כמו רבים אחרים, גם עמיחי רחמים, אב לשבעה מהיישוב עלי, טולטל עמוקות בעקבות התאונה שאירעה ביום רביעי בכביש 60, סמוך לצומת מעלה־לבונה, שבה נהרג מתן צינמן בן השש משבות־רחל. סערת הרגשות הפכה אצלו ליריית פתיחה של מאבק אזרחי לשיפור התשתיות בכבישי יו"ש.
"הבת שלי סיפרה לי שאמונה, חברה שלה, נפצעה קשה", הוא משחזר. "היא הייתה מזועזעת. מצאתי את עצמי מחבק אותה באמצע הלילה ומנסה להרגיע אותה. כשהיא הבינה שאח של אמונה נהרג, היא בכלל התפרקה. מה יהיה, היא שאלה אותי. יהיה בסדר, עניתי לה, ופתאום נפל לי האסימון: איך יהיה בסדר? מה ישתנה? כנראה כלום. השמש תזרח, הרכבים ייסעו על הכביש, ותאונות קטלניות ייקרו שוב. מי יהיה הפעם מול הרכב שיחצה קו הפרדה לבן? שלא נדע".
זה היה הרגע שבו פתח רחמים קבוצת פייסבוק בשם "מטפלים בכביש 60 – כביש הדמים". כעת חברים בקבוצה יותר מ־700 איש. היעד הוא להקים צוות היגוי, לערוך עבודת מחקר ולהוביל מאבק ציבורי עד להשגת המטרה: הפיכת כביש 60 לכל אורכו לכביש בעל ארבעה נתיבים עם גדר הפרדה. "לא אנוח עד שזה יקרה", אומר רחמים. "נייצר מחאה שתדרוש מכל גורמי הממשלה והרשויות לטפל במפגעים הבטיחותיים ובתשתיות הלקויות".
"לא תאונת דרכים רגילה"
בכל פעם שתהלה לבנון־אושר, תושבת נגוהות, מספרת לי עוד פרט על אחיה ינון שנהרג בפברואר 2013 על ציר 60 סמוך למיתר, היא צוחקת. "ככה זה, למרות הכאב הגדול, אני לא יכולה לא לחייך כשאני נזכרת בו", היא אומרת. בכל יום היא מדליקה נר לזכרו. היא הבכורה מתוך 12 ילדים במשפחה, וינון היה האח שבא אחריה, קטן ממנה בשנה וקצת. "היינו צמודים והוא היה הכי 'דבוק' שלי בעולם. בילדות עשינו הכול יחד".
ביום התאונה הוא חזר ממבחן בבאר־שבע. ליד הגשר של מיתר הגיע מולו מבריח שב"חים שנסע במהירות גבוהה במיוחד, עקף כעשר מכוניות בקו הפרדה רצוף, ונכנס בו חזיתית. ינון נהרג במקום. "לתומנו היינו בטוחים שזו לא תאונת דרכים רגילה. כבר תשע שנים וחצי אנחנו עסוקים בדבר הזה. אמרו לנו שאין קשר לפעולות איבה, זה תאונת דרכים וזהו. לא התייחסו לזה שהנהג הסיע שב"חים וברח מהמשטרה, ונהג עם הרשעות קודמות של החזקת נשק. שום כלום. עוד לא קיבלנו לזה אישור רשמי, אבל כנראה זה היה יום של אכיפה מוגברת. מדי פעם עושים דברים ככאלה. אני אישית זוכרת שהיה מסוק בשמיים באותו יום. ככל הנראה המבריח ברח ממשטרה, ואף אחד לא לוקח אחריות על האירוע הזה. אנחנו לא תמימים. אנחנו יודעים שיש אנשים שמנסים להרוג אותנו ולא בוחלים בכלום. לא בשריפות, לא בעשן, לא במכוניות ולא בנשק חם או קר".
הכתבה המלאה תתפרסם מחר (ו') במוסף יומן של מקור ראשון, במסגרת פרויקט "כבישי הפקר – תאונות הדרכים ביהודה ושומרון"
