שר המשפטים גדעון סער מרוצה מאוד מהמינויים במערכת המשפט במהלך השנה החולפת. "גביש של מצוינות", הוא מכנה את ארבעת השופטים שמונו בפברואר האחרון לבית המשפט העליון. "הבחירה מאוזנת וגם מגוונת. בשיטה של 7 מ־9 אתה חייב להתפשר", הוא אומר על הקואליציה שהתגבשה בתוך הוועדה לבחירת שופטים, מול השרה איילת שקד וח"כ שמחה רוטמן. "הצורך לספק את קואליציית השבעה הכתיב את זהות הנבחרים. אגב, השיטה הזו גם מגינה, כי הרוב בוועדה היום הוא לא בצד שלנו".
מעניין שאתה עוד אומר "הצד שלנו".
"בכל ההשבעות של השופטים דיברתי נגד האקטיביזם השיפוטי, על הסכנה שבו, אבל את צודקת, אולי כדאי באמת לחדד מה זה 'הצד שלנו'. כי הצד שלי הוא צד שבא לתקן את המערכת, לא להרוס אותה. יש היום שיבוש מוחלט של המושגים. שמרנים רוצים לשמור על המערכות, תוך כדי תיקון. אלו שרוצים להרוס את כל ההסדרים הקיימים, זה בעיניי קרוב יותר לאנרכיזם – אבל אלו נחשבים היום לשמרנים החדשים. אני לא שם". 
צילומים: אבישג שאר ישובבסך הכול, הוא מסכם השבוע ממרומי לשכת שר המשפטים ברחוב מנחם בגין בתל־אביב, יש לו בעיניו כמה הישגים בתפקיד. הוא מונה את קידום השימוע הפומבי למועמדים לשיפוט בעליון (שטרם התרחש), את תחילת החקיקה בחוק יסוד זכויות בהליך הפלילי, ואת עונשי המינימום לעבירות נשק בלתי חוקי. "אני כבר רואה את רף הענישה בנושא משתנה, וזה נותן כלי אמיתי למדינה להיאבק בפשיעה".
"אומרים לי – למה לא הספקת את פיצול תפקיד היועץ המשפטי לממשלה", הוא משיב לשאלה עוד בטרם נשאלה, "אז באמת, בשנה אחת לא הספקתי לממש את כל המצע שלי, אבל הספקתי לא מעט".
"הדיון הציבורי לא מתבסס על עובדות"
בתחילת החודש שעבר התאחדה סיעת תקווה חדשה של סער עם מפלגת כחול לבן בראשות בני גנץ. עם הצטרפות הרמטכ"ל לשעבר גדי אינקוט לרשימה, בחרו חבריה לקרוא לעצמם "המחנה הממלכתי". סער, בכיר הליכוד לשעבר, מנסה השבוע להסביר מדוע הרשימה החדשה מתאימה בעיניו גם למצביעים מקרב הימין ההתיישבותי.
"לצערי הדיון הציבורי לא מתבסס על עובדות, אלא על תדמיות שבעלי עניין מנסים להדביק. בחיבור שנוצר תחת המחנה הממלכתי יש מרכז ביטחוני וימין ממלכתי, והוא אוהד את ההתיישבות. אנחנו דוגלים בכך שהתיישבות צריכה להתבצע על פי חוק. יש איזו תפיסה שכשמדובר בהתיישבות אין רלוונטיות לחוק; זו לא התפיסה שלנו. במסמך שהכנו לפני החיבור בין המפלגות, שעבדו עליו בעיקר השרים זאב אלקין וחילי טרופר, יש התייחסות ליהודה ושומרון ובאים בו לידי ביטוי גם היחס הרגשי אל האזורים הללו, גם המשמעות הביטחונית וגם ההתנגדות למדינה פלסטינית".
גנץ ואיזנקוט לא מסתייגים מהקמת מדינה פלסטינית.
"זה את אומרת, אבל אני שומע מהם דברים אחרים. ביסוד הסיכום שלנו, של החיבור בין כחול לבן לתקווה חדשה – יש התנגדות למדינה פלסטינית וגם למדינה דו־לאומית. אנחנו מסתכלים על הרשות הפלסטינית או על האוטונומיה הפלסטינית כדבר שלא יכול להיות מדינה, אבל ככל שניתן יש לעבות את הסמכויות שנוגעות לשלטון העצמי שלהם על בני עמם. נושאים כמו ייבוא בשר לשטחי הרש"פ, לדוגמה. בדברים שלא מסכנים את הביטחון שלנו ולא מפריעים לנו, אני חושב שצריך לפעול לצמצום הסכסוך. לא גדי אייזנקוט, לא בני גנץ ולא אנוכי, לא רואים אפשרות ריאלית לסיום הסכסוך בעתיד הנראה לעין. ייתכן שאם הייתה היתכנות כזאת אז היו בינינו אי־אלו הבדלים באשר לאופי הסדר הקבע. זה לא רלוונטי. דנו בדברים האלה לעומקם. הגענו להסכמה גם על סור מרע וגם על עשה טוב. כל ההיבטים".
פעם היית מדבר על ארץ ישראל, על התיישבות. עכשיו המונחים שלך הם "צמצום הסכסוך".
"אנחנו מאמינים בארץ ישראל, מאמינים בזכות של התיישבות בכל חלקי ארץ ישראל, וגם מודעים לקיומו של סכסוך בינינו ובין הפלסטינים, לא מתכחשים לו, ואנחנו צריכים להחליט איך מתמודדים איתו. בדרך של מדינה פלסטינית? לא. בדרך של מדינה דו־לאומית? גם לא. התפיסה של צמצום הסכסוך מתבססת על רעיון של אוטונומיה פלסטינית, שהוא בעצם רעיון של מנחם בגין בהסכמי קמפ־דיוויד".
גם אם זה נכון, היית נץ לנתניהו.
"זה לא השתנה".
לצד הגלישה הקבועה בתשובותיו אל נתניהו, מה עשה ומה לא עשה ראש הממשלה לשעבר בשלל תחומים, מורגש גם הרצון של סער להיזהר בביקורת שהוא מותח עליו. כשהוא נשאל אם לדעתו בנימין נתניהו הוא איש מושחת, סער הרהוט מהסס לרגע. "רוב השנים שלי בחיים הציבוריים עבדתי ביחסי קרבה ואמון עם נתניהו, יש לו הרבה יכולות וכישורים יוצאי דופן, וגם חולשות. במהלך השנים ירדו שם הרבה מעצורים ובלמים. אני לא מאמין בלהיות הרבה זמן בשלטון, זה לא טוב. אני לא רוצה לדבר נגד ביבי, אני לא חושב שזה מוסיף. כל הישראלים כבר מכירים אותו ויש להם דעות לגביו. אני רק רוצה לקבל גם ממי שלא מסכים איתי את הקרדיט שאם אני אומר שאני לא חושב שטוב שהוא יחזור להיות ראש ממשלה, זה כי אני לא חושב שזה טוב למדינה בשלב הזה".
הכתבה המלאה תתפרסם ביום שישי במוסף "יומן" של מקור ראשון
