תעשיינית המזון המצרית "אלפאת", היצרנית והמשווקת של תה אל־ערוסה האהוב על המצרים, התריעה השבוע שתערובת העלים עלולה להיעלם ממדפי החנויות במדינה בתוך פחות מחודש. המלאי במחסנים הולך ואוזל, בעיקר בגלל המשבר הכלכלי המחריף במדינה.
מנהלי החברה הגישו לממשלת מצרים תלונה רשמית כדי שתסייע להם להוציא מנמלי מצרים כ־6,000 טונות תה של חברות זרות המונחים שם זה כחודש. בחברה טענו שהבנקים המצריים אינם מוכנים להניח לחברה למשוך דולרים אמריקניים, הדרושים לתשלום לחברות הזרות כדי לשחרר את המלאי.
בחברה הזהירו שעיכובים בהוצאת המלאי מהנמל יפגעו ביכולות האספקה ויגררו קנסות מצד חברות השילוח, שתאגיד המזון התחייב בפניהן לקנות את הסחורה. אלפאת ביקשה משרי הממשלה להתערב ולתמוך במשיכת הדולרים מהבנקים, כך שתוכל לעמוד בהתחייבויותיה ליבואנים ולספקים.
בחודש יולי ירדו יתרות מטבע החוץ של מצרים לכ־33.14 מיליארד דולר. הלירה המצרית הולכת ונחלשת וצפויה להגיע לשפל של 25 לירות מצריות לדולר. כלכלנים מצרים הזהירו שהמדינה עלולה למצוא את עצמה בפני מגבלות בתזרים מטבע החוץ שלה, שימנעו ממנה לממן אפילו שלושה חודשי יבוא, על רקע האינפלציה הדוהרת וחשבונות האנרגיה הגבוהים, במיוחד מאז פרוץ המלחמה בין רוסיה לאוקראינה.
המחסור הצפוי בתה מעסיק רבות את העיתונות המקומית במצרים ואת הרשתות החברתיות. "מצב הרוח של מצרים בסיכון", נכתב בכותרות העיתונים. תגית הרשת "תה אל־ערוסה" נפוצה ברשתות.
חלק מהגולשים הסבירו שהסיבה לפופולריות של התה היא מחירו הזול, שמאפשר לעשרות מיליוני העניים ומעוטי היכולת במצרים ליהנות ממנו. תה אל־ערוסה כונה "מעצב מצב הרוח הלאומי המצרי", ואף זכה לאזכורים בספרות ובשירה המצרית.
יותר מ־70 מיליון מצרים שותים שלוש או ארבע כוסות תה ביום לפחות, ותה אל־ערוסה הוא תערובת עלי התה האהובה ביותר במדינה, והמצרים מעדיפים אותו על קוקה־קולה, פפסי ועוד.
התה הוא אחת הסחורות החיוניות ביותר בארץ הפרעונים. בשנת 2016 דורגה מצרים במקום השביעי בעולם בצריכת תה לנפש; טורקיה דורגה במקום הראשון. לפי הערכות רשמיות, מדי שנה שותים המצרים תה בשווי של כ־5 מיליארד לירות מצריות, שהם כ־260 מיליון דולר.
אך התה הוא גם מוצר יבוא, ולכן צריכתו דורשת מטבע זר. מצרים מייבאת 60 אחוז מהתה שהיא צורכת, ובשנת 2020 הסתכם יבוא התה למצרים בכ־167 מיליון דולר. 84 אחוזים מהתה למצרים הגיע מקניה, 4.8 אחוזים יובא מסרי לנקה ו־2.19 אחוזים מאיחוד האמירויות הערביות.
