ביקורת חריפה בימין על החלטת יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית, שופט בית המשפט העליון יצחק עמית, לפסול את ח"כ לשעבר עמיחי שיקלי מהתמודדות לכנסת ה־25 ברשימת הליכוד. כזכור, שיקלי ערער לבית המשפט המחוזי על החלטת ועדת הכנסת להכריזו כפורש, והתפטר מהכנסת סמוך לדחיית ערעורו, בהנחה – שאף באה לידי ביטוי בהחלטת בית המשפט – שההתפטרות תיחשב ל"התפטרות בסמוך לפרישה".
יו"ר הליכוד בנימין נתניהו התייחס אמש להחלטת הפסילה של שיקלי. בעצרת בחירות בלוד אמר נתניהו: "ועדת הבחירות מנסה להפיל את שלטון הימין עוד לפני הבחירות. פוסלים את שיקלי, אבל משאירים את מיכל שיר. פוסלים את שיקלי, אבל משאירים את טיבי ואת איימן עודה, כי זה משחק מכור שמטרתו להפיל את הימין ולהשאיר את השמאל. אני פונה לראש הוועדה: למה לשחק? תעשו מהמקפצה: תפסלו את הליכוד וחלאס. זה לא משפט, זה לא צדק, ואנחנו ניתן לזה תשובה. אחת בקלפי בכל הכוח. מי שלא רצה את שיקלי בתור חבר כנסת, יקבל אותו בתור שר".
שיקלי עצמו הגדיר שלשום את ההחלטה "הזויה ורדיקלית", וכינה את השופט עמית, שקיבל אותה בלי לקיים דיון לשמיעת הצדדים, "פוליטיקאי בגלימה".
עו"ד אורי הברמן, היועץ המשפטי של מרצ, שייצג את המפלגה בבקשת הפסילה של שיקלי, טען מנגד כי ההחלטה שהתקבלה בוועדה בלתי נמנעת. "הציבור במדינת ישראל מצביע לרשימות", טוען עו"ד הברמן. "הוא לא מצביע לחבר כנסת בודד. אומנם בכנסת מכהנים 120 חברים, אבל הם לא שחקנים בודדים. הם משחקים במסגרת קבוצתית – כלומר, פועלים במסגרת סיעות. חבר כנסת שחש שלא בנוח עם פעילות סיעתו, מצופה ממנו לפנות את מקומו לבא בתור ברשימה. חבר כנסת שבוחר להישאר מסתכן בסנקציה הקבועה בחוק – שלילת היכולת להתמודד לכנסת הבאה במפלגה שיש לה ייצוג בכנסת.
"מה עשה שיקלי? הוא לא הסכים מראשית הדרך עם החלטת סיעת ימינה להיות חלק מהממשלה. לאורך כל חיי הכנסת הוא הצביע נגד עמדת סיעתו – החל בהצבעה על הקמת הממשלה ואחר כך בהצבעה נגד התקציב, עד שבסופו של דבר הוכרז כפורש. אבל גם אחרי שהוכרז כפורש הוא התמהמה בהגשת הערעור. בסופו של דבר הערעור הוגש רק בחלוף חמישים יום, ואת הזמן שבין ההחלטה על הפרישה ובין הערעור הוא ניצל להצבעה נגד תקנות יו"ש – הצבעה שהייתה קריטית לקיום הממשלה – ובסוף התפטר רק אחרי הדיון בערעור, בבחינת 'מעט מדי ומאוחר מדי'.
"עלתה טענה שבדיון בבית המשפט המחוזי הובטח לו שאם יתפטר מיד אחרי הערעור, יראו בכך כ'התפטרות בסמוך לאחר הפרישה', אבל זו טענה שאין בה ממש – לא רק מפני שערעורו נידון לכישלון, אלא גם כי בית המשפט כלל אינו מוסמך לדון בשאלת מועד ההתפטרות. הובהר לשיקלי שהנושא אינו בסמכות בית המשפט, אך הוא עשה את השיקול שעשה ונטל על עצמו את הסיכון".
ימינה לא הגישה בקשת פסילה. למה בעצם זו בעיה שלכם?
"ועדת הכנסת הכריזה על שיקלי כפורש לבקשת ימינה, כל שמרצ ביקשה לעשות הוא לאכוף את החלטת ועדת הכנסת. כסיעה, למרצ יש אינטרס ורצון להגן על שלטון החוק ושהחלטות ועדת הכנסת יקוימו".
מנגד, ד"ר יעקב בן־שמש, מומחה למשפט ציבורי מהקריה האקדמית אונו, טוען כי גם אם אפשר להניח שהשופט עמית צודק מבחינה משפטית – הוא כלל לא היה רשאי לקבל את ההחלטה הזאת, משום שהנושא אינו בסמכותו.
"השופט עמית הכריע בבקשות לבדו, בלי שהביא את הנושא למליאת ועדת הבחירות, שהיא, כידוע, גוף פוליטי", אמר ד"ר בן־שמש. "בוועדה יושבים נציגי הסיעות בכנסת, לפי גודלן היחסי, כפי שקובע חוק הבחירות. אם נושא פסילת מועמדים לפי סעיף 6א לחוק היסוד מעולם לא הואצל ליושב ראש הוועדה על ידי מליאת הוועדה – ואין מחלוקת על כך שמעולם הוועדה לא האצילה את הסמכות בנושא ליושב הראש – אז זה פשוט לא בסמכותו. השופט עמית היה צריך להביא את הנושא בפני הוועדה בהרכבה המלא, והיא הייתה צריכה לדון ולהצביע. מהיכן לקח לעצמו השופט עמית את הסמכות להכריע בנושא הזה כדן יחיד? לא ברור. אני חושב שיש לעמיחי שיקלי ולליכוד טענה משפטית טובה מאוד".
השופט עמית טען בתגובה לטענה כזו, שהושמעה במליאת הוועדה, ש"זה הנוהג".
"נכון, יש באמת נוהג שיושב ראש הוועדה הוא זה שפוסל מועמדים מסיבות טכניות. בחוק יסוד הכנסת יש פסילה מכל מיני סיבות: למשל אם אתה צעיר מגיל 21, או אם שימשת בתפקיד בכיר ולא התפטרת בזמן. אלו סיבות טכניות. יש גם פסילה מטעמים אידיאולוגיים, לדוגמה פסילה של מועמד ששולל את זכות קיומה של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית. כל הפסילות שיושב הראש הכריע בהן כדן יחיד היו טכניות. סוגיות אידיאולוגיות הובאו תמיד בפני הוועדה. סוגיית הפרישה היא פוליטית ולא טכנית, ולכן אין שום סיבה שבנושא הזה יושב ראש הוועדה ייקח לעצמו סמכות לפסול בלי להביא את העניין לפתחו של בעל הסמכות – כלומר, הוועדה כולה".
מליאת ועדת הבחירות המרכזית דחתה אתמול את הבקשה לפסילת מפלגת רע"ם, ובמקביל קיבלה את הבקשה לפסילת בל"ד. לקראת הדיון שיגרה לוועדה היועצת המשפטית לממשלה, עו"ד גלי בהרב־מיארה, את עמדתה, שיש לדחות את שתי בקשות הפסילה. "על אף הקושי הגלום במצעה של בל"ד והראיות שהצטברו ברבות השנים לעניין התקיימותה של העילה בדבר שלילת קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית ביחס אליה, אין בבקשה שבפנינו כדי לעמוד ברף המחמיר שנקבע בפסיקה כדי להצדיק את השימוש בסעד הקיצוני של פסילת רשימה מהתמודדות", נאמר בעמדה שהגישה היועמ"שית.
בהרב־מיארה הוסיפה עוד כי "לא הובאה ראיה לכך שבשנים האחרונות בל"ד פעלה כדי להוציא את החלקים המוקשים במצעה מהכוח אל הפועל". בנוגע לבקשה לפסילת רע"ם קבעה היועמ"שית כי "אין להסיק מן הראיות אשר הוצגו בבקשות כי רע"ם תומכת תמיכה חומרית, תמיכה פוליטית או תמיכה אחרת במאבק מזוין של ארגון טרור".
יצוין כי בעבר הפך בית המשפט העליון את כל החלטותיה של ועדת הבחירות המרכזית לפסילת מפלגות ערביות. עם זאת, בניגוד לעבר, הפעם לא הוגשה אף אחת מבקשות הפסילה נגד הרשימות הערביות בידי מפלגות גוש הימין. מפלגות גוש הימין החליטו הפעם לא להגיש כלל בקשות לפסילת מפלגות, ואף להחרים את הדיון בוועדה, משום שלשיטתן מדובר ממילא במשחק חסר טעם, ועל כן אין טעם לשתף פעולה עם השיטה. לפיכך, מגישי הבקשות הם גופים חוץ־פרלמנטריים מהימין, כמו פורום "בוחרים בחיים" ומפלגת "אנחנו – בראשות עו"ד מוש חוג'ה".
ח"כ שמחה רוטמן ממפלגת הציונות הדתית, שהיה אחד הדוחפים להחלטה על החרמת הגשת הבקשות וההצבעה, טען אתמול כי בראייתו כבר שנים אין טעם בהשתתפות בהליך. "קיבלנו את ההחלטה מסיבות עקרוניות", הסביר ח"כ רוטמן. "בהתחלה הוחלט לא להגיש בקשות ואחר כך לא להשתתף בהצבעות. מבחינתנו הסיבות הן אותן סיבות. למעשה, גם לנו וגם לאיתמר בן־גביר היו כבר בקשות מוכנות להגשה. אולי חלק מהשותפים בגוש הימין שקלו גם שיקולים פוליטיים, אבל העמדה שלי הייתה תמיד שעם התהליך הזה אסור לשתף פעולה.
"גם כשפנו אליי כשהייתי עורך דין פעיל אמרתי שאני לא מגיש בקשות כאלו, כי אני חושב שאחרי שהתהליך הזה הביא להכשרת עזמי בשארה – עדיף לוותר עליו לחלוטין. הוא ממילא פוליטי ומוטה, וזה בזבוז זמן ואנרגיה".
ואולי זו החלטה פוליטית, שהתקבלה כי הימין רוצה שמפלגת בל"ד תרוץ ותבזבז קולות לגוש השמאל?
"אני לא יכול להבטיח שלאף אחד מאלו שהיו שותפים להחלטה לא היו שיקולים פוליטיים, אבל זה לא באמת חשוב. מבחינתנו זו עמדה עקרונית ועקבית, עוד הרבה לפני שידענו מה יקרה ברשימה המשותפת. בצלאל סמוטריץ', יושב ראש המפלגה שלי, הגיש כבר בכנסת ה־20 הצעת חוק לביטול סעיף 7א (סעיף הפסילה בחוק יסוד הכנסת, ש"פ). אני הגשתי בכנסת האחרונה הצעה אחרת במטרה לשנות את התהליך. אפשר תמיד להיות ציניים, אבל אני בוחר לא להיות ציני ולפעול לשנות את התפיסה של מחנה הימין כולו, לא לתת לגיטימציה לבתי המשפט במקום שהם פועלים בניגוד לחוק, ולומר את הדברים באופן הברור ביותר".
