האם המלחמה הרוסית באוקראינה נכנסת לשלב חדש ומדאיג? אחרי כמה שבועות שבמהלכם הפכו האוקראינים את תמיכת המערב לניצחונות בשדה הקרב – מהפך. סימנים ראשונים רומזים כי המלחמה שעד כה הייתה תחומה היטב בגבולות אוקראינה, גולשת החוצה ומאיימת גם על מדינות אירופה, החברות בברית נאט"ו.
ביום שני בבוקר זוהו פיצוצים מסתוריים במערכת הולכת האנרגיה האירופית, הרחק מגבולות אוקראינה. פיצוץ ודליפת גז ראשונה דווחו כבר לפנות בוקר, בצינור נורד־סטרים 2. כמה שעות מאוחר יותר התגלו שתי דליפות נוספות, בצינור נורד־סטרים 1. כל שלוש הדליפות התרחשו במים בינלאומיים, אך בתוך המים הכלכליים של שוודיה ודנמרק.
לפי שעה אין הוכחה שמדובר בחבלה מכוונת. אבל בשוודיה, פולין ודנמרק אין הרבה ספקות מי עומד מאחורי הפיצוצים. לשאלה לטובת מי עובדת ההתפתחות המדאיגה הזו, יש תשובה אחת: הקרמלין. הפיצוצים במערכת הולכת האנרגיה, שכבר מכונה "טרור הגז הרוסי", טלטלו השבוע את שוקי אירופה והביאו לקפיצה חדה במחירי האנרגיה.
השאלה היא כמובן מה המסר שהפיצוצים מעבירים, בהנחה שאכן מדובר ב"טרור גז". והתשובה היא שלא רק החורף הקרוב יהיה קר וקשה, אלא גם זה שיבוא אחריו וגם הבא בתור. כלומר, זה לא שמדינות אירופה צריכות כעת לעבור בגבורה כמה חודשים של חורף קר, ואז הכול יהיה בסדר. המסר שמגיע מן הקרמלין הוא שרוסיה מפנה עורף לאירופה, שתצטרך מעתה להתמודד עם המחסור באנרגיה והמעבר לאנרגיות מתחדשות, מבלי שתהיה לה הפריווילגיה למלא את החסר באנרגיה זולה ונקייה יחסית מרוסיה. המעבר הזה עתיד להיות מר במיוחד. הוא עלול לטלטל את אירופה השבעה, להפיל ממשלות, לזרוע כאוס פוליטי וכלכלי ביבשת העשירה והשלווה, לערער את הסדר העולמי כולו ולחולל משבר בינלאומי חסר תקדים.
ההודעה על גיוס מילואים בתוך רוסיה יצרה שבר פנימי. באותו רגע החלה בריחה המונית. איש לא האמין לקרמלין שמדובר בגיוס של 300 אלף איש בלבד
במבט לאחור, שני הצינורות היו סוג של פצצה מתקתקת שאיימה על הכלכלה המערבית במשך שנים. אירופה, ובמיוחד גרמניה, התמכרו לגז רוסי נקי וזול. נורד־סטרים 1 הזרים גז לאירופה כבר מ־2011. ערב פרוץ המלחמה באוקראינה אמור היה להצטרף אליו נורד־סטרים 2, שבבנייתו הושקעו מיליארדים רבים. הנהנות העיקריות היו אמורות להיות רוסיה וגרמניה. אבל קנצלר גרמניה אולף שולץ, בצעד אמיץ ביותר, עצר את השקת הצינור כדי לא לאפשר למוסקבה להמשיך ליהנות מתזרים המזומנים האירופי, בשעה שבקרמלין פולשים לאוקראינה ומזעזעים את היציבות העולמית.
סימנים רבים מעידים שנשיא רוסיה פוטין לקח את ההחלטה הגרמנית הזו באופן אישי. במשך שנים שימש גרהרד שרודר, קנצלר גרמניה לשעבר, איש הקשר האולטימטיבי בין פוטין לממשלת גרמניה. שבועיים בלבד לאחר שעזב את משרד הקנצלר, התקבל שרודר לתפקיד בכיר בחברת גזפרום הרוסית. ניגוד עניינים? אולי אפילו גרוע מזה. אבל העסק תקתק. במשך שנים תיווך וקידם שרודר את מערך חיבורי הגז בין רוסיה לגרמניה.
המלחמה באוקראינה שמה קץ לחיבור הזה, שנתפס כיעיל אך מושחת ומסוכן. בחודשים האחרונים נעשו כמה ניסיונות מצד שרודר לתווך בין פוטין לצמרת המערבית. אבל בגרמניה כבר לא היו מוכנים לקבל את הסידור הזה. שרודר נאלץ להתפטר מגזפרום ולשוב לגרמניה. האם הוא יגיח מחדש בניסיון לתווך בין ידידו פוטין למערב? ספק גדול.
אם אכן הקרמלין עומד מאחורי הפיצוצים, נראה שרוסיה עומדת להחריף את מלחמת הגז. כאמור, נורד־סטרים 2 שוּתק לחלוטין כבר בפברואר, אך נורד־סטרים 1 המשיך להזרים גז למדינות אירופה. אולם בחודש שעבר עצרו הרוסים את זרימת הגז גם בצינור הוותיק, בטענה שהתגלו בו בעיות טכניות קשות. את הבעיות הללו ייחסו הרוסים לסנקציות המערביות. כעת מגיע השלב השלישי, שלב הפיצוצים המסתוריים. וכפי שזה נראה כרגע, הטענות על בעיות טכניות היו סוג של אליבי לשלב הנוכחי.
במדינות הנורדיות והבלטיות ובפולין לא קונים את האפשרות שמדובר בכשל טכני. ראש ממשלת דנמרק מטה פרדריקסן אמרה השבוע כי על פי הערכת הממשלה מדובר בפעולה מכוונת, אך נמנעה מלהפנות אצבע מאשימה ישירות כלפי רוסיה. כך גם ראש ממשלת שוודיה, מגדלה אנדשון, שאליהן הצטרפה נשיאת הנציבות האירופית אורסולה פון דר ליין. לאותה מסקנה הגיע גם שר האוצר הגרמני רוברט האבק, שאמר כי אם אכן מדובר בחבלה מכוונת, "גרמניה תדע להגן על עצמה וכך גם יבשת אירופה".
אחת ההשערות המובילות כרגע היא שהפיצוצים בשטח המים הכלכליים של דנמרק ושוודיה הם תגובה רוסית לטקס שנערך השבוע לרגל פתיחתו של "הצינור הבלטי". ביום שלישי הגיעה ראש ממשלת דנמרק לבודנו שבצפון מזרח פולין, כדי לחנוך את הצינור הבלטי שיזרים מעתה גז טבעי מנורווגיה דרך דנמרק לים הבלטי וממנו לפולין. זהו שלב מפתח במערכה לעצמאות פולין ואירופה כולה מהתלות המממארת בגז הרוסי. במהלך הטקס אמר ראש ממשלת פולין מתיאוש מורבייצקי כי "עידן השליטה הרוסית בשוק הגז הטבעי, שאופיין בסחטנות ואיומים, מגיע לקיצו". האם הפיצוצים בצנרת רומזים שגם מתקני הגז האירופים בכלל והנורווגים בפרט אינם בטוחים עוד?
העם אמר נייט
מעבר לאוקיינוס, בבית הלבן, נמנעים כרגע מאמירות שעלולות לדרדר את המצב המתוח. נשיא ארה"ב ג'ו ביידן עשה בחודשים האחרונים מאמצי על למנוע גלישה של המלחמה מעבר לגבולות אוקראינה, בין השאר בהימנעות מאספקת סוגי נשק שהיו מאפשרים לאוקראינים לשנות את המשוואה בשדה הקרב. בחודשיים האחרונים האמריקנים מסויגים פחות, ועדיין מציגים עמדה זהירה. נכון לעכשיו, מדובר בעיקר בנכונות להצטרף לחקירת הפיצוצים. המסקנות עלולות להיות קשות, בעיקר מכיוון שהן עלולות להכריח את ברית נאט"ו ואת ארה"ב לסדרת מהלכים שתוכיח כי העיקרון בבסיס הברית – אחד בשביל כולם וכולם בשביל אחד – אכן עובד. גם מול רוסיה. אלה השלכות קשות לעיכול בארה"ב, בעיקר ערב בחירות אמצע הקדנציה. אולם ייתכן שהנשיא ביידן יגיע למסקנה שאין ברירה. מישהו אמר מלחמת עולם שלישית?
המומחים מעריכים כי המילה "כניעה" אינה נמצאת בלקסיקון של פוטין. לכן, ככל שהמצב הפנימי ברוסיה מחריף, כך האיש האניגמטי הזה הופך לחמקמק ומסוכן יותר
הסימנים בשטח אינם מבשרים טובות. משאלי העם המפוברקים שהכריעו השבוע כי רוב מכריע של התושבים במחוזות הכבושים באוקראינה תומך בסיפוח לרוסיה, פותחים בעבור פוטין את הדרך להודיע כי מעתה לא מדובר על פלישה לאוקראינה אלא על הגנה על שטחים רוסיים. לכך מצטרפות ההכרזות בשבועות האחרונים שלפיהן רוסיה לא תהסס להשתמש בנשק גרעיני כדי להגן על עצמה. אז נכון שבדרך למלחמה גרעינית טקטית יש עוד כמה שלבים, כמו מלחמת סייבר מחוץ לגבולות רוסיה, אבל הפיצוצים בצנרת הגז האירופית השבוע הם רמז עבה בדרך לשם.
מדוע זה קורה דווקא עכשיו? פוטין נתון כעת למסכת לחצים חסרת תקדים. ההודעה על גיוס המילואים בתוך רוסיה יצרה שבר פנימי עמוק. פוטין, שכנראה זיהה היטב את הלכי הרוח בחברה הרוסית, נמנע במשך חודשים ארוכים מלכנות את הפלישה לאוקראינה מלחמה, ועוד יותר השתדל להימנע מגיוס כוחות מילואים. החוזה הבלתי כתוב היה שכל עוד המלחמה מתחוללת מעל לראשו של העם הרוסי ותוצאותיה אינן מורגשות בבית, הקרמלין יכול להמשיך לעשות באוקראינה כרצונו. סוג של "עזוב אותנו בשקט ותן לחיות". האם סדרת ההצלחות האוקראיניות בשדה הקרב הוציאה את פוטין משלוותו וערערה את תחושת הביטחון של המעגל הפנימי הסובב אותו, באופן שגרם לו להיכנע ללחצים שהכריחו אותו להודיע על גיוס מילואים?
כך או כך, באותו רגע נשברו הכלים. המלחמה הגיעה אל סף הבית, והבריחה ההמונית החלה. לא הועילו הניסיונות של הקרמלין לתווך את המסר שמדובר בגיוס של 300 אלף איש בלבד, פחות מאחוז אחד מכלל כוח המילואים הרוסי. איש ברוסיה לא האמין. תגובת השטח הוכיחה כי בין העם הרוסי ובין מי שמנהל אותו שורר חוסר אמון עמוק. החודשים שבהם ערוצי התקשורת הממשלתיים טפטפו תעמולה על צדקת המלחמה התנדפו ברגע. וכשהגיע השלב הקריטי, העם אמר לפוטין: נייט.
בשבוע האחרון החלו להשתרך שיירות ענק של מכוניות בדרך לגבול עם פינלנד, גיאורגיה וקזחסטן. עימן נולד דור חדש של מבריחי גבול. אלה תמונות מביכות בעליל בעבור ולדימיר פוטין, שמכרסמות בסמכותיות העליונה שהפגין עד כה. ואת זה הוא לא יכול להרשות לעצמו. כמו דיקטטורים אחרים, פוטין יודע כבר שנים שאפשרות הפרישה אינה קיימת מבחינתו. ארמון החורף שהקים בסוצ'י לחופי הים השחור אינו אופציה אמיתית. יכולת הישרדותו מחוץ לכותלי הקרמלין שואפת לאפס, גם אם דאג מבעוד מועד לצבא פרטי בדמות חברת שכירי החרב וגנר. המומחים מעריכים כי המילה "כניעה" אינה נמצאת בלקסיקון שלו. לכן, ככל שהמצב הפנימי ברוסיה מחריף, כך האיש האניגמטי הזה הופך לחמקמק ומסוכן יותר. גם אם בסופו של דבר הוא ישלם את המחיר, גם המערב ישלם בדרך. שאלת עתידו של האיחוד האירופי כבר אינה שאלה רטורית. השוליים הולכים ונפרמים. השאלה איך תעבור גרמניה את החורף קריטית לעתיד אירופה כולה, וכרגע זה לא נראה טוב. בחורפים הבאים ייבחן חוסנו של האיחוד האירופי ושל המערב כולו, והאם זה ייגמר בחורף או שניים קרים ולא חלילה בחורף גרעיני.
בשבועות הקרובים תיפתח חקירה בניסיון לאתר את האחראים לפיצוצים הימיים בצנרת הגז. זה לא יהיה קל, לא ברמה המשפטית ולא ברמה המבצעית. הצנרת שייכת לחברה שווייצרית בשם "Nord Stream AG 2", שהיא חברה בת של גזפרום הרוסית. כדי להגיע לצנרת ולקחת ממנה דגימות יצטרך המערב לקבל אישור מן הרוסים. הם לא ימהרו לתת את האישור, או יציבו תנאים קשים עד בלתי אפשריים לשיתוף פעולה. הדרך המהירה ביותר היא לצלם את הפגיעה בצנרת ולנסות לגרד ממנה שאריות בניסיון לבודד את חומר הנפץ שבו נעשה שימוש, בתקווה שאנליזה כימית שלו תספק רמז חשוב בדרך לפענוח. אבל כאמור, כדי שזה יקרה הרוסים צריכים לתת את הסכמתם.
במקביל, ומבלי לבקש אישורים מן הרוסים, תיערך בימים הקרובים סריקה לאחור של ממצאי לווין ותיעוד ימי מסוגים אחרים, בניסיון לאתר תנועה חשודה או חריגה באזורים הסמוכים לפיצוצים בצנרת. בעיקר ינסו לאתר רובוטים ימיים שאולי צילמו תנועה חשודה מעל או מתחת למים, וחיישנים שלהם יוכלו אולי לספק מידע נוסף.
התחרות על הנרטיב גם היא תהיה בלתי פשוטה בעליל. בעוד החשודים המיידיים הם הרוסים, כפי שהתבטאו השבוע ראשי ממשלות פולין, דנמרק ושוודיה מבלי לנקוב בשם המפורש, הרוסים יכולים לטעון כי בעלי האינטרס העיקרי הם דווקא האוקראינים. אפשרויות נוספות כוללות פעילי איכות סביבה רדיקלים, שלכאורה רוצים למנוע חזרה של אירופה לשימוש בגז טבעי מרוסיה, כדי לקדם שימוש באנרגיות מתחדשות; או פעולה לא מאושרת של אנשי צבא פנאטים שפעלו ללא סמכות ורשות, בין אם ברוסיה, באוקראינה או מצד גורם אחר. לא חסרים גם גורמים מסחריים לחלוטין, כגון חברות אנרגיה וספנות שברשותן כלים שבטיפול מושכל אפשר להסב אותם לצורך ביצוע פיגועים בצנרת הגז. וזה לא הכול. באזורים הללו יש גם צוללות ננסיות פרטיות המשמשות לצרכים מגוונים, כולל של ארגוני פשיעה.
ואחרי כל זה, מעל צנרת הגז מרחפים גם סימני שאלה מסחריים. לפני שבועיים האריך בית המשפט בשווייץ בארבעה חודשים את האורכה שניתנה לחברת הבת השוויצרית של גזפרום לשלם את חובותיה ולמנוע תחילתם של הליכי פשיטת רגל. אין ספק שמה שהתרחש השבוע בצנרת של נורד־סטרים 2 יריץ את בעלי העניין לבית המשפט בקנטון צוג השווייצרי, בניסיון לפענח מי המרוויחים ומי המפסידים הגדולים מן הפיגוע.
