חוק ההסדרה הונח הבוקר (יום א') על שולחן בג"ץ, כשנה וחצי לאחר שנחקק. הרכב מיוחד של תשעה שופטים דן בעתירות הדורשות לפסול את החוק ולקבוע שאינו חוקתי. את העתירות הגישו 23 ראשי מועצות של כפרים פלסטיניים, ו־13 ארגוני שמאל ועמותות. זהו אחד החוקים הדרמטיים שחוקקה הכנסת בקדנציה הנוכחית, ולכן צפוי דיון מותח. טרם ברור אם הוא יצריך יותר מיום דיונים אחד, אך ההחלטה ודאי תצריך חודשים לא מעטים.
בפברואר 2017 אישרה כנסת ישראל את החוק להסדרת ההתיישבות ביהודה ושומרון. הוא נועד להסדיר את מעמדם של בתים בהתיישבות ביו"ש שנבנו על קרקעות בבעלות פרטית חלקית או מלאה של פלסטינים.
לפי ההערכות החוק עשוי לחלץ מסכנת פינוי כ־2,000 בתי יהודים ב־26 יישובים ביו"ש. לפי החוק, הקרקע שהבתים בנויים עליה תישאר בידי בעליה, אולם המדינה תפקיע מהם את זכויות השימוש ותעביר אותן לממונה על הרכוש הממשלתי ביו"ש. בתמורה יפוצו בעלי הקרקעות בסכום בגובה 125 אחוז מערכם של דמי השימוש בקרקע, או יקבלו קרקע חלופית לבחירתם.
עמותות השמאל, ובהן 'יש דין', 'שלום עכשיו' ו'האגודה לזכויות האזרח', וכן 23 ראשי מועצות של כפרים פלסטיניים, עתרו לבג"ץ נגד החוק וטענו שאינו חוקתי מכיוון שהוא סותר את חוק יסוד כבוד האדם וחירותו. עוד הם טענו שהחוק כובל את שיקול הדעת של הרשויות ומחייב אותן להפקיע מהפלסטינים את זכויות השימוש וההחזקה שלהם באדמותיהם לתקופה בלתי מוגבלת, אינו מאפשר לפלסטינים כל אפשרות להתנגד להליכי ההפקעה, מפר את המשפט הבינלאומי ועלול לסבך אזרחים ישראלים וקציני צה"ל בפשעי מלחמה. בעקבות העתירה, ב־17 באוגוסט 2017 הקפיא בג"ץ את ביצוע החוק עד לדיון בעתירות שהוגשו בנושא. הדיון נקבע להרכב של תשעה שופטים, בראשות נשיאת העליון אסתר חיות, ובהשתתפות חנן מלצר, ניל הנדל, עוזי פוגלמן, יצחק עמית, נעם סולברג, דפנה ברק־ארז, מני מזוז וענת ברון.
היועמ"ש אביחי מנדלבליט הביע התנגדות נחרצת לחוק ההסדרה, והציע חלופות אחרות להכשרת ההתיישבות שאינן מצריכות חקיקה חדשה. מנדלבליט, כמו עמותות השמאל, טען שהחוק אינו חוקתי ולכן הודיע שלא ייצג את המדינה בבג"ץ. בעקבות כך ויתרו ראש הממשלה בנימין נתניהו ושרת המשפטים איילת שקד על שירותו של מנדלבליט, ובמהלך נדיר מינו פרקליט פרטי שייצג את המדינה בבג"ץ: עו"ד הראל ארנון, הנחשב למומחה בנושא הקרקעות ביו"ש.
לצד עו"ד ארנון יתייצב להגן על החוק גם עו"ד שמחה רוטמן מטעם המועצה האזורית מטה בנימין. את כנסת ישראל ייצג היועמ"ש של הכנסת, עו"ד אייל ינון, שאמנם יציג בעיות בחוק אך יביע את עמדתו נגד פסילת החוק ובכך יתמוך בו. את היועץ המשפטי לממשלה תייצג מחלקת הבג"צים בפרקליטות המדינה. אתמול הגישו הצדדים בעתירה את עיקרי הטיעון האחרונים לקראת הדיון בבג"ץ.
בריאיון לגלי צה"ל ביום חמישי אמר עו"ד ארנון שהחוק לא מעורר בעיניו שום קושי מהותי: "אני לא מכיר מקרה שבו מישהו לקח קרקע פרטית בכוונה. החוק בא להסדיר תופעה שחלפה מהעולם, שבה המדינה דיברה בשני קולות".
בתוך כך, ועדת החוץ והביטחון של הכנסת בראשות ח"כ אבי דיכטר דנה בשבוע שעבר בהנעת תוכנית ההסדרה. בדיון שנערך ביוזמת שדולת ארץ ישראל בכנסת השתתפה גם יעל שבח, תושבת חוות־גלעד ואלמנתו של הרב רזיאל שבח, שנרצח לפני כחמישה חודשים בפיגוע ירי. כזכור, בהחלטת ממשלה בחודש פברואר הוחלט להסדיר את חוות־גלעד. שבח אמרה בדיון שזו ציניות להסדיר רק כאשר נשפך דם.
בישיבה דנו גם בבעיית חוסר כוח האדם במנהל האזרחי ובצוות ההסדרה שבראשות פנחס ולרשטיין, מה שמונע בין השאר את התקדמות הליכי ההסדרה של ההתיישבות הצעירה, ושל הבתים שנגרעו מתחומי היישובים בשל החלטות צוות קו כחול.
ח"כ סמוטריץ' אמר לאחר הדיון שהוא מקווה שהחלטתו של ח"כ דיכטר לנהל מעקב אחר הנושא במליאת הוועדה תביא לזירוזם וייעולם של ההליכים. "אנחנו חייבים את זה לאלפי המשפחות החלוצות שמפריחות את השממה וממשיכות את החזון הציוני ביישובים הצעירים ביהודה ושומרון", מסר סמוטריץ'.
מטה היישובים למען חוק ההסדרה, המורכב מיישובי יו"ש שחוק ההסדרה נוגע בהם ישירות – ובראשם עפרה, יישוב בן 43 שנים שרוב בתיו טרם הוסדרו משפטית – יקיים הפגנה מחוץ לבית המשפט העליון בזמן הדיון.
