היקף אירועי הדמים הקשים נגד יהודים בפגיעות בנפש וברכוש, במקביל ללחימה באויב חיצוני מעידה כי פרעות שומר החומות במהלך חודש מאי 2021 לא היו התפרעויות "רגילות" או התפרצויות זעם נקודתיות והן מהוות אתגר אסטרטגי העלול להשפיע באופן מהותי על המערכה הבאה בישראל. כך עולה במחקר חדש, ראשון מסוגו, שנחשף אמש (ג') בכנס "אתגר החזית הפנימית" של תנועת 'ישראל שלי' ובו מוצגת תמונה רחבה המתעדת את היקף אירועי המאורעות הלאומניות במהלך מבצע שומר החומות.
עורכי המחקר, דניאל משה ושרה העצני-כהן שרטטו בדאגה את היקף הפרעות האלימות ומבקשים להציף באמצעותו את האתגר הביטחוני המשחר חלילה לפתחה של מדינת ישראל בעתיד. הם מסמנים את התמיכה הערבית-ישראלית ברצועת עזה, קריאות ההסתה להתקוממות ולהגנה על מסגד אל אקצה, היחס אל האירועים כ"התקוממות הכבוד" ועוד, מצביעה להבנת מחברי המחקר על כך כי לעוצמת האירועים בראשונה יש היתכנות ממשית ל'מופע חוזר' ואלים ומסוכן יותר.
"מחקר זה נכתב עקב ההבנה כי עד היום לא נחשף הציבור הישראלי למלוא חומרת האירועים ולמידת היקפם" מסבירים משה והעצני-כהן. "התמונה העולה מן המחקר מורכבת וקשה, יותר מכפי שהצטייר עד כה". חברי תנועת 'ישראל שלי' היו מעורבים בהקמת חמ"ל בשיאם של המאורעות ובניהול ההגנה על הקהילה בלוד. בשנה האחרונה מאז שככו המהומות, התגייסו חברי התנועה לחקר אירועי המרד הערבי במהלך המבצע הצבאי ברצועת עזה ובמקביל החלו להעביר השתלמויות לקהילות מאוימות בסבבים הבאים, כיצד להתגונן באירועים כשהמדינה אינה מתפקדת.
לאורך המחקר הסוקר את היקף האירועים באזור ירושלים, ואדי ערה, צפון, נגב, חיפה, הערים המעורבות ועוד מביאים המחברים שורה של אירועים ועדויות המנתחות את המצב שבו הייתה מדינת ישראל שנאבקה בחזית מול איום ירי רקטות וטילים ארוכי טווח מעזה ובחזית העורף מול אוייב ערבי, מיעוט אלים מתוך החברה הערבית-ישראלית שאינו מכיר בריבונות של מדינת ישראל על שטחה ונאבק בה. עבודת המחקר כללה שימוש ביומני אירועים שנכתבו על ידי אזרחים, ניתוח כתבי אישום ומעקב אחר התפתחותם וכן איסוף וניתוח מקרים שהתפרסמו בתקשורת וברשתות החברתיות וכן על נתונים מתוך דוח מבקר המדינה על האירועים בערים המעורבות שפורסם בחודש יולי.
העצני-כהן מסבירה כי "מהומות מאי 2021 היו חריגות בחומרתן. הן כללו מחסומי דרכים מאולתרים של פורעים ערבים ברחבי הנגב והגליל שהקשו את התנועה בכבישים ובצמתים מרכזיים, תקפו נהגים יהודים, וחסמו כניסות ליישובים ולערים ובכך הביאו לניתוקם ולבידודם". היא מציינת כי "גם באזור המשולש ובכביש ואדי ערה נחסמו הדרכים ואירעו ניסיונות לינץ' באזרחים יהודים, תשתיות חיוניות נהרסו, עשרות שוטרים הותקפו בנשק קר וחם ותחנות משטרה וניידות הועלו באש. התחוללו גם אירועים של ניסיונות לינץ' בדרכים ובתוככי הערים, ירי חי מתוך בתים ומגגות, פיגועי דריסה ודקירה, סימון מכוניות ובתי יהודים במטרה למקד את הפגיעה בהם, השחתת סמלי שלטון, הצתת מוסדות חינוך ובתי כנסת ועוד".
במחקר עולים גם אירועים שנדחקו מסדר היום התקשורתי והלאומי ובהם לדוגמא הצתת שטחי יערות וחורש טבעי בצפון הארץ, רובם בסמוך ליישובים יהודיים, מתוך כוונה לפגוע בהם.
העצני-כהן בהתייחסה למסקנות המחקר: "במחקר הצבענו על מגמות עתידיות בזירת החזית הפנימית, אליהן חשוב לשים לב. המהומות האלימות מבית בזמן שומר החומות מהוות אתגר אסטרטגי שעלול להשפיע באופן מהותי על המערכה הבאה. במחקר ניתחנו את האתגר האסטרטגי והקווים המאפיינים אותו ונגזרים מאותה חזית פנימית בזמן לחימה שעלולה להתפתח בתוך ישראל".
