מחפשים חופשה זולה בסוף אוגוסט אבל יוקר המחיה קורע לכם את הכיס? מה דעתכם על חופשת בטן־גב בחצי האי קרים, לחופי הים השחור? מפרצי טורקיז, מזג אוויר מושלם, ואתרים מלאי קסם והיסטוריה. בחופי אלושטה תוכלו להתפנק בדירה בסגנון סובייטי במרחק חמישה מטרים מהמים. לילה יעלה לכם בין מאה למאתיים שקל. אם אתם מחפשים משהו קצת יותר מפואר בסגנון אוליגרכי, תוכלו ללכת על וילה אלנה, מלון בוטיק במבנה קלאסי היסטורי המשקיף על חופי יאלטה, שם כזכור חתמו רוזוולט, צ'רצ'יל וסטלין על חלוקת העולם שלאחר המלחמה לאזורי השפעה. "הסוויטה הנשיאותית והסוויטה המלכותית", אומרת לי פקידת הקבלה המנומסת בטון מתחנחן, "תפוסות למרבה הצער עד סוף החודש. אבל חדר דה־לוקס עם מיטת אפריון ומצעי כותנה מצרית יעלה לכם רק 31 אלף רובל ללילה". כלומר, כ־1,600 שקל.
למרות תחושת הדז'ה־וו הסובייטית, יש גם בונוס. בטיולים ברחבי האי תוכלו לחזות במטוסי קרב רוסיים ממריאים לגיחות הפצצה בעומק אוקראינה, ובאוניות צי מרימות עוגן בדרכן לטווח את חופי אודסה. מאז השבוע שעבר התרחב רפרטואר המלחמה לכיוונים בלתי צפויים, הכוללים מופע מרהיב של פיצוצים ופטריות עשן ענקיות עולות מבסיסי צבא ומחסני תחמושת של הצבא הרוסי הפזורים ברחבי חצי האי. אומנם סוג של הפתעה רבתי, אבל לגמרי בחינם.
זה החל ביום רביעי בשבוע שעבר, קצת אחרי השעה שלוש ועשרים. שלושה פיצוצים אדירים הרעידו את החופים השלווים של דרום חצי האי. העשן הכבד היתמר לשמיים, ופיצוצי משנה ניפצו את חלונות הבתים במרחק חצי קילומטר מבסיס סאקי של חיל האוויר הרוסי. תיירים מבוהלים השקיפו בתדהמה על פטריות העשן הענקיות מבלי להבין מה באמת קורה, ושיירות ענק של מכוניות החלו להשתרך במנוסה מהאי לרוסיה רבתי.
לראשונה נחשפו אזרחי רוסיה בזמן אמת לא רק למראות משפילים של בסיס צבאי עולה באש, אלא גם למחזות של אלפי רוסים במנוסה מבוהלת
ומאז, תעלומה. אף אחד לא קיבל אחריות לאירוע. גם לא החשוד העיקרי, הצבא האוקראיני, שנמנע מליטול אחריות או להתפאר במבצע המרשים שבו הושמדו יותר מעשרה מטוסי קרב וכמה מסוקים. באופן פרדוקסלי, לצבא האוקראיני היה נוח יותר לאפשר לרוסים לומר שזו הייתה תוצאה של פיצוץ מחסן תחמושת, במקום לאלץ אותם להודות שהם נתפסו עם המכנסיים למטה. במשרד ההגנה האוקראיני הסתפקו בדאחקת רשת והעלו סרטון עוקצני, מלווה בלהיט "קיץ אכזרי" משנות השמונים של להקת הבנות הבריטית בננהרמה. הסרטון נפתח במסר לעגני לתייר הרוסי המצוי: "היו לכם כמה אפשרויות לבלות את הקיץ" – דובאי, טורקיה , קובה. אבל בחרתם דווקא בקרים, ביג מיסטייק! קרים היא אוקראינה, ושום קרם הגנה לא באמת יגן עליכם מחשיפה לעשן הרעיל בעקבות שהייתכם במקומות האסורים".
סדרת פיצוצים מסתוריים
צחוק בצד, המתקפה על בסיס חיל האוויר הרוסי היא הרבה יותר מבדיחת רשת. היא מביאה עימה שינוי תודעתי, שנושא בחובו פוטנציאל לשנות את חוקי המשחק. מאז כיבוש חצי האי קרים ב־2014, לא נעשה שום ניסיון צבאי אוקראיני לחבל בנוכחות הרוסית בחצי האי. עד השבוע שעבר איש לא חשב במונחים של מתקפה נועזת בלב בסיס שמור של חיל האוויר הרוסי. זה נראה כמו משימה בלתי אפשרית. אבל הבלתי אפשרי קרה, ומאז הוא לא מפסיק להכות גלים.
הפגיעה אינה רק בדימוי העוצמתי של חיל האוויר הרוסי, אלא גם ביוקרתו האישית של נשיא רוסיה ולדימיר פוטין. לראשונה נחשפו אזרחי רוסיה בזמן אמת לא רק למראות משפילים של בסיס צבאי עולה באש, אלא גם למחזות של אלפי אזרחים רוסים במנוסה מבוהלת. הניסיונות של הקרמלין לצבוע את האירוע בצבעים של תאונה מסוג "פיצוץ במחסן תחמושת", לא רק שלא שכנעו אף אחד, אלא הוסיפו נופך פתטי לתגובה הרוסית הרשמית.
מאז חלפו כבר עשרה ימים, ולמרות כל הניסיונות לפצח מה באמת קרה בבסיס סאקי, התעלומה בעינה. המרחב הספקולטיבי כולל השערות על תקיפה בארטילריה אמריקנית מתקדמת במיוחד, אבל האמריקנים כבר הכחישו שנעשה שימוש בנשק משלהם, ויש סיבות טובות להניח שזה נכון. המדיניות האמריקנית היא לא לייצר מצבים שיכניסו את הרוסים לפינה שתחייב מבחינתם מענה אסטרטגי.
לכן, עיקר הדיבור בשבוע האחרון הוא על טיל חדשני מתוצרת אוקראינה המכונה GRIM, רעם באוקראינית, שפותח בשנתיים האחרונות מתחת לאפם של הרוסים, במתקן תת־קרקעי לייצור טילים במזרח אוקראינה. ואם לא מדובר בסיפורים בנוסח האחים גרים, הרי שזהו הישג טכנולוגי וצבאי מרשים בהחלט של האוקראינים. העניין הוא שעד כה איש לא הצליח להראות שטילים אכן התעופפו באוויר. היו גם השערות שמדובר במתקפת רחפנים מתאבדים, אבל גם לכך אין שום עדות מסייעת.
אם כך, האם היה זה מבצע נועז של כוחות מיוחדים אוקראינים, שהצליחו לחדור לבסיס ולמלכד מטוס־קרב אחד או שניים? אחת ההערכות היא שבצילומי לוויין מסחריים התברר לאוקראינים כי בבסיס חיל האוויר הרוסי נוהגים להחנות צברים של פצצות על פני מסלולי ההמראה, תחת כיפת השמיים. לכן, אחת ההנחות הסבירות היא שכוחות מיוחדים אוקראינים ניצלו את הביטחון העצמי ואת הרשלנות הרוסיים כדי לחדור לבסיס, למלכד מטוס או שניים ואולי גם צבר פצצות, ולהפעיל אותם בשלט רחוק. מה שברגע האמת יצר פיצוצי משנה אדירים, שהזינו זה את זה וחוללו מופע אור־קולי מדהים, שהאפקט התודעתי שלו מרשים לא פחות מתעוזתו.
מה שהרבה יותר מרשים הוא שזה לא היה אירוע בודד מסוגו. בעשרת הימים האחרונים התרחשו עוד כמה וכמה אירועים דומים. זה החל בסדרת פיצוצים מסתוריים בעיר הדרומית מליטופול, שבימים כתיקונם היא נקודת החיבור העיקרית בין אוקראינה לחצי האי קרים. הפיצוצים הפילו את שידורי התעמולה של הטלוויזיה הרוסית במליטופול, שהם סמל הריבונות המשמעותי ביותר שהרוסים הצליחו לבסס באזור. בהמשך הגיעו דיווחים מתוך רוסיה עצמה, על חבלה במתקני העברת חשמל באזור התחנה הגרעינית קורסק, סמוך לגבול עם אוקראינה. ואז, ביום שלישי השבוע, הגיע מופע אור־קולי נוסף: סדרת פיצוצים במחסן תחמושת רוסי באזור העיירה ג'נקוי בקרים.
האם זו הייתה דרכם של האוקראינים לברך את פוטין בבוקר טוב לרגל פתיחת יריד הנשק הבינלאומי הרוסי במוסקבה, וכך להביך את צמרת הקרמלין ואת משרד ההגנה הרוסי גם יחד? נראה שכן. כי לא חלפו שעות אחדות וסדרת פיצוצים שנייה באותו יום הבעירה את האוויר גם בעיירה מייסקויה בלב קרים, שם מחזיקים הרוסים בסיס חיל אוויר נוסף. ואם בתחילה עוד ניסו הרוסים לטעון כי מדובר בתקלה של שנאי שגרמה לפיצוץ, לאחר שהפיצוץ במייסקויה לווה בדיווחים על סדרת פיצוצים שלישית במספר לאותו יום, גם בסימפרופול בדרום חצי האי קרים, היה ברור שיהיה זה מגוחך להמשיך ולטעון לסדרת תקלות אינסופית. במיוחד לאחר שמקורות אוקראינים חצי־רשמיים אמרו לניו־יורק טיימס שמדובר בפעולות חבלה שביצעה יחידת עילית של הצבא האוקראיני.
העיתונאי חשף את המיקום
הפיצוצים ברחבי קרים בשבוע וחצי האחרונים מבשרים על שינוי תודעתי ואיכותי בשיטות הפעולה של הצבא האוקראיני. מול ההפצצות המסיביות וחסרות האבחנה של שטחים אורבניים על ידי הרוסים, מתמקדים כעת האוקראינים במבצעי איכות עתירי מודיעין ותעוזה. המבצעים הללו מלווים במתקפת נגד רחבה שמנהלים האוקראינים בדרום מזרח המדינה, בניסיון להחזיר לעצמם שטחים שנכבשו בידי רוסיה כבר בשבועות הראשונים למלחמה, כולל נמל חרסון.
לפגיעה במכונת המלחמה הרוסית בקרים ובאזורים הדרום־מזרחיים יש פוטנציאל גבוה להזיק ליכולות התקיפה ובמיוחד ליכולות האספקה, שכבר הוכחה כעקב אכילס של הצבא הרוסי. אבל השאלה הגדולה היא אם מתקפת הנגד האוקראינית היא עוד שלב במערכה ארוכה מול רוסיה, או שזוהי נקודת מפנה במלחמה כולה. איש לא יודע לומר מה עובר לפוטין בראש, ומה יביא בכנפיו הסתיו הקרוב; האם יש סיכוי לסוג של שביתת אש, ולו זמנית, או שבחורף תתחדש המלחמה במלוא עוזה.
בינתיים לא רק שהאוקראינים העבירו מהלך, גם מכונת התעמולה הרוסית מראה סימנים שלא הכול שם עובד כמו שצריך. דבר זה מייצר תקלות מביכות, לפעמים כאלה שעולות לרוסים בדם. הרבה דם. זה מה שקרה לסרגיי סרדה, מבכירי השופרות של מכונת התעמולה הרוסית. ב־8 באוגוסט העלה סרדה בערוץ הטלגרם שלו דיווח מביקור שערך בבסיס של שכירי החרב הרוסים של חברת וגנר. וכך כתב העיתונאי: "הגעתי לפופסנאיה, עצרתי בבסיס, החבר'ה קיבלו אותי כמו משפחה. סיפרנו אחד לשני כמה סיפורים מצחיקים".
מה שבדיעבד היה הרבה פחות מצחיק מבחינתו, היה התצלום שליווה את הפוסט בטלגרם. בתמונה נראים כמה משכירי החרב של וגנר על רקע בית הרוס למחצה בפופסנאיה, עם שני חתולים מתוקים בפינה הימנית. אולם מה שלכד את עיני אנשי המודיעין של הצבא האוקראיני הייתה דווקא הפינה השמאלית העליונה של התמונה, שבה נראה שלט קטן ולבן עם הכתובת מירוניבסקה 12. שכירי החרב של וגנר הגיעו לאזור כבר בחודש מאי, אולם עד עתה לא הצליחו האוקראינים לאתר אותם. גם לא אחרי שפורסמו, בתחילת אוגוסט, תמונות זוועה של אנשי וגנר מתעללים בגופות של שבויי מלחמה אוקראינים בפופסנאיה. אך כאשר הופיעה התמונה בדיווח בטלגרם, האוקראינים לא בזבזו שנייה. הם חישבו את הקואורדינטות לטיווח הבסיס והפציצו אותו ללא מעצורים.
זו לא הייתה הפעם הראשונה שבה דווקא מכונת התעמולה הרוסית חשפה מקומות של חיילי הצבא הרוסי. זה קרה קודם לכן לאלכסנדר קוץ, גם הוא עיתונאי מוכר בשירות מכונת התעמולה הרוסית, שחשף מיקומים של יחידות צבא בפוסטים שהעלה לרשת. ברוסיה מתחוללת כעת שערורייה רבתי בעקבות הדיווחים הללו, וכבר יש מי שהציע להעניק לתועמלן סרגיי סרדה את הפרס לטמטום על שם אלכסנדר סשה קוץ.
אגב, זו תהיה טעות לחשוב שמכונת התעמולה הרוסית נעצרת בגבולות המדינה. לאחרונה גויס לצורך העניין גם כוכב קולנוע בינלאומי, השחקן ההוליוודי ואיש אמנויות הלחימה סטיבן סיגל, ידידו של הנשיא פוטין. סיגל הוא אחד מקבוצה מצומצמת של שחקנים, בהם גם השחקן הצרפתי ז'ראר דפארדיה, שהנשיא פוטין העניק להם אזרחות רוסית כאות הוקרה על פועלם האמנותי.
ביום שלישי שעבר, בדיוק ביום שבו הפציצו האוקראינים את בסיס חיל האוויר סאקי בקרים, התארח סטיבן סיגל בתוכנית הטלוויזיה של בכיר התועמלנים של הקרמלין, ולדימיר סולוביוב. סיגל זכה לכבוד הזה בעקבות סרט דוקומנטרי שהוא יצא לכאורה לצלם בחבל דונייצק. במסעו הגיע סגל למחנה המעצר אולניבקה בליווי דניס פושילין, המנהיג המקומי של הבדלנים האוקראינים בחבל. יעד הצילום היה מחנה המעצר לשבויי מלחמה אוקראינים. בחודש שעבר הופגז המחנה, וחמישים שבויי מלחמה נהרגו. הרוסים טענו כי הצבא האוקראיני, שירה על המחנה רקטות של מערכת ארטילרית אמריקנית מתקדמת מסוג HIMRAS, אשם בטבח שבויי המלחמה. האוקראינים זעמו ודרשו להביא למקום חוקרים מטעם האו"ם לחקור מה באמת התרחש. זה לא קרה.
הרוסים, שהכנסת מערכת HIMRAS הוציאה אותם מאיזון, לא הרפו. השלב הבא מבחינתם היה לסובב את הסכין. ההזדמנות הגיעה בעת ביקורו של סטיבן סיגל במחנה. הוא צולם בוחן בעיון רב שרידים של הרקטות מתוצרת ארה"ב, שלכאורה נורו על המחנה והביאו למותם של שבויי המלחמה האוקראינים. הניסיון הקרבי של סיגל נצבר בעיקר בסרטי אקשן הוליוודיים, מה שלא באמת מאפשר לו להבחין יותר מדי בין חתיכות מתכת מעוותות ולזהות אם הן ממקור רוסי או אמריקני. לעומת זאת, בצילומי לוויין אמריקניים מהשבועות שקדמו למלחמה' אפשר להבחין בקברים שנכרו בשטח המחנה.
משחקי התעמולה הביזאריים הללו קשים לעיכול, ולא רק למוח המערבי. הם לא מבשרים טובות גם לצד הרוסי, שהולך וטובע בשקרים של עצמו. לא ברור לאן כל זה מוליך, אבל שום דבר טוב לא יצא מזה. ואם בישראל יש עדיין מי שחושבים שאפשר יהיה להמשיך לתחזק מערכת יחסים סבירה לאורך זמן עם הקרמלין בכלל ועם פוטין בפרט, הם כנראה ניחנו באופטימיות קוסמית.
