כמדי שנה, גם ביום ראשון לפני שבועיים התקיימה בסניף לוס־אנג'לס של היברו יוניון קולג' – מוסד הלימודים המרכזי של היהדות הרפורמית – חגיגת ההסמכה של רבנים ורבות מטעם התנועה. האירוע לא חרג ממתכונתו החגיגית והרגועה, עד לרגע שבו קם ממקומו מי שהוזמן להיות הנואם המרכזי באירוע: הסופר היהודי־אמריקני מייקל שייבון, הידוע בביקורתו החריפה על מדינת ישראל.
גם הפעם בחר שייבון לבקר את מדינת היהודים במילים קשות וחריפות, ובעיקר את ה"כיבוש" ביהודה ושומרון, את ההתיישבות היהודית בחברון שמפריעה לו במיוחד, ואת גדר ההפרדה. שייבון תהה האם גדר ההפרדה אכן הוקמה מטעמים ביטחוניים, או כדי לתחזק את הכיבוש. נוסף על כך, שייבון הביע תמיכה בנישואי תערובת והתנגד לקריאות ליהודים להינשא ליהודים. גם על המסורת היהודית היה לו מה לומר: סיפור יציאת מצרים הוא "מפוברק" בעיניו, וכאתאיסט הוא מתנגד לקיום מצוות.
היו שמתחו ביקורת על הבחירה להזמין את שייבון לאירוע המרכזי והחגיגי של התנועה הרפורמית. אחרים סבורים כי אין סיבה להתרגש, שכן ההתרחקות ואף העוינות לישראל הן מגמה ברורה וקבועה, ההולכת וגוברת בשנים האחרונות במוסדות יהודיים־רפורמיים בארה"ב. בבתי כנסת רפורמיים רבים חדלו בשנים האחרונות מלדבר על ישראל והציונות, נושאים שבעבר זכו לתשומת לב רבה, שכן באווירה הנוכחית מדובר בסוגיות מעוררות תסיסה ומחלוקת, העלולות ליצור ויכוחים בקהילה. השאלה היא האם כבר לא מדובר רק בבתי כנסת פרטיים, אלא גם במוסדות הרשמיים של התנועה, המחנכת את מנהיגי הדור הבא שלה להתייחס לישראל כמדינה כובשת.
בעקבות הביקורת שנמתחה על הזמנתו של שייבון, פרסמו ראשי היברו יוניון קולג', דוד אלנסון וג'ושוע הולו, מאמר שבו ביקשו להסביר את הצעד שנקטו ולהבהיר מדוע אינם מתחרטים עליו. "אנחנו מכירים בכך שהכיבוש בישראל נובע במידה רבה מצורך ביטחוני אמיתי", כתבו ביחס לטענותיו של שייבון. "עם זאת, השאלה האם הכיבוש מקדם את ביטחונה של ישראל היא נושא לגיטימי לדיון". במאמרם הם שבים ומגדירים את היברו יוניון קולג' כמוסד ציוני, ומציינים כי "אנחנו מקיימים כמה תוכניות בירושלים… אנחנו הארגון היהודי־אמריקני היחיד ללימודים גבוהים המחזיק בקמפוס משלו בישראל, מה שמחזק את הזהות הציונית שלנו".
אכן, למרות הבעייתיות בהזמנתו ובנאומו של שייבון, היברו יוניון קולג' עדיין מגלה יחס פחות שלילי לישראל בהשוואה למוסדות התנועה הרפורמית עצמה; כפי שהסבירו ראשי המוסד, כחלק מהסמכתם לרבנות מחויבים תלמידי היברו יוניון קולג' ללמוד בישראל במשך שנה שלמה. אפילו בישיבה־יוניברסיטי, המוסד התורני־אקדמי הגדול והמוביל של היהדות האורתודוקסית בארה"ב, אין דרישה כזו. במשרד החוץ גם מציעים לרבנים החדשים של התנועה הרפורמית סמינר מדיני־הסברתי בישראל, במטרה להעמיק ולחזק את היכרותם עם אתגריה של ישראל והישגיה.
הזמנתו של שייבון מצטרפת לשורת התבטאויות וצעדים של הנהגת התנועה הרפורמית, כמו תגובתה להעברת השגרירות האמריקנית לירושלים ולהכרת ממשל טראמפ בירושלים בירת ישראל. "השגרירות האמריקנית צריכה לעבור לירושלים בזמן הנכון, לא נוכל לתמוך בהחלטת הנשיא לעשות זאת ללא תוכנית שלום", מסר ריק ג'ייקובס, נשיא התנועה הרפורמית ורב מטעמה, בהצהרה שפרסם בשם כל ארגוני התנועה הרפורמית, יממה לפני הכרזת הנשיא טראמפ על העברת השגרירות. לאחר מכן, בעקבות ביקורת חריפה, רוכך הנוסח. הביקורת הזאת נשמעה לא רק מצד גורמים ישראליים רשמיים, אלא גם מקרב בכירי התנועה בישראל, שראו מקרוב כיצד הציבור בישראל מתקשה לעכל את המחאה הרפורמית נגד העברת השגרירות. הרוב המכריע של הציבור היהודי כאן, מימין ומשמאל, תמך בהעברת השגרירות.
היעדרות בולטת
"התנועה הרפורמית בארה"ב נמצאת במלחמה על נפשה בכל הנוגע ליחסה לישראל", אומר גורם מדיני ששוחחתי עמו השבוע. ישראל איננה נושא מרכזי בתנועה, אך בעקבות ביטול מתווה הכותל ושורה של אירועים אחרים – הביקורת נגדה הולכת ומחריפה. רבים מייחסים את הקו הזה לנשיא התנועה, ריק ג'ייקובס. "יש מדיניות של התרחקות מישראל. הביקורת עליה גוברת, ומתקבל הרושם שהם כלל לא מעוניינים לגשר על הפערים. היית מצפה מתנועה כזו לעסוק במצבם המורכב של היהודים במקומות אחרים בעולם, למשל באירופה, אך לאחרונה הם עסוקים רק בביקורת על מדינת ישראל", אומר הגורם המדיני. אגב, בארגונים יהודיים־רפורמיים ברחבי העולם המצב שונה: היחס לישראל אוהד יותר, מתווה הכותל איננו הנושא המרכזי שהם מקדמים בישראל, ובכלל, הקשר עם ההנהגה בארה"ב מתרופף.
גם בתוך הקהילה הרפורמית האמריקנית נמתחת ביקורת על הקו החריף שמובילים ג'ייקובס ואנשיו כלפי ישראל. עמיאל הירש, רב בבית הכנסת הרפורמי 'סטפן וייז' בניו־יורק, כתב כי על הנהגת התנועה להודות בכך שטעתה בתגובתה להכרה האמריקנית בירושלים. "למעט ארגון שמאל קיצוני, כל המפלגות הציוניות בכנסת תומכות בהעברת השגרירות", ציין הירש. "ההצהרה שפורסמה איננה מייצגת אותי, ובטח שלא את כל חברי התנועה הרפורמית".
מרכיב מרכזי בכל העניין הוא ללא ספק זהותו של הנשיא שהחליט על העברת השגרירות – דונלד טראמפ, שנוא נפשם של רוב היהודים בארה"ב המחזיקים בתפיסות ליברליות, וודאי של היהודים הרפורמים. בעבור רבים מהם, כל אמירה ומעשה של טראמפ, גם בתחומים אחרים, הם סיבה לביקורת. בתנועה הרפורמית התבטאו פעמים רבות נגד צעדים של הנשיא האמריקני. באווירה כזו, גם תמיכה של טראמפ בישראל הופכת לעניין בעייתי. בטקס העברת השגרירות לירושלים, לא נראו כלל רבנים רפורמים או נציגי התנועה. לא ברור אם הם לא הוזמנו, או שמא החליטו שלא לשלוח נציג. ארגונים יהודיים מרכזיים שלחו נציגים בכירים, ודווקא הזרם היהודי הגדול לא נכח.
ההתייחסויות האחרונות של צמרת התנועה הרפורמית לישראל הופכות להיות שליליות יותר ויותר כלפי כל צעד ישראלי. לאחרונה ביקר ג'ייקובס את ראש הממשלה נתניהו בסוגיית משבר הפליטים. לאחר שנתניהו ביקר את הקרן החדשה לישראל, המורכבת בעיקר מיהודים מהשמאל האמריקני, צייץ ג'ייקובס בטוויטר: "זו טעות מוסרית, לא מפתיע שראש הממשלה נסוג מההסכם עם האו"ם כפי שנסוג מההסכם על מתווה הכותל". במאמר שכתב לכבוד יום העצמאות של מדינת ישראל הגדיר את ישראל "כובשת".
אם המדיניות של התנועה הרפורמית בצפון אמריקה בשנים הבאות תישאר כזאת, אפשר יהיה לקבוע שלא רק ישראל מתרחקת מיהודי ארה"ב, כפי שרבים נוהגים לטעון, אלא שמדובר בשני צדדים של אותו מטבע. גם שם יש רבים ובכירים שבוחרים במודע ובמכוון להתרחק מישראל.
