"הלב אומר משהו אחד, השכל אומר משהו הפוך", אמר לי השבוע אחד מוותיקי מפלגת דגל התורה, כששאלתי אותו האם נראה פיצול ברשימת יהדות התורה לכנסת. "הלב שלנו עם נתניהו ועם הליכוד, הלב אומר גם לא ללכת למחלוקת ולהסתדר בסופו של דבר כמו תמיד, אבל השכל אומר לדגל התורה לקום וללכת. אף אחד מאיתנו לא שש אלי קרב. חסידים וליטאים לא רבים, והמטרה משותפת. אבל הפעם אנחנו מרגישים שאין לנו ברירה".
שתי הסיבות הללו הכניסו את נתניהו ואנשיו לשאננות. יועציו החרדים של נתניהו הרגיעו אותו כי העניין ייפתר בסופו של דבר, אבל זו הייתה טעות. המשבר הלך והחריף. בסוף השבוע שעבר הבין נתניהו שבקצה החרדי־אשכנזי מתרחש אירוע פוליטי משמעותי. עוד בטרם תמה סאגת "הציונות הדתית" שחרר נתניהו הקלטות וציטוטים שפונים לחרדים ומדברים בעד השלום. המסרים הללו התקבלו ברוח צוננת במפלגות החרדיות, בתקשורת המגזרית ואפילו בטוויטר. נתניהו נועד עם ראשי אגודת ישראל, וביקש להיפגש גם עם ראשי דגל התורה. בדגל סירבו. ח"כ אורי מקלב הוכרח על ידי ראשי המפלגה לבטל את הפגישה עם יו"ר הליכוד. המסר לראש הממשלה לשעבר היה ברור: אל תתעסק בעניינים הפנימיים שלנו.
אבל בינתיים נראה שאף אחד לא מסתדר לבד. משה גפני הוותיק ויצחק גודלקנופף החדש צריכים בכל זאת עזרת חבר. "בנקודת הזמן הנוכחית גם אצלנו מבינים שצריך למצוא דרך להתפשר", אומר לי אותו בכיר דגלאי, "אבל אין על מה. אנחנו מוכנים לוותר ברמת הנציגות, אף שאנחנו מחנה הרוב. אבל בנושאים אידיאולוגיים אין שום פשרה – זו החלטתו של ראש מועצת גדולי התורה הרב גרשון אדלשטיין. מהותו של הפלונטר היא אידיאולוגית". הכוונה היא למשבר החינוך של בעלז: החלטת האדמו"ר מבעלז לשתף פעולה עם משרדי החינוך והאוצר, במה שמכונה "מתווה בעלז", התקבלה בדגל התורה בתחושות קשות. בחינוך העצמאי ובקרב חברי מועצת גדולי התורה של דגל רואים אותה בחומרה רבה. כעת הם תולים את הרצון לפיצול במהלך העצמאי של בעלז.
אם דגל התורה רצה לבד היא יכולה, אם כי לא בלי מאמץ, לעבור את אחוז החסימה. לאגודת ישראל אין סיכוי. ולמרות זאת, אומרים בדגל התורה, היינו מוכנים לשמור על המפלגה מאוחדת אם היה שיתוף פעולה פוליטי ומגזרי. המציאות הפוכה: דגל משתפת פעולה באופן מלא ורציף עם ש"ס, אבל דווקא עם אגודת ישראל, שאותה אנחנו "נושאים על גבינו" – אמירה שחוזרת על עצמה בקרב אנשי דגל – שיתוף הפעולה מקרטע.
בדגל מציינים את המשא ומתן על חוק הגיוס שבו התנהלה אגודת ישראל באופן עצמאי, את התמונות המשותפות של "שר הדתות בממשלת השמד מתן כהנא", כפי שמכנים אותו היומונים המפלגתיים, עם בכירי אגודת ישראל, ואת הניסיונות של ח"כים באגודה "לסגור דיל" עם ממשלת בנט־לפיד נגד הגוש כולו. "הם מתנהלים באופן עצמאי, מנותק מהאינטרס המגזרי ואפילו במנותק מהגוש, בשעה שכל קיומם בכנסת תלוי בנו. זה בלתי אפשרי", אומר הבכיר הדגלאי.
באגודת ישראל מצביעים בתגובה על הסרטון שבו נראית שרת התחבורה מרב מיכאלי רוקדת בחתונת נכדתו של יו"ר דגל התורה משה גפני, ידידה הקרוב, כדי להוכיח שגם בדגל מתנהלים באותו אופן. חלק מהדוברים החסידיים מזכירים גם את נאום הברכה החם שנשא ראש הממשלה לפיד (אז רה"מ החלופי) ביום ההולדת של גפני בכנסת. כולם עושים מה שטוב להם, אומרים החסידים, ורק אלינו באים בטענות.
תומכי הפיצול בדגל התורה אינם חוששים ממצב שבו אגודת ישראל תישאר בחוץ. "אם הם יעברו את אחוז החסימה בזכות חבירה לאנשי נועם והפלג הירושלמי ובזכות קולות של חב"ד, מה טוב. ואם לא, לפחות לא נקבל ח"כים שחותרים נגד הגוש ונגד האינטרס החרדי, והתפקידים יהיו כולם בידי דגל התורה". כשהם נשאלים על גורל הגוש, הם מפקפקים ביכולתו של נתניהו להקים ממשלה בלי עזרת גנץ, ואומרים כי דגל צריכה להציב את האינטרס החרדי מעל האינטרס הימני. בשיחות אחרות מתמרמרים בדגל התורה על יו"ר אגודת ישראל החדש יצחק גולדקנופף, שתפקידו כמנהל רשת הגנים "בית יעקב" הפך אותו לדמות לא אהובה ברחוב החרדי. "הנחיתו עלינו אותו משום מקום, ועכשיו אנחנו צריכים לחזור לבנות ולאחיות שלנו, הגננות והמורות, ולהסביר להן למה להצביע לאיש הזה", אומר הבכיר הדגלאי. כשצריך, הנשים החרדיות, הנוכח הנפקד הגדול של הפוליטיקה החרדית, נשלפות בתור טיעון מנצח.
באגודת ישראל רואים בשפה הזו חוצפה. "את מי הם מבקרים בדגל? את האדמו"רים שלנו? איך מפלגה חרדית מעזה למתוח ביקורת על החלטות של גדולי תורה?". הטענות הללו נכונות, אך הן נשלפות תמיד על ידי כל צד.
ומה חושבים הרבנים? אני שואל את אותו בכיר דגלאי. "הרבנים לא ששים לרוץ בנפרד. הם דואגים לאגודת ישראל, ודואגים ל־61 של הימין. בלי 61 אין ערך למנדטים של המפלגות החרדיות. אבל ישנו העניין עם בעלז. הבחירה של בעלז לצאת למהלך כזה מול משרד החינוך בלי תיאום, מרתיחה את מנהלי המוסדות והרבנים. זה הטיעון שבו משתמשים תומכי הפיצול כדי לגייס את הרבנים. הרבנים רוצים לדעת שהם לא רצים יחד עם ח"כים שיום אחרי הבחירות ישתמשו בכוח הפוליטי שלהם להכניס לימודי ליבה לבנים במגזר החרדי". השאלה עד כמה המהלך העצמאי של בעלז אכן משנה את אופי החינוך החרדי עדיין פתוחה, אבל בדגל משוכנעים שזו פרצה חמורה שתכשיר את הזרם הממלכתי־חרדי ותאפשר לעשרות מוסדות לבחור מה ללמד ואיך.
ביום חמישי שעבר הייתה אמורה להתקיים פגישת תיאום בין הצדדים, בניסיון להביא לפשרה. מעשה שטן, מקרי או מכוון, ובצהרי אותו יום פרסם משרד החינוך "קול קורא" להצטרפות לתוכנית החדשה, שזכתה לכינוי מתווה בעלז. בדגל התורה פוצצו את הסיכומים, והודיעו על ביטול הפגישה. מאז חלף שבוע ובין הצדדים שורר נתק מלא, כל הצעות הפשרה נתקלו בחומה בצורה. בגור, החסידות החזקה באגודת ישראל, מתעקשים לא לשנות את ההסכם שקובע את סדר הרשימה, בבעלז לא מתכוונים לסגת מהמהלך העצמאי בחינוך, ובדגל מתעקשים שזהו הקו האדום.
במהלך השבועיים האחרונים עלו הצעות שונות, ובהן להקים "ועדת הסכמות" בנושאים אידיאולוגיים (שלמעשה תעניק לליטאים זכות וטו), לצרף את בעלז לרשת החינוך של ש"ס, ואפילו לפשר בין בעלז למוסדות החינוך העצמאי. כשהתברר לראשי החינוך העצמאי שבבעלז מתעקשים כי במסגרת הפשרה כל מוסד חסידי וחרדי יוכל להצטרף לרשת, הם נסוגו מההסכמות. נתניהו ביקש מבעלז להמתין שנה עם ההצטרפות לתוכנית החדשה, ונענה גם הוא בשלילה. משבר.
דבר אחד ברור לראשי דגל התורה. המשבר הזה מתנהל בעיקר בין הפוליטיקאים החרדים. בציבור הרחב אין מחלוקת ואין משבר. הבוחר החרדי מאוחד סביב האינטרס של הגוש, ובטח לא רואה במתווה בעלז סיבה לפרק אותו. הזעם של הנציגים הפוליטיים, שהבחירות המקומיות בעוד שנה נושפות בעורפם, אינו נוכח בסדר היום של הציבור עצמו. כשמדברים על פילוג ועל הבאת הבוחר לקלפי, זהו שיקול שצריך להביא בחשבון. נכון להיום רוב רבני דגל התורה אינם מעוניינים בפיצול, למרות הזעם על בעלז. לכל היותר הם יתעקשו על שינוי סדר הרשימה, כך שח"כ ישראל אייכלר, נציג בעלז, ישלם את המחיר. ברקע עומדות הפופולריות הגוברת של איתמר בן־גביר בקרב הצעירים החרדים, והבחירות האחרונות שבהן יהדות התורה המאוחדת הפסידה קרוב ל־30 אלף בוחרים שנשארו בבית. השאלה היא אם פיצול יגביר את הסיאוב שחש הבוחר החרדי מהפוליטיקה, או שמא להפך: רק מלחמת חסידים וליטאים מחודשת תצית מחדש את הרחוב החרדי, והתחרות תשתלם לכולם בקלפי.
