שתי פיסות עתיקות של אריגי צמר נחשפו לראשונה ביום ו', בתערוכה חדשה במוזיאון ארצות המקרא, שממחישה למבקרים כיצד נראתה התכלת בימי בית המקדש השני. שתי הפיסות, שהתגלו עוד בחפירות בניהול פרופ' יגאל ידין במצדה בשנים 1963־1965, הביאו לפריצת דרך בכל הנוגע לחקר התקופה בגלל צבען המיוחד.
הממצא הראשון הוא פיסת אריג המתוארכת לתקופה שמימי הורדוס ועד סוף המרד הגדול (משנת 37 לפני הספירה ועד 74 לספירה). זו דוגמה נדירה של אריג בצבע כחול־סגול כהה שהופק מחלזונות. הצבע, לדעת פרופ' צבי קורן ממכללת שנקר שבדק את האריגים בשנות ה־90, הוא גוון התכלת המקראית. החוטים הצבועים רקומים על פיסת האריג הקטנה, ובדיקתם הראתה שצבעם הופק מחלזונות ארגמון קהה־קוצים. פרופ' קורן משער שהפיסות היו חלק מגלימת ארגמן של המלך הורדוס, שבימיו נבנה הארמון המערבי במצדה.
הממצא השני הוא פיסת אריג אדום־סגול המתוארכת לימי שלטון הורדוס ביהודה, משנת 37 ועד שנת 4 לפני הספירה. זהו האריג הראשון הצבוע ארגמן שהתגלה בארץ ישראל. בדיקות כרומטוגרפיות גילו שבאריג יש כמות ניכרת של מונוברומו־אינדיגו, מה שמלמד שמקור הצבע מחלזונות ארגמון קהה־קוצים. הצבע שהתקבל הוא הארגמן המלכותי, הנזכר במקרא. פרופ' קורן סבור שמאופן אריגת החוטים אפשר להניח שאלו פיסות מבגד שהיה צבוע כולו בארגמן, ולא עיטור צבוע.
"אל עומק התכלת", תערוכה חדשה שנפתחה במוזיאון ארצות המקרא, חושפת לפי מארגניה "את סוד קסמם של התכלת והארגמן, צבעי יוקרה שיוחסו להם משמעויות עמוקות לאורך הדורות ועד היום". "אל עומק התכלת" מוצגים פריטים ארכיאולוגיים והיסטוריים ייחודיים בעלי משמעות תרבותית עמוקה. בתערוכה נחשפים לראשונה לציבור אריגי תכלת וארגמן בני אלפיים שנה שהתגלו במערות מדבר יהודה ובמצדה.
עוד בתערוכה: כתר יחיד מסוגו משובץ באבן הנדירה לפיס לזולי – הכד היחיד בעולם שנצבע כולו בארגמן ועליו כתובות של מלך פרס דרייווש הראשון בארבע שפות, ועדויות ארכיאולוגיות מרתקות לתעשיית הארגמן מתל שקמונה ותל דור. לבסוף, המבקרים בתערוכה יכולים לחזות בטליתות נדירות ובדגלים בעלי משמעות היסטורית למדינה החוגגת את שנתה השבעים.
