ממדי עלויות הקורונה הלאומיות מתחילות להיחשף: דו"ח ראשון שפרסם היום (ג') משרד הבריאות בנוגע לתשלומי התמיכות של משרד הבריאות בבתי החולים בישראל בתקופת משבר הקורונה בין השנים 2020-2021, עולה כי ההוצאות על המענה הרפואי בבתי החולים עמדו על למעלה מ-3 מיליארד שקלים. מדובר בתוספות תקציביות לבתי החולים הגרעוניים שנאלצו להתמודד עם הנגיף הלא מוכר שגרם עד כה למותם של למעלה מ-11,600 נפטרים, לעשרות אלפי חולים במצב קשה ומיליוני נדבקים. מדיווחי משרד הבריאות עולה כי הוא שיפה את בתי החולים ב 1.3 מיליארד שקלים בשנת 2020 ו-1.7 מיליארד בשנת 2021, בהתאם לדיווחי בתי החולים.
מלבד ההוצאות על בתי החולים, הוצאות המדינה סביב הקורונה נאמדות ביותר מ-30 מיליארד שקלים, ולא רק לצרכי בריאות, אלא כללו גם תחומים אחרים בהם נדרשה המדינה להקצות תקציבים, כמו פיצוי עסקים, מענקים וכדומה. התוספות התקציביות לבתי החולים, הנאמדות כאמור בכ-3 מיליארד שקלים, הן רק חלק מעלויות ההוצאות של תקצוב קופות החולים ומד"א, רכש חיסונים, מערך בדיקות הקורונה ועוד. במשרד הבריאות אוספים כעת את הנתונים לסיכום תקצוב עלויות המגפה משאר הגורמים שקיבלו סיוע ובהן ארבע קופות החולים ומד"א.
מניתוח חלוקת התקציבים למערכה בקורונה בבתי החולים עולה כי בתי החולים הממשלתיים קיבלו שיפוי כפול מבתי החולים הציבוריים ובתי החולים של קופ"ח כללית. בשנת 2020 ניתנו 323 מיליון שקלים לבתי חולים של כללית, 356 מיליון שקלים לבתי החולים הציבוריים ו-714 מיליון שקלים לבתי החולים הממשלתיים. בשנת 2021 הצטמצם מעט הפער אולם עדיין בתי החולים הממשלתיים זכו לשיפוי מוגדל – 531 מיליון שקלים לבתי החולים של כללית, 505 מיליון שקלים לבתי החולים הציבוריים ו-714 מיליון שקלים לבתי החולים הממשלתיים. התשלום למחלקות מתפרצות (מחלקות קורונה) היה 224 מיליון שקלים לבתי חולים של כללית, 182 מיליון שקלים לבתי חולים ציבוריים ו- 504 מיליון שקלים לבתי חולים ממשלתיים.
על פי דיווח משרד הבריאות, התשלומים לבתי החולים הועברו על מנת לתגבר כוח אדם, תשלומים על הוצאות בדיקות קורונה, הסעות לעובדים בזמן סגרים ועוד.
בדו"ח הפיננסי של מערך האשפוז הכללי שפורסם גם הוא היום, כחלק ממדיניות פתיחת השקיפות של פעילות המשרד שמובילה הדוברת שירה סלומון הוא סוקר את פעילות 27 בתי החולים הכלליים ציבוריים בשנת 2019. הסקירה מתמקדת בנקודות הדמיון והשוני בין בתי החולים, תוך מתן דגש על הבדלי הבעלות, גודל המוסד והמחוז בו שוכן בית החולים. מטרתו של הדו"ח היא ליצור תשתית השוואתית העוקבת אחר פעילות כל בתי החולים ומעריכה את ביצועיהם הפיננסים באופן שקוף. בכוונת המשרד לפרסם את הדו"ח סיכום בכל שנה.
מהדוח עולה כי סך כל ההוצאות של בתי החולים בישראל עמד בשנת 2019 על למעלה מ-32 מיליארד שקלים, כאשר על פי נתוני הדו"ח מרבית ההוצאות של בתי החולים היו על שכר, כ-70 אחוזים מהם עם למעלה מ-22 מיליארד שקלים. ההוצאות על הקניות (רכש של ציוד רפואי, רכש של מכונות, רכש של תרופות, רכש לטובת פרוצדורות רפואיות וכו') עמדו על כשלושה מיליארד שקלים. בתי חולים ציבוריים הוציאו סה"כ כ-6.7 מיליארד שקלים, בתי חולים של כללית כ-9.5 מיליארד שקלים ובתי חולים ממשלתיים כ-15.7 מיליארד שקלים. על פי הדוח ישנן 13,605 משרות רופאים ורופאות בכלל בתי החולים בישראל, 26,619 משרות אחים ואחיות ומעל ל- 26 אלף משרות במקצועות הבריאות. העסקת הרופאים בבתי החולים מייצרת קרוב ל-40 אחוזים מהוצאות השכר בעוד הם מהווים רק כ-20 אחוזים מכוח העבודה.
"בתי החולים בישראל מהווים עמוד תווך משמעותי וחיוני במערכת הבריאות הלאומית", אמר פרופ' נחמן אש, מנכ"ל משרד הבריאות. לדבריו, "מצבם הפיננסי של בתי החולים בישראל מורכב ולמרות זאת, היכולת של המערכת להגיב למשבר בשעת חירום מעוררת כבוד. אני מודה לצוותי ארגוני הבריאות ולעובדי משרד הבריאות שעושים לילות כימים על מנת לאפשר למערכת חשובה כל כך להמשיך ולפעול במסירות, תוך אתגרים לא פשוטים".
חיים הופרט, סמנכ"ל תכנון, תקצוב ותמחור במשרד הבריאות ציין כי "בשנה האחרונה ביצעו משרדי הבריאות והאוצר שינוי יסודי באופן תקצוב בתי החולים במדינת ישראל. תקנות 'מודל התקצוב הלאומי' נותנות ודאות תקציבית, קובעות פרמטרים שקופים ואחידים לחלוקת התקציב לבתי החולים, זאת לצד הגברת האחריות במערכת האשפוז".
