יצחק גולדקנופף: "גנץ הוא שותף ראוי אבל נלך רק עם נתניהו"

נתניהו קרוב אלינו בערכיו ועמדותיו, ועובדה שיש לו איתנו שיתוף פעולה והבנות. שילמנו מחיר עבורו כשישבנו באופוזיציה כחלק מגוש הימין, ואני מקווה שהוא יהיה נאמן אלינו באותה מידה. הוא אדם נבון והציבור שלנו מעריך את זה"

העימות הפנים־חרדי סביב רצונה של חסידות בעלז לזכות בתקציבים נוספים למוסדות החינוך שלה תמורת התחייבות ללימודי ליבה, סיכן את הריצה המשותפת של אגודת ישראל ודגל התורה. הוויכוח האידיאולוגי והחינוכי אף חרג מגבולות המגזר, לאחר שנתניהו זיהה כי פיצול חרדי עלול לסכן את היעד הנכסף: 61 מנדטים לגוש הימין. ראש האופוזיציה נכנס לעובי הקורה, והפתרון שהציע התקבל על דעת הצדדים. לפי נוסחת הפשרה, אם גוש נתניהו יגיע ל־61 ח"כים ותורכב ממשלה בראשותו, היא תדאג לשיפור והשוואת תקציביהם של המוסדות החרדיים גם בלי לימודי ליבה. בהסכם בין המפלגות החרדיות הן גם התחייבו שלא להצטרף לכל ממשלה, בלי שהעניין ייקבע בהסכם הקואליציוני. במקרה שלא תקום ממשלה כזו, הליטאים יסכימו לכניסתם של חלק ממוסדות בעלז למסגרת החינוך העצמאי. מוסדות אחרים של החסידות ישולבו ברשת החינוך של ש"ס, "בני יוסף".

נתניהו ספג השבוע ביקורת רבה בתקשורת על ההסכם הזה שהוא היה שושבינו, בעקבות הסכמתו העקרונית להשוות את תקצוב המוסדות שאינם מלמדים ליבה לאלו שכן מלמדים. גולדקנופף מאשר את מעורבותו העמוקה של ראש הממשלה לשעבר מאחורי הקלעים. "הייתי אצלו שלוש פעמים רק בשביל זה, הוא רצה להיות מעורב. אני לא צריך לשדל אותו, הוא בא מעצמו לסייע ולתת פתרונות. אני שומע על סערה, הרי גנץ נתן לנו נייר ריק שנכתוב מה שאנחנו רוצים והוא יחתום, אז מה הם מדברים שטויות?" הוא מתייחס לביקורת התקשורתית.

נשאר במשפחה

יצחק גולדקנופף נולד בירושלים ב־1950, שני מבין שמונה ילדים, למשפחה ותיקה ושורשית של חסידי גור. סבתו, הוא מספר, מתה בעת לידתו של אביו, והאב, יהודה אריה (לייבל), גדל אצל הדודות. לימים, כאשר סבו האמיד ביקש לעלות לארץ ולהשתקע בה, הורה לו האדמו"ר מגור בעל "אמרי אמת" לקחת עימו את בנו הצעיר. "זה היה אבא שלי, חוץ ממנו לא נשאר אף אחד ממשפחת גולדקנופף. אנחנו המורשת".

לייבל גולדקנופף, אביו של יצחק, היה מלחין, ובמשך חצי יובל ניצח על המקהלה של החסידות. בנו יצחק משמש בעקבותיו שליח ציבור בתפילות הימים הנוראים בבית המדרש של גור, מול אלפי חסידים. גולדקנופף מתאר את אביו כאדם "רגיש ורגשן מאוד". לדבריו הוא ירש ממנו את התכונות האלה. לא רק עמוד התפילה הוא ירושה משפחתית בבית המשפחה אלא גם ניהול הרשת הענפה של גני בית יעקב, שהאב היה ממייסדיה וניהל אותה, ואחריו עושה זאת הבן זה כ־35 שנה.

בצעירותו למד גולדקנופף בישיבות ובכוללים של חסידות גור, ואז פנה לשדה החינוך. הוא לימד והיה מנהל חינוכי בתלמודי תורה שונים. "לימדתי לפעמים בהתנדבות", הוא מספר. "מגיל עשרים אני מחנך ילדים, גם באמצע השבוע וגם בשבת. עד היום אני לומד איתם ואומר תהילים כל שבת, לא עוזב את זה".

עבודתו ברשת הגנים החלה בתקופת מחלתו של אביו. "בשנות השבעים אבי הפך את הגנים בירושלים למותג. הוא הודיע לטדי קולק (ראש העירייה באותן שנים), אם אתה רוצה אותי בעיריית ירושלים, הגנים האלה יהיו חלק מהמערכת העירונית. וכך היה. התחלנו להתקדם וזה התרחב מאוד בעיר, בערים אחרות היה קשה מאוד. בשנות השמונים אבא שלי חטף שני התקפי לב, בשני הוא קרא לי. הייתי מנהל חינוכי של מוסד חינוך בגור. הוא אמר לי 'אני רוצה שתבוא לעבוד איתי. אם לא, אני מוכר את העסק'". כמה שנים לאחר מכן נפטר האב, והבן מונה למנהל הרשת.

החלטתו של האדמו"ר הנוכחי מגור להציב מטעמו את גולדקנופף בראש רשימת יהדות התורה, במקום איש אמונו יעקב ליצמן שפרש מהזירה הפוליטית אחרי 23 שנים במסגרת עסקת טיעון, העלתה תהיות. מועמד לא מוכר, לא צעיר, שאינו נחשב "כוכב" ושנשמעה כלפיו ביקורת ציבורית. אך זו הייתה בחירתו של האדמו"ר, ובגור לא שואלים שאלות. גולדקנופף טוען כי כשנקרא לחדרו של הרבי הוא הופתע בעצמו. "לא חלמתי שאהיה בשדה הפוליטי. אבל קיבלתי זאת בלי שום פקפוק. אמרתי לרב'ה 'הנני'".

בין ליצמן לגולדקנופף, לפי עדותו של האחרון, שוררים יחסים קרובים. "הרגע התייעצתי איתו ועכשיו הוא חזר אליי", מספר גולדקנופף.
אתה מביא משהו אחר ממנו?
"אני לא יודע אם אני מביא משהו אחר, אני מביא את עצמי. אני אחד מתוך כולם. אני מביא אותי".

לצד תפקידו המרכזי כמנכ"ל רשת גני ילדים ומעונות יום של בית יעקב, ורשת בית פתחיה לחינוך מיוחד, גולדקנופף משמש גם מזכיר ועדת הרבנים למען קדושת השבת. בכובע זה הוא ניהל מאבקים רבים נגד חברת אל־על ושפע שוק, בשל בעלות משותפת על רשת AM:PM שסניפיה פתוחים בשבת. בעבר שימש חבר מועצת עיריית ירושלים.

לפני חודש חגגו הוא ורעייתו חמישים שנות נישואים. עשרת ילדיהם מתגוררים בבני־ברק, ירושלים ובית־שמש. לשאלתנו כיצד אשתו קיבלה את הבשורה על התפקיד החדש, הוא משיב: "אחרי ששמעה שזו החלטה של האדמו"ר היא לא מערערת על ההחלטה הזו. אנחנו חיים באווירה של חסידות גור, שזה לא מביא לשאלה נוספת". עם זאת, הוא מודה שהזהירו אותו מפני האכזריות של הזירה הפוליטית. "אין אחד שלא אמר לי להיזהר, ואני נזהר".

כשאנו מזכירות לו את נושא הגיל, הנושק ל־72, הוא לא מתרגש: "אתן חושבות באמת שאדם צעיר הוא בריא ואדם מבוגר הוא חולה? יש איזו שמועה כזאת? מה זה שייך? אם השם נותן כוח, אפשר גם בגיל מאה לעבוד כמו אדם צעיר. אם לא, אז אדם בגיל שלושים לא עלינו נראה חלש".

לקראת כניסתו לכנסת הוא מתכוון להיפרד מתפקידו ברשת בית יעקב, אך מתכוון לחלק את סמכויותיו בין ילדיו. "מה שאני עשיתי בעצמי אני מחלק לעשרה".

ערב הבחירות הראשונות של 2019, הרבה לפני שגודלקנופף העלה בדעתו שיעמוד בראש הרשימה, סיכמו סיעות אגודת ישראל ודגל התורה על חילופים בצמרת המפלגה המשותפת, אחרי 18 שנה. ח"כ משה גפני הפך ליו"ר המפלגה, והחליף את השר יעקב ליצמן שכיהן בתפקיד משנת 2003.

לקראת מערכת הבחירות הנוכחית תבעו באגודת ישראל להפוך שוב את חלוקת התפקידים, בהתאם לסיכום על רוטציה בראשות המפלגה. "יש הסכם, הסכם הוא הסכם. הוא כובד על ידינו, למה שהוא לא יכובד על ידם?" אומר גולדקנופף. מצד שני, דגל התורה היא שתוכל לבחור תפקידים ראשונה.

בראיונות שונים לאחרונה אמרת שתהיה שר האוצר.
"לא אמרתי מעולם שאני אהיה שר אוצר. אמרתי שמגיע לנו שר אוצר. אני צריך להתייעץ עם הסיעה שלי ואשאל את גדולי ישראל".

האם כדאי בכלל שיהיה שר אוצר חרדי, שיבחנו אותו בזכוכית מגדלת? האם אדם שלא היה יום אחד חבר כנסת, יכול מיד לקפוץ לאחד משלושת התפקידים הבכירים בממשלה?
"כששר חילוני עשה משהו אף פעם לא אומרים 'שר חילוני', רק כשחרדי עושה משהו. בהתחלה לא רצו לתת לנו ועדת כספים, והיום גפני שולט בחומר ועושה עבודה מצוינים. זה לא הנושא, זה מגיע לנו. לא רוצה לתת לנו את משרד האוצר – תן לנו מה שמגיע לנו בחינוך".

אז למה לא משרד החינוך?
"מבחינת המורכבות של חינוך ערבי, נוצרי, רפורמי".

כיצד לדעתך אפשר לפתור את מצוקת הדיור החרדית? מה הדבר הראשון שצריך לעשות שר השיכון הבא?
"היום אף אחד לא יכול להשיג דירה במדינת ישראל. לא חייל משוחרר ולא בחור ישיבה. הדבר היחיד שצריכים לעשות הוא להסכים שמדינת ישראל תוריד את המיסים מהדירות ומחומרי הגלם של הדירות. במצב כזה, כשהמדינה תיתן את הקרקע, דירה תעלה 200 אלף שקל. מה את רוצה, שיחיו ברחובות? חובתנו לדאוג לכל אחד לקורת גג".

גולדקנופף מביע סירוב תקיף ללכת עם  בני גנץ גם אם לנתניהו לא יהיו 61 אצבעות להרכבת ממשלה. "נלך אך ורק עם הימין בראשות בנימין נתניהו", הוא מבהיר.

אם נתניהו לא יצליח להרכיב ממשלה, תשבו גם בכנסת הבאה באופוזיציה או שתסכימו לשבת עם בני גנץ?
"אין היתכנות כזו. נתניהו יעבור את ה־62 מנדטים. אחרי השנה שהייתה לנו, אין ימני שיישאר בבית ואין חרדי שיוכל להרשות לעצמו לא לצאת ולהצביע".

על לפיד אמרת "לא נשב איתו", אבל את גנץ כינית "שותף ראוי". הוא גם התקשר לברך אותך כשנבחרת.
"גם עכשיו אני סבור שגנץ שותף ראוי, ואני מאמין שיש אפשרות שהוא יהיה שותף בממשלה בראשות נתניהו".

במחנה הממלכתי מסרבים לשבת תחת נתניהו. אם כך, מה הפתרון במקרה כזה למשבר הפוליטי?
"אנחנו לא נמצאים שם. מקווה ומאמין שלא נהיה שם ושנצליח להרכיב ממשלה".

תשבו בממשלה עם מרב מיכאלי שמקדמת תחבורה ציבורית בשבת? עם גדעון סער שתומך בכך?
"מרב מיכאלי לא תהיה בממשלה הבאה. היא הזיקה לכלל אזרחי ישראל, לא רק לחרדים. התחבורה בתקופתה הפכה לסיוט. התחבורה הציבורית לא אמינה ולא זמינה, הכבישים פקוקים, נתב״ג הוא כישלון מרהיב. כל מי שיצא מהארץ בחודשים האחרונים יודע זאת, בוודאי האלפים שעדיין מחכים למזוודות שלהם".

הוא דוחה גם את האפשרות של ישיבה בקואליציה עם סיעת רע"ם. "לקחנו פעם את הערבים, זו הייתה תמיכה מבחוץ, אבל מעולם לא עשינו קואליציה עם רע"ם. בקדנציה האחרונה הייתה לנתניהו אפשרות לעשות את זה, ובליכוד סירבו".

איך קורה שבציבור החרדי מעריצים את בנימין נתניהו, אדם שאינו שומר כשרות ושבת?
"אני לא יודע להתייחס להערצה. אני יודע שנתניהו קרוב אלינו בערכיו ובעמדותיו, ועובדה שיש לו איתנו שיתוף פעולה והבנות. שילמנו מחיר עבורו כשישבנו באופוזיציה כחלק מגוש הימין, ואני מקווה שהוא יהיה נאמן אלינו באותה מידה. הוא אדם נבון והציבור שלנו מעריך את זה".

"בהתיישבות יש פתרון ריאלי למצוקת הדיור. איחלתי להם מעומק ליבי שיזכו להרחיב את גבולם. אני מתכוון בעזרת ה' לסייע להתיישבות ולעמוד לצד הציבור החשוב הזה גם מתוך הכנסת"

האם אתם חוששים מזליגת קולות למפלגתו של איתמר בן־גביר? מה הם מוצאים אצלו שאין אצלכם במפלגה?
"חד־משמעית לא. הזמנו סקר אצל רפי סמית ובדקנו אם קיימת זליגה ומה ההיקף שלה. התשובה הפתיעה אותי ותפתיע גם אותך: פחות מ־1% ממי שהצביעו למפלגות חרדיות בבחירות הקודמות אמרו שיצביעו למפלגה אחרת. בן־גביר מושך צעירים חרדים בגלל האקשן שהוא מייצר, אבל לרובם אין זכות הצבעה. זה בעיקר רעש ואווירה".

מה עמדתך בנוגע להתיישבות ביהודה ושומרון ובאשר לפתרון המדיני מול הפלסטינים?
"אני איש ימין, הולך מימין. אומרים 'תתמכנו בימין צדקך'", מצטט גולדקנופף מתפילות הימים הנוראים, ומזכיר ש"יהדות התורה לא תמכה בהסכמי אוסלו. את הסיור הראשון שלי ערכתי בהתיישבות בשומרון אצל ידידי יוסי דגן, ואני מלא הערכה והתפעלות מהמפעל הזה. שוחחתי שם בלימוד עם בחורים וראיתי שהם שקועים בתורה. ראיתי מוסדות חינוך, וראיתי את מסירות הנפש כשהם גרים בסמיכות לערבים ללא כל הגנה ושמירה. בהתיישבות יש פתרון ריאלי למצוקת הדיור. איחלתי להם מעומק ליבי שיזכו להרחיב את גבולם. אני מתכוון בעזרת ה' לסייע להתיישבות ולעמוד לצד הציבור החשוב הזה גם מתוך הכנסת. יוסי דגן הוא איש עשייה נמרץ. דנתי איתו במיזם חינוכי לילדים מיוחדים, ואני מקווה שבעזרת ה' הוא יקרום עור וגידים".

"הכול אצלנו תקין"

לאורך הקיר בחדר הישיבות הסמוך ללשכתו תלויה טבלת ענק ובה רשימה אינסופית של שמות הגנים, המשפחתונים והמעונות של רשת בית יעקב. "רשת החינוך לגיל הרך הגדולה בישראל", מכריזה הכותרת. ליד כל גן מופיעה כתובתו ושמותיהן של הגננת, הסייעת והגננת המשלימה. מרים, רבקה, מרגלית, גיטל, שרה. אלפי שמות, שמסמלים אולי יחס אישי לכל גננת וסייעת. אך דווקא בסוגיה הזו גולדקנופף מותקף. במהלך השנים עלו כלפי הרשת הענפה שבניהולו טענות שונות בענייני שכר ותנאים, ומועמדותו יצרה תסיסה ברחוב החרדי.

רשת בית יעקב מפעילה מאות מסגרות חינוכיות וטיפוליות לפעוטות ולילדים מלידה ועד כיתה א', בחינוך רגיל ומיוחד. הרשת כוללת משפחתונים שפועלים כזכיינים של משרד התמ"ת, 354 גני ילדים בפריסה ארצית ו־109 מעונות יום, ומעסיקה יותר מעשרת אלפים עובדים. גולדקנופף גאה בנתונים הללו, וחוזר עליהם במהלך השיחה.

חלק מהטענות שמופנות כלפי רשת בית יעקב מתגלות כשייכות לרשתות חרדיות אחרות. באופן כללי תחום התקצוב לחינוך החרדי בעייתי, שכן מוסדות החינוך החרדיים אינם מתוקצבים באופן מלא על ידי משרד החינוך. גננות חרדיות רבות אינן מכירות את התנאים והזכויות המגיעים להן, וגם כשהן מתוודעות לכך הן מעדיפות "לא לעשות בלגן" ולא לחולל מהומה מחשש שיפוטרו, וגם מדאגה למוסד החינוכי עצמו שלפעמים נתון בקשיים תקציביים.

"אנחנו מערכת של למעלה מ־40 אלף ילדים עם מאות מוסדות חינוך בכל הארץ", מתייחס גולדקנופף לאחת הטענות, בדבר פיטורי גננות מדי קיץ. "יש אחוז מסוים של עובדות הוראה שאנחנו לא יודעים אם נוכל להעסיק אותן בשנה הבאה, ואם ייפתחו מספיק גנים. יש תאריך מסוים שעד אליו אנחנו מודיעים אם תהיה העסקה או לא. כשאנחנו מפטרים את העובדת אנחנו מודיעים לה שזו חגורת ביטחון ואנחנו מקווים שבשנה הבאה היא תמשיך לעבוד, אבל אנחנו שומרים את האופציה. זה קורה גם במשרד החינוך. אם העובדות האלה חוזרות לעבוד התנאים שלהן לא נפגעים, לא הזכויות ולא הוותק. ההשמצה שאנחנו עושים זאת כדי לא לתת להן זכויות סוציאליות, זה משהו שלא יכול להיות בעולם. אם אתם חושבים שיש עובדים שלקחתי מהם את הזכויות שלהם, לא היה אף אחד שיתבע אותי?"

במגזר החרדי לא יודעים לפנות לרשויות, לא מכירים את כל הזכויות. אולי אותן גננות חוששות להיחשף?
בשלב הזה מני חדד ואבי בלומנטל, יועציו של גולדקנופף, מתערבים בשיחה ומציגים לפנינו אישור ממשרד החינוך על כך שהמקום נבדק וההתנהלות נמצאה תקינה. חדד: "זו מערכת כזו גדולה, יכלו גם לפנות למשרד החינוך ולהתלונן באופן אנונימי. אנחנו יכולים להראות לך על כל שנה מסמך כזה, שבמשרד החינוך אומרים שהממצאים אצלנו תקינים". בלומנטל: "במשך ארבעים־חמישים שנה עברו כאן עשרות אלפי גננות, חלקן יצאו לפנסיה, עשו הסבת מקצוע. אם תנאיהן נפגעו, איפה הן?"

אז איך יצא לך שם כזה? על מה זה מבוסס?
גודלקנופף: "כי לא עניתי לאף אחד. אמרתי, אם יש משהו – שיתבעו אותי. אם לא הייתי הולך לכנסת לא היו מתייחסים לזה בכלל. יש פה לשכה משפטית, יש פה רואות חשבון שיושבות על כל משכורת, 25 חשבות שכר שיש להן טלפון ישיר לעובדים, כל אחת שפונה מקבלת מענה. אנחנו לא מערכת שמשחקת, אנחנו אנשים רציניים. הבעיה השנייה היא שמשרד החינוך לא מתקצב את המוסדות החרדיים כראוי".

גולדקנופף אומר שלא מתנהלת שום תביעה כלפיו, אך יש לציין כי רשת הגנים נמצאת בימים אלה בתהליכי גישור מול בקשה לתביעה ייצוגית בנושא שכר הגננות. הבקשה לתביעה איננה מתייחסת לכלל העובדות ברשת, אלא לסוגיה ספציפית הקשורה לשני מרכיבי שכר – האחד הוא אחוזי ההפרשה לפנסיה, והשני הוא תוספת מעונות שזכאים לה עובדי מדינה שהם הורים לילדים עד גיל חמש, ושעובדות הרשת לא קיבלו בעבר.

בלומנטל: "בנקודת הזמן הנוכחית הרשת כן משלמת תוספת מעונות לעובדות שזכאיות לכך, אבל השאלה היא מי צריך לשלם רטרואקטיבית. יש כאן כשל מערכתי, הרשת נדרשת לשלם רכיב שהמדינה לא משפה אותה עליו. הרי השכר של המורות הוא ממשרד החינוך דרך רשתות הגנים. ובכשל הזה יצטרכו להכריע. בסיפור עם הפנסיה הכשל הוא ברמה הטכנית; זה לא שהרשת השאירה אצלה את הכסף, הבעיה הייתה בחלוקה בין רכיב הפיצויים לבין רכיב הפנסיה. בחלוקה הפנימית נתנו יותר בפיצויים ופחות בפנסיה, וכרגע רוצים לטפל בנושא הטכני".

לדברי גולדקנופף, "גננת אצלנו מקבלת ממשרד החינוך 25% פחות מגננת בחינוך הממלכתי. מדובר בילדי גן. הסיפור של הליבה איננו רלוונטי להם מבחינת היעדר תקציבים. הם לומדים הכול אבל מקבלים פחות. חייבים לשנות את מודל התקצוב. על זה סיכמתי עם גפני. אנחנו נגיש חוק שוויון זכויות לחינוך החרדי. שכל עובדת, גננת או מורה, תקבל גם אופק חדש וגם את כל הזכויות שמגיעות לה בתור עובדת במדינת ישראל, ונדאג גם לילדים שיקבלו כיתות ראויות, מבנים ראויים כמו כל ילד במדינת ישראל. לא ייתכן שמשרד החינוך יעשוק את הגננות החרדיות. זה נושא שאני זועק עליו שנים, וכעת אני הולך לטפל בו".

השבוע הופיע גולדקנופף בוועידת "כיכר השבת" במלון וולדורף אסטוריה בירושלים. נוכחותו משכה תשומת לב רבה, ובזמן שהתראיין לעיתונאי ישי כהן התפרצו לעברו שתי נשים מהקהל וביקשו להעלות סוגיות שאינן מקבלות מענה בחברה החרדית ובהן נוער נושר וילדי החינוך המיוחד. גולדקנופף ומלוויו יצאו לאחר הריאיון לשוחח עם הנשים מחוץ לאולם, לעיני המצלמות והעיתונאים. "הגיע הזמן, עידן חדש. תביאו לנו עוד כמה קולות שנהיה 61 בטוח, ותראי שאנחנו עובדים על זה", השיב גולדקנופף ללא היסוס.

אנחנו מציינות בפני גולדקנופף כי יש נושאים שמושתקים בחברה החרדית, חלקם קשורים לנשים.

אולי הגיע הזמן לנשים חרדיות בכנסת? מה אתה חושב על כניסה עתידית של חברות כנסת למפלגות החרדיות?
"הן לא רוצות להיכנס, אל תדאגו".

אתה חושב שזה יקרה בעתיד?
"הן לא רוצות להיכנס, עזבו. זו פרובוקציה".

יש תפיסה חרדית שנשים לא צריכות לשאוף לשכר גבוה מדי שעלול לאיים על בעל שהוא אברך. מה דעתך על כך? היית רוצה שגננת חרדית תשתכר 12 אלף שקל בחודש?
"בטח, למה לא. על זה אני נלחם, לשפר את התנאים".