ראש ממשלת אנטיגואה וברבודה, מדינת איים בים הקריבי, בישר בשבוע שעבר על כוונתו לקיים משאל עם בסוגיית המלוכה, "כנראה" בשלוש השנים הקרובות. האומה הזעירה באיים האנטיליים – פחות מ־100 אלף איש ואישה, שבריר ממספר האנשים הנתונים באופן טקסי למרותו של הכתר הבריטי – מתכוונת ככל הנראה להפוך לרפובליקה בהקדם. הנסיך אדוארד – בנה הצעיר של אליזבת השנייה, מלכת הממלכה המאוחדת – שמע על כך כבר באפריל, בביקורו באנטיגואה וברבודה. "זה אינו מעשה עוין", אמר ראש ממשלת אנטיגואה וברבודה גסטון בראון בריאיון טלוויזיוני, אלא "צעד אחרון להשלמת העצמאות".
ממלכות הכתר הגדולות והחשובות ביותר, מלבד הממלכה המאוחדת כמובן, הן קנדה, אוסטרליה, ניו־זילנד וג'מייקה. הוויכוחים בעניין סוערים במיוחד באיים הקריביים: שם ההתנגדות לקולוניאליזם, תנועת "חיי שחורים נחשבים" ושערורייה שפרצה סביב התעללות בריטניה במהגרים מאיי הודו הבריטית לאחר מלחמת העולם השנייה הדגישו את חטאי האימפריה, ועוררו רצון לבטל את המלוכה בהם.
בנובמבר שעבר כבר נטשה ממלכה אחת את המלכה אליזבת והפכה לרפובליקה. ברבדוס השביעה את נשיאתה הראשונה בטקס בנוכחות צ'רלס עצמו, אז נסיך ויילס, שגינה את "זוועת העבדות המחרידה" ושיבח את תושבי האי על כך שפילסו את דרכם החדשה "בעוצמה יוצאת דופן".
במהלך ביקוריהם של הנסיך ויליאם ואשתו קייט השנה באיים הקריביים, לרגל יובל הפלטינה של אליזבת, הם נתקלו במחאות ובקריאות להתנצלות ולפיצויים על ימי העבדות. תמונות של בני הזוג נוסעים בג'יפ לנדרובר פתוח, כמו זה שאליזבת והנסיך פיליפ נסעו בו ב־1962, הזכירו לרבים את העבר הקולוניאלי.
בביקורו בג'מייקה כינה ויליאם את העבדות "מתועבת", אך לא התנצל. ראש ממשלת ג'מייקה אנדרו הולנס אמר להם שהאומה מתכוונת "להתקדם הלאה" מהמלוכה. בשבוע שעבר אמר הולנס שאליזבת הייתה "חברה טובה" של ג'מייקה, ושהוא מתפלל למען הבריטים בהתאבלם על אובדן המלכה האהובה "שלהם". מה שלא נאמר: היא הייתה גם מלכת ג'מייקה.
ממלכות אחרות באזור שוקלות ללכת בעקבות ברבדוס. ועדה לרפורמה חוקתית בבליז תשקול אם האומה במרכז אמריקה צריכה להכריז על עצמה כרפובליקה: "בתוך האזור שלנו יש דחיפה ברורה לקראת הבאת ראש המדינה הביתה", אמר לנו הנרי אשר, השר לרפורמות חוקתיות ופוליטיות של בליז. "לא יכול להיות שיש לנו ראש מדינה שחי במרחק אלפי קילומטרים ולא מתאים למה שקורה כאן… קריאת הכיוון בקריביים היא שהעם הוא ריבון".
ראש ממשלת איי בהאמה, פיליפ דיוויס, אמר בשבוע שעבר לעיתון "נסאו גרדיאן" שמשאל עם על הפיכת המדינה לרפובליקה "נמצא תמיד על השולחן". בעשרת ימי האבל על המלכה, עם זאת, הוא סירב לפרט עוד בנושא.
לאחר הכתרתה של אליזבת ב־1953, כשהשמש כבר החלה לשקוע על האימפריה הבריטית, יצאו היא ופיליפ לסיור בן שישה חודשים בחבר העמים. בנאום חג המולד שנשאה באוקלנד שבניו-זילנד, היא אמרה שחבר העמים אינו דומה כלל ל"אימפריות העבר". "זו תפיסה חדשה לחלוטין, הבנויה על התכונות הנעלות של רוח האדם: ידידות, נאמנות ושאיפה לחופש ולשלום", אמרה. "לתפיסה החדשה של השותפות השווה בין אומות וגזעים, אתן את ליבי ונשמתי בכל יום בחיי".
בעשורים הראשונים של שלטונה רבות ממושבות האימפריה הכריזו על עצמאותן, וכמה מהן הפכו לרפובליקות. אבל ניתוק הקשר עם המלוכה עשוי להיות קל יותר בדיבורים מאשר במעשים. כמעט כל ועדה לרפורמה חוקתית בקריביים מאז העצמאות המליצה להפוך לרפובליקה, ומנהיגים בכמה מדינות התחייבו לעשות זאת, אך נכשלו פעם אחר פעם.
בליז יכולה לבטל את המלוכה באמצעות חקיקה, כפי שעשתה ברבדוס; אך לדברי אשר, הממשלה מתכננת לקיים משאל עם בנושא. במדינות אחרות יש חוקות המחייבות משאל עם על מהלך דרמטי כזה.
בקנדה כינה בשבוע שעבר ראש הממשלה ג'סטין טרודו את אליזבת "אחד האנשים האהובים עליי בעולם". היא הייתה ראש המדינה במשך כמחצית משנות קיומה של קנדה, והסקרים מראים שלקנדים יש חיבה עמוקה כלפיה. כלפי צ'רלס הם קרירים יותר; הוא וקמילה זכו לקהל צנוע יחסית באוטווה כשביקרו שם במאי. גם הם ניצבו מול קריאות להתנצלות על "כישלונו המתמשך של הכתר במילוי הסכמי האמנה שלו" עם העמים הילידים.
אף שהסקרים מראים ירידה בתמיכת הקנדים במונרכיה החוקתית, הרף להכרזה על רפובליקה הוא גבוה: רפורמה כזו תדרוש תיקון חוקתי בגיבוי שני בתי הפרלמנט וכל בתי המחוקקים בפרובינציות. טרודו אמר השבוע שהקנדים עסוקים בנושאים אחרים.
אוסטרליה לא הייתה רחוקה מהדחת המלוכה במשאל עם ב־1999. ראש הממשלה החדש שם, איש השמאל אנתוני אלבניזי, לא ממהר לטפל בסוגיה המפלגת. לאחר בחירתו במאי מינה את "עוזר השר לרפובליקה" הראשון אי פעם בארצו, והטיל עליו להרחיב את התמיכה במשאל עם נוסף על הכרזתה של רפובליקה. הוא אמר שהצבעה כזו לא תתקיים אלא בקדנציה השנייה שלו. מאז מותה של אליזבת, אלבניזי נמנע מהנושא: "זה לא הזמן לדבר על שיטת הממשל שלנו", אמר השבוע, "זה הזמן לחלוק כבוד לחייה של המלכה אליזבת".
רוב תומכי הרפובליקה נקטו בטון דומה, ומי שהעלו את הנושא במפורש ננזפו מיד. "אני לא יכולה להתאבל על מנהיגה של אימפריה גזענית הבנויה על גניבת חייהם, אדמתם ועושרם של עמים כבושים", צייצה הסנאטורית ממפלגת הירוקים מהרין פארוקי. בתגובה, מחוקקת הימין פולין הנסון קראה לפארוקי "לעוף בחזרה לפקיסטן". אריק אבץ, יו"ר הליגה המונרכיסטית האוסטרלית, אמר שפארוקי "כמעט רוקדת על קברה של הוד מלכותה", וכי הערות כאלה יפגעו בסיכוייהם של הרפובליקנים במשאל עם.
מעבר לים הטסמני, ראש ממשלת ניו־זילנד ג'סינדה ארדרן אמרה לכתבים שסביר להניח שהמדינה תהפוך לרפובליקה עוד בחייה, אבל לא בזמן הקרוב. היא בת 42 בלבד.
מותה של אליזבת טרם גרר סימנים מובהקים של מאמצים פרו־רפובליקניים במדינות אחרות באוקיינוס השקט. באיי שלמה פרסמו הממשלה ומנהיגי האופוזיציה הצהרות בשבח המלכה. אך בפפואה גינאה החדשה, שם אליזבת הייתה ידועה כ"מאמא ממשפחה גדולה" ו"גברת מלכה", ההספד הלבבי של ראש הממשלה ג'יימס מאראפה רמז בכל זאת שזמנים קשים בפתח. "הוד מלכותה הייתה העוגן שהחזיק את ארצנו בתוך חבר העמים", כתב. הוא לא אמר מה קורה לספינה כשכבלי העוגן שלה ניתקים.
