רשות מקרקעי ישראל מתניעה שוב את מבצע הנטיעות הריבוניות בנגב, שנפסק לפני תשעה חודשים בעקבות המהומות האלימות של הבדואים באזור הנטיעות: לפני שבועיים אישר שר האוצר אביגדור ליברמן, לבקשת הרשות, את הפטור ממכרז הניתן לקק"ל בתור הממונה על העבודות בשטח, ואישר את המשך פעילות ה"נטיעות לצורכי שמירה על קרקע מפני פולשים", עד סוף 2023. הכסף שהוקצה למבצע מסתכם ב־35 מיליון שקלים, לפי חישוב של כ־6,000 שקלים לדונם נטיעה ותחזוקה.
כדי לקבל את האישור להטיל את המבצע על קק"ל ללא מכרז, צורף לפניית רמ"י לשר האוצר מכתב מאת ראש מנהלת תיאום פעולות האכיפה במשטרת ישראל ומפקד יחידת יואב הפועלת נגד בנייה בלתי חוקית בנגב. השניים קבעו כי הנטיעות נחוצות לצורך שמירה על הקרקע, ושיש לעשותן דווקא על ידי גוף ציבורי, כדי להתמודד עם "אוכלוסייה עבריינית המנסה לסכל את הנטיעות". לדבריהם, "קבלן פרטי המונע משיקולי רווחיות בלבד יירתע מלעבוד מול אוכלוסייה עוינת". הם מציינים כי יתרון נוסף בעבודה מול קק"ל נעוץ בכך שתוכניות המדינה יישמרו בחשאיות עד מימושן: "חשיפת הפעולות בשלב מוקדם יותר עלולה לסכל את הפעולה ולסכן את הכוחות הפועלים בשטח".
מבצעי הנטיעות בנגב מתקיימים בשנים האחרונות כחלק מהעבודה השוטפת של יחידת הפיקוח ברשות (החטיבה לשמירה על הקרקע), לאחר שמפקחי הרשות ומפקחי הסיירת הירוקה עורכים בשיתוף קק"ל בדיקה ובחינה של שטחים בעלי "רגישות גבוהה" – כלומר, שטחים שמתקיימת בהם פלישה מסיבית, חוזרת ונשנית, בדמות עיבוד חקלאי ללא היתר ובנייה בלתי חוקית.
עבודת הנטיעות השגרתית הופסקה בחודש ינואר האחרון לאחר גל מעשי טרור ואלימות נגד יהודים באזור. המתפרעים הבדואים יידו אבנים לעבר מכוניות ואוטובוסים בכביש 25 המוביל לבאר־שבע.
הנחת משרד השיכון ורשות מקרקעי ישראל היא שנטיעות עצים בנגב ימנעו פלישות לקרקעות מדינה. במהלך השנים גברה ההתנגדות לפעילות מצד גורמים בשמאל הקיצוני ובמפלגות הערביות, ובכל פעם שנערכות נטיעות צצים תושבים בדואים הטוענים לבעלות על הקרקע, אף שמדובר באדמות מדינה.