בימים האחרונים חדל אופיר סופר להאמין כי יזכה להגיע לאחד המקומות הראשונים בפריימריז במפלגת הציונות הדתית. הקמפיין האגרסיבי והקרבות שהתחוללו מתחת לפני השטח, אולי בניגוד לתמונה שהצטיירה בתקשורת, הצליחו לייאש אותו. ביום שלישי השבוע הוא הופתע כשנודע לו כי זכה במקום הראשון. שמחת המנצחים התחלפה כעבור 24 שעות בתוגה, עם היוודע תוצאות הסקרים בערוצי הטלוויזיה שבהם מפלגתו של איתמר בן־גביר, עוצמה יהודית, מזנקת לשמונה־תשעה מנדטים, ואילו הציונות הדתית בראשות סמוטריץ' מתרסקת בשניים מהם אל גבול אחוז החסימה ואף מתחתיו. "אני לא מקל ראש בתוצאות הסקרים", אמר לנו אתמול בערב סופר, הוא אך הוא מבקש לשדר גם אופטימיות. "עד הבחירות יש עוד זמן רב והתהליך ארוך".
זכית להישג מכובד ביותר בפריימריז. אתה מוכן להקריב את מקומך ברשימה למען חיבור עם בן־גביר?
"התשובה היא כן. צריכים ללכת יחד. אומרים לי שאם נהיה לארג'ים, וניתן להם מה שהם רוצים, כשנתחיל לחלק לנו לא יישאר. המציאות לימדה שחיבור הוא הדבר הנכון".
סופר קיבל רק 20 קולות יותר מאורית סטרוק, אבל לדעתו תוצאות הבחירות מעידות על כך שהמצביעים הביעו את רצונם בחיבורים שיציגו רשימה אחרת מזו שהייתה. אומנם הרכב הרשימה דומה מאוד להרכב הקודם, אבל הצבתו במקום הראשון מעידה שהבוחרים רצו הפעם רשימה מגוונת המכילה מנעד של דעות וגישות. יש שיאמרו כי בחירתו מעידה על הצלחת המהפך בתדמית המפלגה, ממפלגת התנחלויות "אשכנזית" למפלגה לאומית דתית רחבה ומגוונת, "קלאסית" כלשונו של סמוטריץ'.
"אני לא יודע מה זה 'קלאסית', אבל נוצר כאן תמהיל נכון של אנשים. זו רשימה של גם וגם", אומר סופר. "הציונות הדתית אינה מגזר, אלא דרך שאליה קל להרבה אנשים להתחבר. היא עולם של ערכים ונוגעת בתחומים רבים. בשנה האחרונה הציבור מתחיל להבין עד כמה המצב בגליל דרמטי ועד כמה ההתיישבות היהודית שם חיונית, נראה שחזרנו לבנות פה מדינה. אני זה שמייצג את החיבור בין ההתיישבות לפריפריה. אני איש הגליל, למדתי בשבי חברון ואשתי באה מהיישוב שילה שבבנימין".
שיעור בחיבור
לא רק סמוטריץ' מנסה ליצור שינוי תדמיתי שידבר אל בוחרים במנעד רחב יותר. גם בן־גביר מנסה לצאת מהקופסה הכהניסטית אל מרחבי הלגיטימציה הימנית. השבוע צירף לעוצמה יהודית את הרב עמיחי אליהו, כסמן חרד"לי, אולי בניסיון ליצור רשימת ציונות דתית מתחרה משלו. בן־גביר טוען שריצה בנפרד תמקסם את כוחן של שתי המפלגות, ולעומתו בליכוד מצביעים על סקרים שלפיהם יש חשש ששתיהן לא תעבורנה את אחוז החסימה. סופר עדיין מייחל שבסופו של דבר בן־גביר יתעשת.
תסכים לשבת עם המחנה הממלכתי של גנץ, סער ואיזנקוט באותה ממשלה?
"אפשר לשבת עם בני גנץ, לא כראש ממשלה כמובן, אבל רק אם בבסיס הדברים יש קווי יסוד רלוונטיים. אבל אם ייווצר מצב שבו לא יהיו לנו מנדטים ונצטרך להקים ממשלת ימין איתו – נשב איתו. שאלו אותנו מדוע לא הצטרפנו לממשלה הקודמת כדי להוציא את רע"ם. רצינו לשמור על הגוש כי זה נכס אסטרטגי וגם כי זו הייתה ממשלת שמאל. גנץ מעיד על עצמו שהוא ממשיך דרכו של רבין. הפעילות שלו ביו"ש אינה חיובית וזה הדבר המטריד ביותר. עכשיו צריך לדבר על ממשלת ימין מלא".
מבחינתך, רק נתניהו ואין בלתו?
"אני מעריך מאוד את נתניהו ברמה האישית, ואם יש בימין אנשים שקשה להם איתו – שישתו מים. יש לו מנדט ציבורי. לא רק טכני, אלא גם מוסרי וערכי. אי אפשר להכניס חבר כנסת אחר, גם לא מהליכוד, לתוך הנעליים שלו. זה המחנה הלאומי וזו האג'נדה שלו. נתניהו הוא מנהיג המחנה, והציבור צריך לדעת לקבל את זה כמו שהיה ציבור שסתם את האף ותמך בממשלה הנוראית שהייתה השנה. המפלגות שירכיבו את המחנה הלאומי הן הליכוד, הציונות הדתית, בן־גביר והחרדיות. כל השאר זה שריפת קולות לשמאל".
נתניהו הוא ימין?
"חד־משמעית. הוא מנהיג הימין".
הראיון המלא יתפרסם מחר, יום שישי, במוסף "יומן" של מקור ראשון
