, "בשנים האחרונות אנחנו מוצאים עצמנו יותר ויותר מייצגים עדי מדינה בשלבים מוקדמים, כי עורכי דין לא רוצים לייצג אותם. הניסיון שלנו מלמד שבהרבה מקרים המדינה חותמת הסכמי מדינה ללא ייצוג ומאחורי גבו של החשוד, ולאחר מכן אנחנו מגלים שהוא לא הבין על מה חתם".
