הידיעה על מחדל החלפת העובר במעבדת הפוריות בבית החולים אסותא ראשון־לציון בשבוע שעבר עוררה חרדה רבה בקרב זוגות שעברו תהליכי פוריות בשנים האחרונות, וכאלו שעדיין נתונים במרוץ המסעיר והכואב להיפקד בפרי בטן, בתהליך שכרוך לעיתים בשנים של ניסיונות.
"נשים חוששות שהילד שלהן הוחלף לאחר ההפריה והן לא יודעות זאת", מספרת רעות, אחות במעבדת הפריה חוץ־גופית ומלווה רגשית לזוגות בטיפולי פוריות. "נשים שהעוברים שלהן מוקפאים נמצאות בטלטלה רגשית גדולה ואני מלווה אותן. חלקן זקוקות לשיחה אישית ולטיפול נפשי", היא מסבירה.
משרד הבריאות מינה ועדה שתבדוק את הנסיבות לטעות החמורה שהתבררה באסותא, ודרש ממנה לגבש מסקנות והמלצות לשיפור מערך ההפריה החוץ־גופית בישראל ולהגישן עד לסוף השנה.
נדיר מאוד לאתר תקלה כזאת, מאחר שבהפריות מוצלחות ובהריונות תקינים לא עורכים בדיקות גנטיות לעובר ברחם אמו. התקלה התגלתה לאחר שבעובר נצפו עוד במהלך ההיריון מומים קשים שמחייבים ניתוח. בירור גנטי מול נתוני ההורים לכאורה, בניסיון להבין מה מקור הפגם הגנטי, הוביל לגילוי שהאישה ההרה אינה אמו של העובר. באסותא ראשון־לציון פנו השבוע לבית המשפט בבקשה לאפשר להם לערוך בדיקות גנטיות לנשים שטופלו במרפאה כדי לאתר את האם הביולוגית.
גורמים במערכת הבריאות טענו שהתקלה נדירה והתרחשותה בלתי אפשרית כמעט, אך מתברר שהיא בהחלט עלולה לקרות. נקודות התורפה הן בתהליך שאיבת הביצית, בהפריה במעבדה ובהחזרת העוברים לגוף. בכל שלב ושלב נדרשים הרופאים וחברי צוות המעבדה לערוך פעולות אימות, אך הנקודות הללו מועדות לפורענות.
יש לקוות שמדובר במקרה בודד, אם כי אין דרך לוודא זאת. בשנת 2014 נבחנה במשרד הבריאות הפעילות ביחידות להפריה חוץ־גופית ובמעבדות ברחבי המדינה. בדו"ח נכתב כי "נמצאו ליקויים בבטיחות הטיפול ביחידות להפריה החוץ־גופית ובעיקר במעבדות. זיהוי המטופלת, וזיהוין וסימונן של דגימות בידי שני אנשי צוות לא נערכים כנדרש. כמו כן, הקצאת מקום ייעודי באינקובטור לכל הפריה לא נעשית בצורה מיטבית ובהתאם לכללים".
עבודת אנשי המעבדות נעשית ברגישות ובזהירות רבה מאוד ובמאמצים גדולים לא לטעות חלילה, אך כבר בדו"ח מ־2014 ציינו במשרד הבריאות: "לצערנו, אנו עדים לטעויות ביחידות להפריה חוץ־גופית".
מספר טיפולי ההפריה החוץ־גופית (IVF) בישראל נמצא במגמת עלייה. לפי נתוני משרד הבריאות, בשנת 2019 התקיימו בישראל 52 אלף מחזורי טיפול, לעומת 35 אלף ב־2010. ב־2019 נולדו 9,176 תינוקות בטיפולי הפריה חוץ־גופית, לעומת 6,752 תינוקות ב־2010.
במכון פועה לפוריות ורפואה לפי ההלכה עסקו השבוע בהיבט ההלכתי של הסיפור הכואב הזה. האישה ההרה שהעובר לא שייך לה נמצאת בשבוע ה־31 להריונה, והתעוררה השאלה למי יהיה שייך הילד – האם לאישה שנשאה את העובר במשך תשעה חודשים, או שמא לאם בעלת הביצית, והגנטיקה של העובר היא שלה ושל בעלה?
לפי חוות הדעת ההלכתית יש ספק ממשי סביב זהות האם, ולכן יש להתייחס לשתיהן כאל אמהות התינוק – "אולם מאחר שידוע בוודאות מי הוא הבעל הגנטי, והוא לא בעלה של האישה שברחמה נמצא העובר, אין ספק מוציא מידי ודאי ויש למסור לאחר הלידה את הילד שייוולד לרשות הוריו הביולוגיים".
לפי חוות הדעת של פועה, האישה היולדת יכולה לדרוש לקבל מבית החולים תשלום על "הפונדקאות", משום שנשאה את ההיריון בשביל האם אחרת, נוסף על הפיצויים שמגיעים לה על עצם הטעות.
בפועה אומרים שהם מציעים שירותי "השגחה" לזוגות, ובהם עובדת המכון אמונה על השגחה צמודה וקפדנית בכל שלבי טיפולי ההפריה. "התפקיד שלי הוא ללוות את כל התהליך מהרגע שהזוגות מגיעים לבית החולים ומתחילים את הטיפול", אומרת לנו ברנדי הירש, משגיחת הפריות במכון פועה שעוסקת בתחום זה 22 שנים.
הירש, אם לשישה, רואה בעבודתה שליחות של חסד בהיותה זוג עיניים נוספות וקפדניות שמלווה את עובדי המעבדות בטיפול בזוגות. "אני סוגרת את הביציות והזרע במכל חתום ונעול, ובלי העיניים שלי לא פותחים אותו. למחרת בודקים אם יש הפריה, וגם התהליך הזה נעשה בליווי צמוד. אחרי שהעוברים נוצרו, אם הרופא מחליט שהוא לא מכניס אותם לגוף האישה, מקפיאים אותם. אני נוכחת בכל שלב בתהליך ולכל בית חולים יש מכל הקפאה בחנקן של מכון פועה. בלי ההשגחה הפיזית שלי לא מקפיאים ולא מפשירים את העוברים".
הירש מעידה ש"העבודה במעבדות הפוריות מסודרת מאוד. בכל מקום יש מדבקות ובדיקה חוזרת ואימות כפול של שם המטופלת או המטופל. אני מרחמת על המעבדה ועל עובדות המעבדה הנהדרות באסותא, שפועלות עם כל הלב. זה בלתי נתפס".
בעבודת ההשגחה במסגרת מכון פועה ליוותה הירש גם את בני הזוג כהן (שם בדוי), שלפני כשמונה חודשים נולד להם בן אחרי יותר משלוש שנות טיפולים. האב דוד מספר שהבשורה על התקלה באסותא נוגעת במקומות הכואבים ביותר בקרב משפחות שנדרשו לסיוע בפריון.
"רק מי שחווה את הקושי הזה מבין כמה איומה הטלטלה", הוא אומר. "התקשרתי למשגיחה שליוותה אותנו כדי לוודא איך יכול להיות שהיה אירוע כזה ואם הייתה שם משגיחה, והבנתי שלא היה ליווי כזה".
