בית המשפט המחוזי בת"א קבע בסוף השבוע האחרון כי הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים של הרב ברוך אבוחצירא (ה"באבא ברוך") ובנו הרב יהודה אבוחצירא מפעילותם הרבנית, חייבות בתשלום מס הכנסה.
קביעתו של השופט מגן אלטוביה היה סופו של ערעור שהגישו הרבנים אבוחצירא המשתייכים לשושלת רבנים ידועה הכוללת את הרב ישראל אבוחצירא ז"ל (ה"באבא סאלי"). הרבנים ערערו על שומות מס שהוצאו להם, ובין היתר כפרו בטענה כי כספים שהופקדו בחשבונות הבנק שלהם הם הכנסות שחייבות במס. לטענתם, כספים אלו מקורם במתנות אישיות, בהילולות שערכו, ממכירת תשמישי קדושה שהיו שייכים ל"באבא סאלי" וכן מתרומות של אנשים אשר תרמו "כאוות נפשם" עת פנו בבקשה לברכת הרב ברוך אבוחצירא, לקבלת ייעוץ או בבקשה לשהות בנוכחותו. עוד טענו הרבנים כי ביחס לחלק מהכספים הם שימשו רק כ"צינור" להעברת תרומות לעמותות שונות.
המדינה מנגד טענה כי ההפקדות בחשבונות הבנק, שבשנים הרלוונטיות הגיעו לסכומים כוללים של כ-59 מיליון שקלים, התקבלו במסגרת מתן שירותי דת על ידי הרב ברוך אבוחצירא והינן הכנסה מעסק, ולכן יש למסותן. עוד נטען כי המערערים כלל אינם מקיימים תיעוד על התקבולים המתקבלים על ידיהם.
השופט קיבל את מרבית טענות המדינה ולאור הראיות שהוצגו קבע כי בעבור פעילותו קיבל הרב ברוך תקבולים בסך של מיליוני שקלים בשנה, ועשרות מיליוני שקלים במהלך השנים החייבים במס. במסגרת החלטתו ציין השופט כי במהלך חקירותיו אישר הרב ברוך אבוחצירא כי הוא מקיים קבלת קהל באופן מסודר מספר פעמים בשבוע, כי הוא משתתף באירועים, מקיים הילולות במועדים כאלה ואחרים, וכי ישנם גורמים המעבירים לו ולעמותות כספים באופן קבוע וכי הוא נעזר במערך עובדים ועוזרים.
בפסק הדין כתב השופט כי "גובה הסכומים, תדירות ההעברות והמערכת הענפה אשר אפשרה את המפגשים עם הרב, מלמדים שמדובר בפעילות העולה כדי עסק ו/או משלח יד הנובעת ממעמדו והכשרתו של הרב, מכישוריו האישיים והמוניטין שלו, לרבות ייחוסו המשפחתי ("זכות אבות"). לפיכך, לצרכי מס… יש לראות בתקבולים שהתקבלו על רקע פעילותו ומעמדו של הרב כהכנסה מעסק יד או משלח יד… כבר נקבע כי מה שמכונה מתנות אינו מתנה בראי דיני המס כשאר מדובר בסכומים המועברים למקבל "המתנה" בשל תוארו או העמדה או המשרה בה הוא מחזיק. תקבולים אילו ניתנים בשל תפקידו של מקבלם ומשכך תפקידו כישוריו משרתו או מעמדו הם המקור להכנסות אלו. קל וחומר כאשר יש מנגנון עסקי המטפל בכך או כאשר מדובר בסכומים ניכרים החורגים ממתנה הניתנת ברגיל כאשר אין מדובר באדם במעמד או משרה שכזו".
בנוסף, כיוון שהמערערים לא ניהלו פנקסי חשבונות כמתחייב הטיל ביהמ"ש על המערערים את הקנסות הקבועים בחוק וחייב אותם בהוצאות משפט בגובה של 300,000 שקלים.
