המלחמה באוקראינה מעוררת מחדש את העניין הבינלאומי באנרגיה גרעינית, לאחר שהמחסור בגז ובנפט הכה בשוק האנרגיה והעלה את מחירי הדלקים המאובנים. מיפן ועד גרמניה, מבריטניה ועד ארה"ב, מנהיגי מדינות שהפסיקו להשקיע באנרגיית גרעין שוקלים כעת לבנות תחנות כוח חדשות או לדחות את סגירתן של תחנות קיימות. השינוי בולט במיוחד ביפן ובגרמניה, מדינות שהתנגדו בנחישות לכוח הגרעיני לאחר אסון פוקושימה ב־2011. החתירה לתחנות כוח גרעיניות בולטת במיוחד על רקע החשש מפני אסון גרעיני אפשרי בתחנת הכוח הגרעינית זפוריז'יה באוקראינה, הגדולה מסוגה באירופה.
פקחי הגרעין בעולם מביטים בחשש בזפוריז'יה שעל הדנייפר, חזית המלחמה. כוחות רוסיים כבשו את תחנת הכוח האוקראינית בחודש מרץ, ולפי מומחי גרעין המצב שם הולך ונעשה מסוכן. בימים האחרונים המפעל כבה ונדלק חליפות, ונאלץ להשתמש בכוח גיבוי לקירור הכורים הגרעיניים. אך לעת עתה, הסיכוי לאסון באוקראינה אינו משפיע על דיוני הגרמנים או היפנים בשאלת תחנות הכוח הגרעיניות.
ההערכה מחדש מראה עד כמה המלחמה באוקראינה מעצבת את עמדות העולם בנוגע לכוח גרעיני. אירופה מתכוננת לחורף של מחסור באנרגיה, שבו עלולה להיגמר אספקת הגז הטבעי אליה, מה שעלול לאלץ אותה לסגור מפעלים או להותיר את אזרחיה רועדים מקור. מחירי הדלקים המאובנים ברחבי העולם זינקו מאז פלשה רוסיה לאוקראינה בפברואר, ואירופה, ארה"ב ומדינות רבות ברחבי העולם הפחיתו דרמטית את רכישות הנפט והגז מרוסיה.
השבוע הודיע ראש ממשלת יפן, פומיו קישידה, שממשלתו שוקלת להקים תחנות כוח גרעיניות מהדור הבא במטרה שייכנסו לפעילות בעשור הבא. הממשלה עשויה גם להאריך את החיים התפעוליים של תחנות הכוח הגרעיניות הנוכחיות שלה. בגרמניה שוקלים להאריך את חייהן של שלוש תחנות כוח גרעיניות שהיו אמורות לרדת מהרשת בסוף השנה. הדחייה תהיה זמנית – שנה או שנתיים בלבד, כדי לעבור את משבר האנרגיה הנוכחי – אך היא עדיין תסמן מהפך במדיניות האנרגיה בגרמניה זה עשור. "אף שאני חושב שלא נכון להשתמש בכוח גרעיני", אמר בסוף השבוע שעבר שר הכלכלה הגרמני רוברט האבק, אחד מראשי מפלגת הירוקים, "המצב מורכב".
כל החלטה בנושא בגרמניה תידרש לאישורם של האבק והירוקים. המפלגה נוסדה ב־1980 וההתנגדות לאנרגיה גרעינית הייתה מאז ומעולם חלק מהמצע שלה. סגירת תחנות הכוח הגרעיניות היא עדיין מדיניות ליבה של המפלגה, אבל כך גם ההתנגדות למלחמתה של רוסיה באוקראינה והרצון להתייצב נגד הקרמלין. "אנחנו נמצאים בזמנים מיוחדים באמת", אומר דניס טנצלר, מנהל המכון לחקר האקלים "אדלפי" בברלין. "השורה התחתונה היא שמדיניות האקלים והאנרגיה הגרמנית נקבעה מאז פוקושימה לפי הסכמה חוצת מפלגות על כך שהסיכונים הטכנולוגיים והסיכונים הביטחוניים פשוט גדולים מדי".
אך כעת הגז הטבעי באירופה יקר פי עשרה משהיה לפני שנה, והיבשת מתחרה ביפן ובקונים אחרים בשוק העולמי על אספקת גז טבעי מונזל, מה שמעלה את המחירים עוד יותר. אספקת החשמל נמוכה במיוחד באירופה כרגע, גם משום שרבות מתחנות הכוח הגרעיניות של צרפת אינן מחוברות לרשת, בהמתנה לאישורי בטיחות. אף שאין לזה קשר ישיר למלחמה באוקראינה, המשבר הוחרף כתוצאה מכך.
כמה ממבקרי הגרעין הבולטים ביותר עשויים להסכים לשמר תחנות כוח גרעיניות קיימות למשך זמן רב יותר, אם כי הם מתנגדים לבניית תחנות חדשות. מכיוון שהקמת תחנות כאלה נמשכת עשור לפחות, אומר טום בורק, יו"ר קבוצת החשיבה E3G מלונדון, "אין קשר בין בניית תחנות כוח גרעיניות ובין התמודדות עם זינוק המחירים שנגרם מאובדן הגז הרוסי". עם זאת, לדבריו הארכת חיי המפעלים הקיימים עשויה להיות הגיונית.
בניגוד לגרמניה, המתמקדת בתוכניות קצרות טווח להתגברות על המשבר, מנהיגים ביפן פותחים את הדלת להשקעות חדשות וארוכות טווח בכוח גרעיני. יפן מתמודדת עם מחסור בדלק בעקבות פלישתה של רוסיה לאוקראינה, ומבקשת לעמוד ביעדי האקלים שלה באמצעות הפקת אנרגיה ללא פליטות פחמן.
לאחר רעידת האדמה ונחשול הצונאמי ההרסניים ב־2011, שגרמו לקריסת תחנת הכוח הגרעינית בפוקושימה, החליטה ממשלת יפן שלא לבנות תחנות כוח גרעיניות חדשות והגבילה את משך הזמן שבו כורים גרעיניים יהיו פעילים, במאמץ להפחית את הסיכון הגובר מכורים ותיקים שעלולים להיות מועדים לבעיות. יפן, שסובלת באופן קבוע מרעידות אדמה, חששה מחזרה על אסון פוקושימה, שעקר 165 אלף איש מבתיהם בשל החשש מחשיפה לקרינה. אבל כעת מנהיגי המדינה משנים את טעמם.
בשנת 2019 הקיפה אנרגיית הגרעין רק 6 אחוזים מאספקת החשמל של יפן, לפי משרד הכלכלה, המסחר והתעשייה בכלכלה השלישית בגודלה בעולם. יפן תשאף כעת להגדיל את שיעורה ל־20 עד 22 אחוז עד קיץ 2023. קישידה מקווה ש־17 תחנות הכוח הגרעיניות שעברו את מבחני הבטיחות של הרשות לאסדרה גרעינית יחזרו לרשת. ראש הממשלה כבר הנחה תשע מהן להיערך לחפות על המחסור בחשמל בחורף הקרוב.
יפן תלויה מאוד בייבוא משאבים, כולל גז טבעי מונזל. היא סובלת ממחסור בחשמל אך סוגרת מפעלי פחם ומשביתה תחנות כוח גרעיניות, וסובלת מאתגרים הולכים וגוברים עם העלייה במחירי הגז הטבעי המונזל, כאשר אירופה קונה את האספקה העולמית כדי להחליף את הגז שכבר לא זורם מרוסיה. יש סימנים לכך ששינוי באסטרטגיה הגרעינית עשוי כעת להיות נסבל יותר בקרב הציבור היפני, במיוחד לאחר שטמפרטורות נמוכות במיוחד בחורף וגל החום בקיץ הובילו לתחינות ממשלתיות מהתושבים לחסוך באנרגיה.
כמה סקרים שפורסמו לאחרונה הראו תמיכה רבה גוברת בהחזרת תחנות הכוח הגרעיניות לרשת, במאמץ לייצב את מקורות הכוח. לפי סקר שנערך לאחרונה, ששאל לגבי החייאת כורים גרעיניים שעברו בדיקות בטיחות, 58 אחוז היו בעד ואילו 39 אחוז התנגדו. בסקר שערכו העיתון היפני יומיורי שימבון והמכון למדעי החברה המתקדמים של אוניברסיטת וסדה עלו התומכים על המתנגדים בפעם הראשונה זה חמש שנים.
ובכל זאת, אנרגיה גרעינית נותרה נושא מפלג ומעורר סערה ביפן, והשינוי עלול לעורר דאגות בטיחות מחודשות. מפלגות האופוזיציה ביפן ככל הנראה יתנגדו לשינוי, מה שיקשה פוליטית על מנהיגי הממשל המקומי להפעיל מחדש תחנות כוח בתחומם. לנוכח הרגישויות הפוליטיות, לחברות החשמל עלולות להיות חששות גם לגבי השקעה בהקמת תחנות חדשות.
"חשוב ביותר להבטיח אספקת אנרגיה יציבה לעתיד, תוך שמירה על הבטיחות, כפי שעשינו בעבר", אמר הירוקזו מטסונו, מזכיר הממשלה הראשי של יפן, בתדרוך לכתבים. "אנו מודעים לכך שיש דעות שונות בנושא, אך נמשיך בדיונים בהתייעצות צמודה עם מומחים".
