במתחם שער השלשלת שבמבואות הר הבית פועל זה שנים קיוסק ולידו אכסניה, "צ'יין גייט הוסטל". נראה שבחודשים האחרונים החלו בעלי הקיוסק שם להשתלט על מתחם השער: מכונת כביסה ופרטי ביגוד הוצמדו לשער שבנו שליטי בית אומיה.
גרם מדרגות עתיק סגור במתחם מאחורי שער ברזל, ולידו נמצאים חלקי עמודים קדומים שהגיעו ככל הנראה מחפירות רשות העתיקות ברחוב השלשלת בשנים האחרונות. לאחרונה החלו בעלי הקיוסק להשתמש במתחם המדרגות והעמודים כמחסן לסחורה, לאחסן שם משקאות ולתלות כבסים על גדרותיו, אולי כדי להסתיר את המתחם מהעוברים והשבים.
את שער השלשלת בנו שליטי בית אומיה (שמשלו בירושלים בשנים 661 עד 749) כחלק ממפעל הבנייה הנרחב שלהם בהר הבית, שהחל ב־685. שיפוציהם כללו את בניית מבנה כיפת הסלע עצמו, הקמת כיפת השלשלת, חיזוק כותלי ההר שהרומאים החלו לפרק והרחבת מסגד אל־אקצה שבנה הח'ליף עומר. במהלך ייצוב הכניסות להר שיקמו האומיים את השער הכפול (המוסלמים קוראים לו שער הנביא, כי משם נכנס הח'ליף עומר לירושלים) ואת השער המשולש בדרום ההר. הם גם בנו את שער הרחמים במזרח, ככל הנראה על חורבות שער שושן הקדום, את השער החשוך, את שער הסליחה בצפון ואת שער השלשלת במערב.
שער השלשלת הוא שער כפול במערב הר הבית, מעט צפונית לרחבת הכותל המערבי, וממנו יוצאים כיום היהודים העולים להר הבית בתום הסיור שלהם במסלול הקבוע במקום. צמוד לשער מבנה המחכמה, בסיס מג"ב פעיל כיום. המחכמה הוקמה כבית ספר (מדרסה) אך נעשתה למבנה שלטוני, תנכיזיה, במהלך המאה ה־14 בימי השליט הממלוכי תנכיז. לאחר שחרור העיר במלחמת ששת הימים, כשפונו בתים רבים באזור הכותל, תפס את המקום צה"ל ולאחריו משמר הגבול.
בקומה השנייה במבנה נמצא בית הכנסת שמתפללים בו פעמיים בשנה, בתשעה באב וביום הכיפורים, בנוסח התפילה שהיה מקובל בהר הבית. במקום "אמן" המתפללים עונים "ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד", ובסוף התפילה נאמרת ברכה ארוכה: "ברוך אתה ה' א־לוהי ישראל מן העולם ועד העולם".
עם השנים גם חלו שינויים, ככל הנראה מטעמים פוליטיים, במסורות המוסלמיות בנוגע למיקום נחיתתו של הנביא מוחמד במסעו הפלאי למסגד אל־אקצה, שגם על מיקומו יש מחלוקת במחקר האסלאם כיום. המסורות המוסלמיות ייחסו בעבר את הכותל הדרומי של ההר למקום הנחיתה של הנביא מוחמד עם סוסו הפלאי אל־בוראק, אך במאה השנים האחרונות השתנתה המסורת והחלו להתייחס לכותל המערבי כ"קיר אל־בוראק" ואף הפכו למסגד את מתחם שער ברקלי, במבנה המצוי כיום בעזרת הנשים בכותל.
מרשות העתיקות נמסר בתגובה: "אנו מודעים למצב הלא תקין במקום, ומטפלים בכמה דרכים בפינוי הסחורה והשטיחים מהמקום. במקביל אנו פועלים מול החברה לפיתוח מזרח ירושלים, האחראית על תחזוקת השטחים הציבוריים בעיר העתיקה, לפינוי הזבל מהמקום. ניקיון 'רגיל' נערך שם תדיר, אולם אכן צריך לפעול גם לפינוי פסולת כבדה.
"מקורם של פריטי האבן המונחים במקום אינו בהר הבית, אלא ככל הידוע לנו בפעולות עבר שנערכו לאורך המקטע הזה ברחוב השלשלת, לרבות ברחבת השער עצמה. הסדרת הרחבה בצורתה הנוכחית, לרבות שער הברזל, נעשתה בידי רשויות המדינה לרבות רשות העתיקות לפני כחמש שנים, ואינה פעולה של בעל האכסניה".
מעיריית ירושלים נמסר: "מבדיקה שנערכה עולה כי מדובר בעסק הפועל במתחם ללא רישוי. הסוגיה מטופלת במישור האכיפתי באמצעות האגף לקידום עסקים. בסיור של צוות שיטור ואכיפה עירוני בעקבות פנייתכם נמצאו כמה ליקויים, ובעל העסק תיקן אותם.
"מכל מקום, העירייה, בתיאום עם משטרת ישראל, תמשיך את פעילותה כבשגרה לשמירת הסדר הציבורי ולסילוק מפגעים מהמרחב הציבורי.
"בעניין שער המדרגות שמובילות לעמודים הארכיאולוגיים, בבדיקה שנעשתה מול רשות העתיקות נמצא כי השער אמור להיות סגור, שכן לא מדובר באתר ארכיאולוגי שפתוח לציבור".
שער חדש ליהודים
ביום ראשון השבוע התאמצו והגיעו יהודים רבים מרחבי הארץ לעלות ולהתפלל בהר הבית לכבוד ראש חודש אלול. במהלך עליית הבוקר הוצאה אחת מקבוצות העולים בהוראת המשטרה דרך שער השבטים הסמוך לשער האריות, לאחר שלדברי השוטרים הם הפרו את כללי הביקור במקום כשהשתחוו בו. לאחר שיחה עם השוטרים במקום הוחלט להחזיר להמשך הסיור בהר חלק מחברי הקבוצה, והם הוכנסו בחזרה להר הבית דרך שער השבטים.
הנושא ראוי לציון כי זה שנים יהודים רשאים להיכנס להר הבית אך ורק דרך שער המוגרבים; זו הפעם הראשונה זה שנים שיהודים נכנסים להר הבית בהוראת המשטרה – גם אם הם רק חוזרים לאחר שהוצאו ממנו – דרך שער אחר, זה שממנו נכנסו בשעתם גם הצנחנים ששחררו את הר הבית במלחמת ששת הימים.
לאחר שארגון "בידנו" דיווח על החזרת היהודים להר דרך שער השבטים, הגיבו משרד החוץ הירדני וארגון הטרור חמאס בגינויים ובהבעת דאגה.
מחסומי אבנים בשביל המזרחי
לאורך השביל המזרחי בהר הבית נמצאו השבוע אבנים גדולות, ובירור העלה כי במהלך סוף השבוע נבנה שם מחסום אבנים, שהמשטרה פירקה ללא אירועים חריגים. רשות העתיקות מעריכה כי לא מדובר באבנים עתיקות, ופועלת להוציאן לבחינה מול הגורמים הרלוונטיים.
לא מן הנמנע שהערבים לקחו את האבנים מתוך ערמות העפר במזרח הר הבית, שהוצאו ללא פיקוח ארכיאולוגי ובאופן לא חוקי מאזור אורוות שלמה, וממתינות עדיין לאישורה של מדינת ישראל להוצאה מן המתחם בפיקוח ארכיאולוגי בהתאם לפסיקת השופט יעקב טירקל בבג"ץ ב־2004. בעפר צפויים להימצא ממצאים ארכיאולוגיים רבים, כפי שלמדנו ממפעל סינון העפר של פרופ' גבריאל ברקאי וצחי דבירה. השאלה הזועקת היא מדוע מדינת ישראל לא מממשת את ריבונותה ומאפשרת את סינון העפר בידי רשות העתיקות בהתאם לפסיקת בג"ץ.
סערה בגלל תיירת זרה
הרשתות הערביות סערו השבוע לאחר שתיירת זרה הצטלמה בהר הבית כשאינה לבושה בצניעות ותמונותיה נפוצו באינסטגרם. ככל הנראה מדובר בתיירת מספרד, שעלתה עם בתה להר בליווי מדריך ערבי, והוא צילם את התמונות. ברשתות תהו כיצד החמיצו שומרי הווקף את התיירת ולא נתנו לה את הכיסוי המתאים. נשים ערביות הזכירו ששומרי הווקף מעירים לנשים, לנערות ואף לילדות קטנות לכסות את עצמן בכניסה למתחם.
גם המטיף של מסגד אל־אקצה, עכרמה צברי, נדרש לעניין ואמר שחילול מסגד אל־אקצה ב"התפרצות של אישה בלבוש מגונה" הוא אירוע בלתי נסלח, שמשום מה לא גרר התייחסות הולמת של מדינות האסלאם. גם ארגון חמאס גינה את האירוע.
שומרי הווקף מציקים מאוד לתיירות יהודיות וזרות שעולות להר הבית, אך פיקוחם תלוי בעיקר במצב רוחו ובערנותו של שומר הווקף המוצב בכניסה. ביום רביעי השבוע, אף שהמשטרה אינה מתעסקת בנושאים אזרחיים ומאפשרת לווקף לאכוף את הצניעות במקום כרצונו, עיכבו השוטרים איש וקף שהטריד נשים בעניין לבושן והתרו בו שיחדל לעשות זאת.
