האם בריטניה תלך בעקבות טראמפ? העברה אפשרית של השגרירות הבריטית לירושלים עלתה כבר בתחילת אוגוסט, כהבטחת בחירות במהלך הקמפיין של ליז טראס, אז שרת החוץ של בריטניה וכיום ראש הממשלה, המשתייכת למפלגה השמרנית. טראס כתבה על כך אז במכתב ששלחה לידידי ישראל במפלגה, וציינה כי אם תהיה ראש הממשלה לאחר הבחירות לראשות המפלגה השמרנית, תשקול את ההעברה. טראס ציינה במכתב כי היו לה שיחות עם יאיר לפיד על העניין וכי היא מבינה את חשיבות הנושא.
אתמול, נפגשו לפיד וטראס בניו-יורק. מלשכת ראש הממשלה נמסר כי לפיד הביע בפגישה תנחומים על מותה של המלכה אליזבת השנייה, בירך את טראס על בחירתה לראשות הממשלה, ו"הביע את ביטחונו שתחת הנהגתה נביא את היחסים בין ישראל לבין בריטניה לשיאים חדשים בשורה של תחומים בדגש על תחומי הכלכלה והחדשנות, כמו גם בביטחון". על פי הנמסר, לפיד גם הדגיש בפני טראס את ההכרח להימנע מפשרות נוספות מול איראן.
העיתון "טלגרף" ציטט מקור בריטי שאמר בתום הפגישה כי טראס אמרה ללפיד כי היא בוחנת את מיקום שגרירות ארצה, שנמצאת כעת בתל-אביב.
כאשר נשיא ארה"ב לשעבר, דונלד טראמפ, העביר את השגרירות האמריקנית לירושלים בשנת 2018. תרזה מיי, אז ראשת ממשלת בריטניה, מתחה ביקורת על הצעד. המדיניות המסורתית של משרד החוץ הבריטי ושל ראשי הממשלות במדינה הייתה תמיכה משמעותית בהקמת מדינה פלסטינית שמזרח ירושלים היא בירתה, ומתיחת ביקורת עוינת על כל צעד התיישבותי של ישראל ביו"ש. כך, שכבר כשהדברים נכתבו בידי טראס בתחילת החודש שעבר, מדובר היה בשינוי דרמטי פרו-ישראלי במדיניות החוץ המוצהרת של בריטניה.
גורם ישראלי מדיני בכיר ששוחח עם כתבים אתמול בניו-יורק, תיאר כי לפיד שמח לשמוע על דבריה של טראס, שכן הוא "התרגש עד דמעות", עת ארה"ב העבירה את שגרירותה לבירת ישראל.
מאז העבירה ארה"ב את השגרירות, הלכו בעקבותיה הונדורס, גואטמלה וקוסובו. התקווה היא כי צעד בריטי כזה יעודד מדינות נוספות בעולם להעביר את שגרירויותיהן לירושלים. ועם זאת, בישראל אין עדיין מידע נוסף לגבי לוח זמנים מתוכנן של הבריטים להעברת השגרירות בפועל.
