הרב שמואל אליהו, רבה הראשי של צפת וחבר מועצת הרבנות הראשית לישראל, נשאל אתמול (א') על היחס בו צריך לנהוג כלפי עזרא שיינברג שמרצה עונש בן 7.5 שנות מאסר לאחר שהורשע בביצוע מעשי מין חמורים וקשים בנשות הקהילה אותה הנהיג בצפת. בעוד כשלושה חודשים הוא צפוי להשתחרר מהכלא ומתכוון להצטרף לבני משפחתו שגרים בקצרין. "כשאדם לא עשה תשובה, מתייחסים אליו כמו שהיה קודם גם אם ישב בכלא כמה שנים". פסק הרב אליהו ויצא שוב להגנת הנשים הנפגעות ובני משפחותיהם. לדבריו, הכלא אינו מהווה כפרה וחרטה אלא הוא אמצעי ענישה וכי אין לתת לשיינברג להתקרב לקהל, גם אחרי שישתחרר מהכלא, "עד שיעשה תשובה".
עזרא שיינברג, מי שהיה ראש ישיבת 'אורות הארי' בצפת ומנהיג הקהילה והורשע ב2015 בביצוע עבירות מין חמורות בנשות קהילתו, הגיע להתפלל בשבוע שעבר, במהלך ראש השנה, בבית הכנסת המקומי בקצרין, במסגרת חופשת החג אליה יצא ממאסרו ובאישורו של רב העיר הרב יוסף לוי הצטרף לתפילות. הרב לוי, שהתייעץ לדבריו בנושא עם רבה הספרדי של ירושלים, הראשון לציון הרב שלמה משה עמאר, הורה כי בזמן ששיינברג נמצא בבית הכנסת "אין לאף אחד את הרשות לפגוע בו". בפנייתו לגבאי בתי הכנסת בעיר הסביר כי "בהתייעצות עם ראש לחכמים ולדיינים נאמר לי שבימים אלה של הרחמים והסליחות עלינו לנהוג לפנים משורת הדין ולאמץ את מידת הרחמים ובפרט שבראש השנה יש מצוות שמיעת תקיעת שופר מדאורייתא". בסוף תפילת החג בבוקר, כשזיהו אותו כמה נשים מבית הכנסת הן מחו נגדו וצעקו לעברו.
למחרת החג, ביום ד' האחרון, הגיעו אל מול בית משפחת שיינברג עשרות נשים וגברים מקצרין והפגינו במחאה על הגעתו לבית הכנסת. הן טענו כי מאחר שעד היום לא לקח אחריות על מעשיו ולא התנצל בפני הקרבנות, לא תהיה לו דריסת רגל בקהילת היישוב ובבתי הכנסת שלה.
הרב שמואל אליהו, שעמד בראש בית הדין שעסק בעניינו של שיינברג וחשף את קלונו והביא לפתיחת חקירת המשטרה בנושא, הרחיב על נושא החזרה בתשובה וקבלת פושעים ששבו מדרכם, לזרועות הקהילה והחברה. "על פי ההלכה יש מושגים של תשובה. כדי שאדם שגנב יוכל לשוב בתשובה, הוא צריך להחזיר את שגנב. אדם שפגע במישהו, צריך לבקש סליחה. תשובה היא לא רק ישבת בכלא, ישבת כי זה מגיע לך" הסביר הרב אליהו. לדבריו, "האדם גם צריך לתקן את שקילקל בין אדם לחברו. זה דבר ראשון של תשובה, שאדם שילם את חובו למי שהוא פגע בו. במקרה של שיינברג זה לא היה".
הרב אליהו ציין כי "הדבר השני שהוא מאוד משמעותי זה מודה ועוזב ירוחם. אדם צריך להודות חטאתי עוויתי פשעתי. אדם צריך לצעוק מנהמות ליבו איך חטאתי ואיך נפלתי וטעיתי. אני מתנצל ובוכה ומבקש סליחה על איך שעשיתי עוונות כאלו נוראים וגם זה לא היה. לא הייתה בקשה סליחה מאף אחד מעשרות הנשים שנפגעו ממנו.
הדבר השלישי, החמור ביותר זה חילול השם מסוף העולם ועד סופו. הסיפור התפרסם בכל העולם ואנשים בכל העולם הזדעזעו ומרטו שיערות ראשם איך יכול להיות דבר כזה. ראש ישיבה שמתהדר בטלית של צדקות עושה עוול כזה גדול. הוא אפילו לא התחיל לתקן את חילול השם שהוא עשה".
את התייחסותו לנושא הרגיש שמעורר סערה גדולה בקצרין, לקראת שחרורו הצפוי של שיינברג, סיכם הרב אליהו ואמר כי "תשובה בין אדם לחברו צריכה להיות בפועל ממש ולא רק במילים".
ממשפחת שיינברג נמסר בתגובה: "לא ברורה לנו היכולת של אדם, רב גדול ככל שיחשב בציבור, לדעת מהו טיבו של תהליך התשובה של אדם אחר. ממתי "ויעיד עליו יודע תעלומות" (רמב"ם הל' תשובה, פרק ב' הלכה ג') הפך להיות מנת חלקם של איש או ציבור בישראל?
"לפני כארבע שנים אב המשפחה החל הליך שיקום וטיפול אינטנסיבי שאת פירותיו אנו רואים בחוש. במשך כל אותן השנים אבא הפיץ עשרות הודעות ומכתבי סליחה בכל הזדמנות שרק הייתה לו. החל מהמקורבים למשפחה, וכלה בכל מי שראה את עצמו כנפגע – וברור שישנה עוד דרך ארוכה ע"מ להשלים את דרך התשובה שנסללה ע"י חז"ל וגורמי הטיפול המוסמכים.
"לגבי בקשת סליחה מהמתלוננות – בתום שלב גזר הדין אבא ביקש לפנות באופן אישי לכל מתלוננת ולכל מי שרואה את עצמה\עצמו כנפגע ממעשיו והדבר נאסר עליו, שכן פניה אישית למתלוננות ולבני משפחותיהן אסורה על פי חוק, אין זה מן ההלכה ומן המוסר לקרוא לחרם על אדם ששומר על החוק.
"לגבי מאורעות החג האחרון, נזכיר שוב כי הגעתינו לבית הכנסת קבלה את אישורם וברכתם של רבים וטובים מרבני הציונות הדתית, ובכללם גם של הרב הראשי לישראל הרב שלמה משה עמאר שליט"א. ננצל את ההזדמנות להודיע בפומבי כי לאב המשפחה אין כל רצון וכוונה להשתלב בקהילה כזו או אחרת, מה גם שהדבר מותנה בהליך השחרור שלו. אנו מצרים על כך שיש ציבור שלם שמוסת מאמירות ריקות מתוכן הנוגדות את רוח ההלכה והיהדות.
"כפי שידוע, הרב מרדכי אליהו זצ"ל טיפל במקרים דומים ואף חמורים הרבה יותר, וכל זאת מבלי לפרסמם כלל ובכך מנע חילול השם גדול. מוטב שמנהיגי הציבור ילמדו מקודמיהם".
