חשיפת זהות עד המדינה בתיק גל הירש, עו"ד גור פינקלשטיין, לא תשנה דבר מבחינה משפטית, וספק רב אם תביא להירש תועלת ממשית מבחינה ציבורית. אלו הסבורים שמדובר באדם מושחת שמקומו בכלא לא ישנו ודאי את דעתם, וכמובן שאלו התומכים בו רק יתחזקו בתמיכתם בעקבות הפרסום. פינקלשטיין, נזכיר, רחוק מלהיות שיה תמימה. הוא זוכה אמנם מחמת הספק מחלק מהעבירות החמורות שיוחסו לו, אך הורשע בכך שניסה להזמין רצח של עד המדינה נגדו באותן פרשיות. פינקלשטיין, שלא הבין שהוא מזמין את הרצח מסוכן משטרתי, ביקש גם לקבוע את השיטה בה הוא יבוצע, באמצעות ציאניד. כך שעד המדינה בתיק הזה הוא ודאי לא צדיק גדול, ואפילו לא סתם אדם נורמטיבי שנגרר בנסיבות מסוימות למעשים פליליים. מדובר בעבריין מסוכן, שגויס בכל זאת על ידי המשטרה והפרקליטות בכדי להפליל את גל הירש, בסמיכות זמנים "מקרית" ממש להודעת השר לביטחון פנים דאז, גלעד ארדן, על הכוונה למנותו למפכ"ל. מה הפחיד כל כך את הפרקליטות והמשטרה עד נכונות להסתמך על אדם כפינקלשטיין בתיק כזה?
בפרקליטות מסבירים, כי פינקלשטיין איננו עד המדינה היחיד בתיק, וכי ההחלטה לחתום אתו על הסכם עד המדינה, על אף הרקורד המפוקפק שלו, נבעה מהיכולת שלו לספק ראיות "חפציות" נגד הירש. פינקלשטיין היה עורך הדין של הירש ושותפיו, והם אלו שבחרו דווקא בו לייצג אותם בפעילותם העסקית בגיאורגיה. הוא זה שפתח עבורם חברות זרות, אשר על פי כתב האישום לא הייתה להן פעילות עסקית ממשית. אותן חברות, לטענת הפרקליטות, נועדו בעיקר על מנת להחזיק חשבונות בנק, בהם יופקדו רווחי הפעילות בגיאורגיה באופן שסייע להירש ושותפיו לחמוק מתשלום מס בישראל. בפרקליטות גם דוחים את הטענות כי גיוסו של עד המדינה היה "פסול ובניגוד לכללים". אך גם אחרי כל ההסברים הללו, ההחלטה להפוך את פינקלשטיין לעד מדינה ממשיכה להיות מוזרה.
האם אל אותן "ראיות חפציות" המשטרה לא הייתה מסוגלת להגיע ללא הסכם? האם סביר להשתית אישום נגד אדם כגל הירש, עם כל תרומתו למדינה ולחברה הישראלית, על עד מדינה שכזה? שאלות שמתחדדות על רקע הנסיבות המוזרות של עצם הפתיחה בחקירה, והפער החריף כל כך בין החשדות המקוריים נגד הירש ובין התיק כפי שהגיע לבסוף לבית המשפט. בבית המשפט עדותו של פינקלשטיין תיבחן כמו כל עדות עד מדינה, בהתאם לשאלה האם ישנן די ראיות המסייעות לעדות. אולם, ברמה הציבורית נותרו בסיפור הזה לא מעט שאלות פתוחות שעודן מצפות למענה מניח את הדעת.
