מחנות העולים להר הבית ב"ציונות הדתית"

ח"כ מיכל וולדיגר 

קדושת מקום המקדש ידועה וברורה ויש לתת לה ביטוי, ומאידך יש איסור על עלייה שלא בטהרה ולא לפי כללי ההלכה. כל אדם ינהג כפי שמורים לו רבותיו.

אף על פי כן, המצב היום אבסורדי. חופש הפולחן מגיע לכולם ולכן יש לאפשר ליהודים לעלות ולהתפלל בהר ללא שום הגבלה.

ח"כ שמחה רוטמן 

1. לא עליתי להר. אולי אעלה בעתיד, אבל לא כשאני חבר כנסת שמייצג ציבור גדול שבעיניו מדובר בפגיעה קשה. רבנים שהתייעצתי איתם בנושא סבורים שאין מניעה הלכתית לעלות באופן אישי, אבל היום אני לא רק אדם פרטי.

2. אינני בטוח שיש בזה צורך, אבל ככל שהדבר רלוונטי ונצרך – בוודאי.

3. פעלתי רבות בעניין כחבר כנסת מהאופוזיציה וכחבר בשדולת הר הבית. אין שום סיבה שתהיה הגבלת שעות ליהודים.

4. העלייה להר צריכה להיות חופשית ליהודים. ההקפדה היחידה צריכה להיות על שמירת כבוד המקום, ובהחלט הייתי רוצה שמפת הכוונה הלכתית תופיע בכניסה להר. אבל כדי שזה יקרה נדרש שינוי במדיניות הרבנות. בעניין הזה אני לא חושב שחבר כנסת צריך לכפות את דעתו.

5. סוגיית קורבן הפסח מורכבת גם מבחינה הלכתית, ואיני בטוח שהיא יכולה להתבצע בידי יחידים. אבל כאמור, איני חושב שיש צורך למנוע מאחרים לפעול, גם אם אני חושב שמדובר בטעות.

ח"כ אורית סטרוק 

1. אני לא עולה להר הבית מסיבות הלכתיות.

2. בוודאי, חשוב מאוד, ואף דרשתי זאת בעבר.

לגבי פעילותי בנושא הר הבית: לנוכח המחלוקת ההלכתית מצד אחד, והחרפה הלאומית בהר הבית מצד שני, אני עוסקת כבר שנים בהגנה על מעמדו הריבוני של הר הבית ועל כבוד ישראל וביטחון ישראל בהר. כך למשל חשפתי בכנסת ה־19 את דו"ח המבקר הסודי על הפגיעה בעתיקות בהר הבית, פעלתי למיצוי הדין עם מתפרעים ערבים על ההר ואף הגשתי הצעת חוק בנושא, פעלתי נגד הקמת המסגד בשער הרחמים, העליתי לדיון במליאה את נושא הקשר הנצחי של עם ישראל לירושלים ולבית המקדש ואף הגשתי הצעת חוק בנושא.

ח"כ אופיר סופר 

כמנהג רבותיי וכפי שפסקה הרבנות הראשית, איני נוהג לעלות להר הבית. עם זאת, אני מכבד ומעריך את מי שבוחר לעלות להר מתוך כמיהה וכיסופים. אני סבור שיש לכבד את הזכות הדמוקרטית ואין להפלות את החפצים לעלות להר. אני רואה חשיבות גדולה במימוש הריבונות הישראלית בהר ובגדיעת ההסתה שיוצאת מהמסגדים.

הרב משה סלומון 

1. אני לא עולה להר הבית כי כך הורו לי רבותיי, אבל אני בעד שכל מי שרבותיו מתירים לו לעלות – שיעלה.

2. המדינה צריכה להכיר בהר הבית כמקום קדוש.

3. אפעל להרחבת שעות הכניסה ליהודים בהר הבית.

4. בסוגיית האפליה בכל מרחבי החיים – אפעל לתיקון וליצירת מציאות טובה יותר. אפעל שהדבר לא יקרה בהר הבית ובשום מקום אחר במרחב האנושי.

5. נפעל כפי שיורו לנו רבותינו. התפילה במקום המקדש היא משאת נפשו של כל יהודי, ואנו מתפללים לכך שלוש פעמים ביום.

יוסף שפייזר 

1. אכן כן, בצנעה ובימים מיוחדים, בקדושה ובטהרה.

2. בהחלט, זה הר קודשנו ומקור כוחנו.

3. אטפל בזמני הגישה. יש נתונים שמראים כי בעבר השעות שהוקצו היו רבות יותר, ועם הזמן הסטטוס-קוו נשחק לרעתנו.

4-5. בהר הבית נגמרת הדמוקרטיה ומתחילה האפליה. אין עוד מקום כזה במדינה, שבו היחס לאנשים הוא על פי דתם, לבושם וכו׳. אפעל לתקן זאת.

6. אתייעץ עם מורי ורבי הרב מנחם מקובר לגבי סוגיות הקשורות בהר הבית.

ארנון סגל 

1. עליתי ואעלה בעזרת ה'.

2. באופן חד־משמעי.

3+4. יש לתבוע שוויון מוחלט בזמני הכניסה, ביטול האפליה לדתיים בהר, כמו גם באפשרות הכניסה מכל עשרת השערים. זה צריך להיות תנאי סף לכניסה לממשלה.

5. חופש פולחן וחופש תנועה הן דרישות סף יסודיות, ואפעל שימומשו גם ביחס ליהודים בהר הבית.

6. קורבן פסח הוא מצווה מרכזית בתורה שמי שמבטל אותה חייב כרת, ממש כמו מי שנמנע מקיום מצוות ברית המילה. מדינת ישראל מחויבת לאפשר אותו. יש להתעקש ולעמוד על כך שהדבר יינתן.

הרב דוד פיין 

1. אף שאיני עולה להר מטעמים הלכתיים, וחושב שאסור לעלות כפי שפסקה הרבנות, יש מן הגדולים שמתירים. מן הראוי שלכל יהודי תהיה בכל רגע גישה חופשית למקום בית מקדשנו.

2. חשוב לעגן את ההכרה בתקנות החוק.

3. המאבק לזכות בסיסית לפולחן וחופש דת ליהודים בהר הבית צריך לזכות למקום ראוי בכנסת.

4. לא ייתכן שילדים ערבים משחקים כדורגל בשעה שיהודי העולם יופלו במקום הקדוש ביותר לעם היהודי.

5. חופש הפולחן הוא זכות יסוד, אך במקומות הקדושים ביותר צריך לקחת בחשבון את הסוגיות ההלכתיות והביטחוניות ולהתייעץ.

6. כשיבוא משיח צדקנו נוכל להקריב את קורבן הפסח.

רחלי צינקין 

אני נקרעת בין רצוני העז לעלות להר הבית והשמחה הטבעית על השיבה למקום קודשינו לבין ההתחייבות הברורה לפסק ההלכה של הרבנות הראשית האוסרת את העלייה להר.

כל יהודי שרבותיו מתירים לו לעלות להר הבית- ראוי שיעשה זאת, כשעל מדינת ישראל לאפשר זאת באופן מלא כך שכל יהודי יוכל לעלות להר ולהתייחד עם קונו במקום הקדוש ביותר לעם היהודי.

יחד עם זאת, כבודו של מוסד הרבנות הראשית הוא עיקרון מנחה מבחינתי, גם אם יש לי השגות מסוימות ביחס להתנהלותו.

מאז שחרור ירושלים בתשכ"ז, הרבנות הראשית דנה שוב ושוב, בשיתוף עם גדולי רבני ישראל, בסוגיה החשובה של עליית יהודים להר הבית ואישררה שוב ושוב את פסק ההלכה שלה האוסר את העלייה להר הבית.

אני עקבית בתפיסתי הממלכתית ואעלה להר הבית רק כאשר הרבנות הראשית תתיר זאת. זוהי גם דרכי ביחס לרפורמות או שינויים בתחום הכשרות או הגיור- הממלכתיות וכבודה של הרבנות הראשית הוא מהותי ומרכזי בתהליך בנייתה של מדינת העם היהודי לאחר 2000 שנות גלות.

הרב יצחק זאגא 

1. אין זה סוד שנושא העלייה להר הבית שנוי במחלוקת בין זקני רבני הציונות הדתית. כל אחד יעשה כפי שרבו פוסק לו. אפעל בנחישות להפסקת עצרות ההסתה בהר הבית, משחקי הכדורגל המבזים וכל פעילות חתרנית.

2. בוודאי. אין מקום קדוש מהר הבית.

3. הדבר הרצוי הוא גידור האזור שאסור בכניסה לכל הדעות, ומניעת כניסת כל אדם אליו. עם זאת, יהודי שעולה לחלק המותר בכניסה לפי פסיקת רבותיו צריך לקבל יחס מכבד.

4. הביזיון הזה חייב להיפסק. יש לחזק את הריבונות הישראלית בהר הבית, כך שלא תהא סכנה לעולים היהודים ולא יהיה שום צורך בליווי משטרתי.

5. אפשר להרחיב את ימי הכניסה לתפילה ב"מחכמה". מעבר לכך, איני רואה אפשרות מעשית לשינוי בעניין הזה.

6. לא הכול פותרים בכנסת. כדי שנזכה להקריב מחדש את קורבן הפסח, נצטרך פסיקת הלכה מחייבת שתתקבל בכל ישראל. בינתיים, מצווה לחלום ולצפות.

משה רוט 

1. נכון להיום טרם עליתי להר הבית. אם ארצה לעלות בהמשך, אתייעץ עם רבותיי ואפעל לפי הדרכתם. כמו בכל עניין, לחץ ציבורי לכאן ולכאן פחות משפיע עלי. חשוב להזכיר שלא כל אחד, יודע לפסוק בכל עניין. בטח לא אני.

2. בכנסת הבאה אפעל לשיוויון פולחן מלא בהר הבית. המצב כיום, שיש אפלייה בוטה לרעת היהודים בהר, היא לא פחות מחילול השם וזה גם לא חוקי. בעיקר מבחינה תקטית, אבל גם מבחינה ערכית – המלחמה הראשונה צריכה להיות על השיוויון. זה שעד היום, הר הבית לא מוכר כמקום קדוש לעם היהודי, באופן רישמי – זה בזיון של כל הממשלות מאז 67.

3. כפי שהסברתי, השעות הן לא הנושא המדובר אלא השיוויון שממילא יביא לעידכון השעות. לצערי היום שיוויון קשור באופן ישיר לבית המשפט ולא בהכרח לעולם הערכים הפשוט וההגיוני. נפעל מהכיוון המשפטי.

4. כיצד תטפל בכנסת במדיניות האפליה על רקע דתי בכניסה להר הבית בין היהודים הדתיים שחייבים ליווי משטרתי ואינם יכולים לנוע ברחבי ההר לבין תיירים ויהודים שאינם בעלי חזות דתית?

בנוסף למחדל חוסר השיוויון הפולחני, שיטופל – ישנו המחדל באכיפה בררנית ונוטפת אג'נדה פוליטית של שמאל חילוני ראדיקאלי. אני מאמין שהשוטר הפשוט הוא לא גזען, אבל מדיניות המשטרה באופן כללי נגועה בגזענות וזה מגיע מלמעלה. ההחלטה האסטרטגית חייבת להיות כבר בבחירת השר לביטחון פנים. זה חייב להיות מישהו שיודע להנחיל שינויים אירגוניים ולא מפחד. יש בודדים כאלה בכנסת.

5. כפי שהסברתי – הכל יתחיל בבחירת השר המתאים וביצירת שיוויון פולחני. כמובן שלפני כן יש חובה לבדוק עם רבותינו את הנושא. להבין מה ההשלכות. בניגוד לעניין העלייה להר שאפשר להסתכל עליה כהחלטה פרטית (אפשר גם שלא) נראה לי שסוגיית הכנסת ספר תורה היא עניין כללי עם השלכות הלכתיות מעבר ללנהוג ככה או ככה – כמו במצוות פרטיות.

6. אין לי תוכניות ליזום בעניין זה. אם יגיע לפיתחי מכיוון אחר – גם בעניין זה, נצטרך לשבת עם גדולי הדור ולקבל הנחיות.

אלירן יעיש 

1. לא אעלה עד אשר הרבנות תפסוק שיש היתר לכך.

2. כן, הר הבית הוא המקום הקדוש ביותר לעם היהודי.

3. אם תהיה היתכנות ציבורית אשתדל לפעול לחזונו של הרב מרדכי אליהו זצ"ל ולבניית בית כנסת מחוץ להר הבית.

4. מדיניות האפליה היא חרפה גמורה. יש לתת לכל אחד ללכת לפי דעות רבותיו בצורה חופשית.

5. בעזרת ה' נזכה לבניין בית המקדש במהרה בימינו ונוכל להקריב קורבנות.

מאיר סיידלר 

1. עליתי, ואעלה בעזרת ה' שוב.

2. כן.

3-5. יש לדרוש שוויוניות בחופש הפולחן והגישה למקומות הקדושים, ולפעול שהדבר ייקבע בחוק.

6. לפי תחושתי, למרות ההיתכנות ההלכתית, יש לחכות עם זה.

נעמה זרביב 

הריבונות בהר הבית היא נושא חשוב ומשמעותי ביותר. יחד עם זה, שאלת העלייה להר הבית היא שאלה לגדולי ישראל.

המועמדים צבי סוכות ומשה בהטה לא הגיבו לפנייתנו.