"השבוע הייתי באזורים ששוחררו מהרוסים בחרקיב שבמזרח אוקראינה, וראיתי אנשים שמחים", סיפר לי סרגיי לשנקו, יועצו של נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי. "יש המון גשרים הרוסים, אתה לא יכול לעבור מעיר לעיר וצריך לעשות עיקופים, יש בעיות עם קליטת הטלפון והאינטרנט ואזורים בלי חשמל. המצב לא טוב, צריך להודות. אבל לאט לאט החיים חוזרים לשגרה, ולמרות הקשיים אנשים אומרים לנו שהם שמחים".
"המבצע לשחרור השטחים מתקדם טוב", אומר לשנקו. "כמעט כל אזור חרקיב שוחרר. יחידות רוסיות מסוימות ברחו חזרה לרוסיה".
תרגיל הטעיה שביצעו האוקראינים הפיל את הצבא הרוסי בפח. "גרמנו להם לחשוב שאנחנו עומדים לנסות לכבוש בחזרה את אזור הדרום, אזור חרסון", מסביר לשנקו, "הם העבירו לשם כוחות מהאזור המזרחי, ואז שינינו כיוון ושברנו את קו ההגנה הרוסי.בשלב הראשון היו קרבות קשים. אבל ברגע שקו ההגנה הראשון נפרץ, לא היה קו הגנה שני, והרוסים ברחו משם. אוקראינה הצליחה מעבר למצופה. הרוסים היו המומים לראות את התוצאות של המבצע הזה. עד הרגע שבו זה קרה, הם לא האמינו שנצליח לשחרר שטחים".
יועץ בכיר אחר של זלנסקי, מיכאל פודוליאק, מציין כי למבצע יש שתי מטרות אסטרטגיות עיקריות: דחיקתה של רוסיה אל מעבר לגבולות המוכרים של אוקראינה, כולל חצי האי קרים, וגם פגיעה קשה בצבא הרוסי, מחשש שהנסיגה שלהם תהיה לצורך התארגנות. "אנחנו יורים ארטילריה כבדה על בסיסי הצבא הרוסי לאורך 1,300 ק"מ של קו החזית, ומונעים אספקת תחמושת לצבא הרוסי", אומר לי פודוליאק. "אני רוצה שתבינו שעבור רוסיה, אין מדינה שנקראת אוקראינה. הם תכננו לרצוח את הנשיא ולשים במקומו ממשלת בובות. לכן צריך לפגוע בהם כמה שיותר קשה".
לפודוליאק יש גם מסר חד־משמעי בעבור כל מי שחושב לטוס לאומן השנה: זה על אחריותכם. "אנחנו מבינים שהאנשים האלו לא יישמעו להמלצות שלנו, אבל יש סכנה לירי טילים על אומן, ורוסיה יכולה לעשות זאת בכוונה כדי ליצור זעזועים גלובליים. כמדינה חופשית אנחנו לא יכולים למנוע מאנשים לנסוע לאומן, וננסה לשמור על ביטחון בסיסי, אבל אנחנו מזהירים: האחריות היא על המבקרים בלבד".
***
לאחרונה פגש לשנקו את מזכיר המדינה האמריקני ג'ון בלינקן, שהגיע לראשונה לקייב מאז תחילת המלחמה. "המערב מבין שיש דינמיקה טובה. הם אוהבים מנצחים, ועכשיו אנחנו מראים למה שווה לתמוך בנו", אומר לשנקו.
מאז הפלישה הרוסית לאוקראינה העבירו ארה"ב ואירופה נשק רב לאוקראינים. אבל בזמן שכלי הנשק זרמו ממערב למזרח, פוטין מנתק אט־אט את זרם הגז ממזרח למערב. לפני המלחמה התלות של אירופה בגז הרוסי הייתה ברמה של יותר מ־40 אחוזים, היום היא ירדה אל מתחת ל־10 אחוזים.
המחסור בגז אילץ את אירופה ליזום צעדים דרסטיים. באירופה מחפשים חלופות לגז הרוסי, אבל ברור לכולם שהחורף הקרוב יהיה מאתגר. לשנקו: "הנשיא שלנו מכין אותנו לאפשרות שהתמיכה האירופית בנו עלולה לרדת בחורף, אבל אנחנו צריכים להסביר לאירופים שאומנם להם קר יותר והם משלמים מחיר גבוה על החימום, אבל אנחנו משלמים מחיר של חיי אדם כדי לשמור על העולם בטוח יותר. אנחנו נלחמים כדי לעצור את פוטין שמנסה לערער את היציבות העולמית. אסור לחזור לכך שהמערב יהיה חלש ורוסיה תהיה חזקה. המערב צריך לתמוך בנו, גם אם הוא משלם מחיר כלשהו. המלחמה מול רוסיה היא מלחמה על ערכים ועל דמותה של אירופה אם רוסיה תנצח".
מסר דומה משמיע פודוליאק: "אם רוסיה תנצח היא תהיה הגורם הדומיננטי ביבשת, וזה יגדיל את התיאבון ואת שאיפות ההתרחבות שלה". לדבריו, "אירופה צריכה להיפטר מהמונופול הרוסי על הגז, והאירופים פועלים נכון ומהר כדי לפצות על אובדן האנרגיה הרוסית. אתה תראה שאירופה תעבור את החורף הקרוב ותבנה מערכת משלה, ואז בהמשך כבר לא יהיו בעיות. לצערי אירופה תמיד העדיפה את המונופול הרוסי, וכעת הם חווים ירידה ברמת החיים".
במצב הנוכחי, מה הסיכוי להסכם בין רוסיה לאוקראינה?
"יש רק סוף אחד למלחמה הזאת: כשרוסיה תעזוב באופן מלא את הטריטוריה של אוקראינה. רק זה יאפשר לאוקראינה לעצב את גבולותיה ולהימנע ממלחמה עתידית. אם נסכים היום לכך שחלק מהשטחים שלנו יישארו תחת ארגוני פשיעה בחסות רוסית, נקבל מלחמה חדשה בעוד שנה או שנתיים כשרוסיה תחדש את הצבא שלה, תפצה על האבדות במלחמה הנוכחית ותצא בכל הכוח לכבוש את קייב ומחוזות אחרים של אוקראינה. לצערי אין לנו אפשרות לתמרון. זאת הדרך היחידה שבה אנחנו מוכנים לסיים את המלחמה".
***
עם הניצחונות בא גם התיאבון. פודוליאק אומר לנו שאחת הדרישות בכל הסכם שייחתם תהיה להרוס את הגשר שבנתה רוסיה משטחה אל עבר חצי האי קרים, שנכבש ב־2014. גשר קרים הוא הגשר הארוך ביותר באירופה (19 ק"מ), ונחנך בשנת 2020. הוא מחבר בין רוסיה לשטח חצי האי שסיפחה, ומהווה עורק התחבורה היחידי שהופך את חצי האי קרים לחלק מרוסיה.
הניצחונות האחרונים במזרח הובילו את האוקראינים להתחיל לחשוב על היום שאחרי המלחמה. 200 ימי הלחימה עד כה הסיגו את כלכלת אוקראינה לאחור. בתים ותשתיות רבים נהרסו, והמשקיעים הגדולים עזבו את המדינה. ובמספרים: התמ"ג של אוקראינה התכווץ ב־15.1 אחוזים ברבעון הראשון של 2022 לעומת הרבעון של השנה שעברה, וברבעון השני הוא התכווץ ב־37 אחוזים. סך הנזקים שגרמה המלחמה לתשתיות ולדיור באוקראינה נאמד בשבוע שעבר בדו"ח של הבנק העולמי ב־97.4 מיליארד דולר. אותו דו"ח מעריך את סך ההפסדים כתוצאה מסגירת העסקים ב־252 מיליארד דולר.
היועץ סרגיי לשנקו הוא אחד האנשים שעובדים בתקופה האחרונה על החזרת עטרה ליושנה בכלכלה האוקראינית. "אוקראינה מבקשת מחברינו לתמוך בהשקעות במדינה. אנחנו מבינים שבזמן המלחמה זה קשה, אבל אנחנו שוק מתפתח, וכמו כל שוק מתפתח, זול יותר להיכנס אליו כמשקיע בהתחלה. בהמשך ברור שאוקראינה תנצח במלחמה, ואז יגיעו יותר השקעות, אבל יהיה יקר יותר להשקיע".
נראה שהקריאה הזו הביאה למדינה בשבועות האחרונים לא מעט מיליארדרים. אריק שמידט, ממייסדי גוגל, וגם גורמים בסביבתו של וורן באפט ביקרו לאחרונה בקייב. אפילו המיליארדר ריצ'רד ברנסון קפץ בקיץ האחרון לביקור. אלה אמורים לכסות את עלות השיקום של אוקראינה, שכרגע עומדת על 350 מיליון דולר, על פי הבנק העולמי. "זה מספר מדהים", אמרה סגנית נשיא הבנק העולמי לענייני אירופה ומרכז אסיה, אנה בג'ירד. "המלחמה הזו פשוט הרסה את אוקראינה, ולכן חשובה התמיכה של הקהילה הבינלאומית כדי לסייע להם לעבור את היומיום".
אחרי שבעה חודשי לחימה שכללו מראות קשים, בבירות המערב שואבים עידוד מתמונות החיילים האוקראינים שאינם נכנעים וממשיכים להילחם באומץ למען עצמאות ארצם, וכעת רושמים הישגים. אפילו ברוסיה נשמעים ניצני ביקורת על הנשיא פוטין וצמרת הקרמלין. אבל לכולם ברור שבמלחמות של פוטין זה לא נגמר עד שזה לא נגמר.
