נשיא טורקיה, רג'פ טאיפ ארדואן, אמר אמנם בפגישה עם מנהיגים יהודים שבוע לפני ראש השנה, כי כעת, עם השבת היחסים, הוא שואף להגיע לישראל, שבה ביקר לאחרונה ב־2005. אבל בפגישתו למחרת עם ראש הממשלה יאיר לפיד, בשולי עצרת האו"ם, הוא לא חזר על כך. במשרד החוץ עוד לא מנערים אפוא את השטיח האדום, וגם טרם מתחבטים בשאלה כיצד לפעול אם וכאשר ארדואן יגיע ומן הסתם יבקש לכלול בביקור תפילה בהר הבית. מוקדם עדיין. ועם זאת, השגרירה החדשה שלנו בטורקיה, אופטימית.
"אנחנו נכנסים עכשיו לדפוס יחסים שונה משהיה בעבר, כזה של יחסים דיפלומטיים מלאים, שכולל ביקורים בכל הרמות והדרגים", אומרת אירית ליליאן, שעד כה כיהנה שם כממונה הזמנית על הנציגות הישראלית. "מאחר שנשיא מדינת ישראל הוזמן והגיע לטורקיה עוד לפני החזרת היחסים המלאים, וגם אז הביע ארדואן את רצונו להגיע לביקור בישראל, הרי שעם שדרוג היחסים אנחנו מצפים לביקורים בכל הרמות. אבל בשלב הזה אין עדיין הכנות".
מינויה של ליליאן לשגרירה אושר בישיבת הממשלה השבוע (למרות מחאות על מינויים בתקופת ממשלת מעבר). בשיחה עימה היא מדגישה כי השינוי בהגדרת התפקיד לא צפוי להשפיע עליה מאוד ברמה היום־יומית. "ההבדל הוא לא לגביי, אלא לגבי מדינת ישראל שיהיה לה כעת שגריר מלא בטורקיה", היא אומרת בשיחה מאנקרה. "אני נמצאת כאן למעלה משנה וחצי, ומתפקדת כראש נציגות זמנית. אני מקווה שכעת ייפתחו בפנינו אפשרויות שונות, כמו פגישות בדרגים גבוהים יותר. למשל, יותר פגישות עם שרים". בתפקידה הקודם כיהנה ליליאן כשגרירת ישראל בבולגריה.

לפני כחודשיים סיכמו ישראל וטורקיה על החזרת שגרירים הדדית ועל חידוש היחסים הדיפלומטיים ביניהן באופן מלא, זאת לאחר כשנה של צעדי התקרבות זהירים ומהוססים. מלשכת ראש הממשלה נמסר אז כי חידוש היחסים מגיע בהמשך לסיכומים שהושגו בעת ביקור יאיר לפיד באנקרה כשר חוץ, עוד לפני מינויו לראש ממשלה, ופגישתו עם שר החוץ הטורקי מבלוט צ'בושלו. "שדרוג היחסים יתרום להעמקת הקשר בין שני העמים, להגברת קשרי הכלכלה, המסחר והתיירות, וכן יתרום לחיזוק היציבות האזורית", נמסר, במונח שלרוב מתייחס לרצון להעמיד מעין חזית משותפת מול איראן.
במהלך השנים מאז מבצע עופרת יצוקה ב־2008, וביתר שאת לאחר משט ה"מרמרה" שבו נהרגו תשעה אזרחים טורקים, השמיע ארדואן שורה של אמירות אנטי־ישראליות חריפות, שחלקן אף היו אנטישמיות. בירושלים טענו בשנה החולפת כי ההתבטאויות שלו הולכות ומתמתנות. עם כניסת הנשיא יצחק הרצוג לתפקידו, התקיימו גם מספר שיחות טלפוניות בין השניים. נקודת הפשרה נוספת נרשמה בפתרון משבר מעצרם של בני הזוג אוקנין, בנובמבר אשתקד.
באביב החולף שיתפו כוחות הביטחון הישראלים והטורקים פעולה במטרה לעצור חוליות טרור איראניות, שביקשו לפגוע בישראלים על אדמת טורקיה. האיום בחודש יוני היה כה חמור ומיידי, עד שישראל הפצירה באזרחיה השוהים באיסטנבול לשוב מייד ארצה, ולא להזדהות שם כישראלים. "שיתוף הפעולה בין ישראל לטורקיה הדוק, והוא מתבצע בכל הרמות", אמר אז ראש הממשלה באותם ימים, נפתלי בנט, בהתייחס למאמץ הביטחוני.
פאזל של 5,000 חלקים
השגריר הקודם, איתן נאה, גורש בידי ארדואן בחודש מאי 2018, בעקבות כעס טורקי על תגובת ישראל אז להתפרעויות הפלסטיניות על גדר עזה. הטורקים אף טרחו לערוך בשדה התעופה בידוק משפיל בחפציו של נאה אל מול המצלמות, לפני המראתו ארצה. נאה עצמו כיהן בתפקיד שנתיים בלבד, לאחר חמש שנים שבהן לא היה לישראל שגריר בטורקיה. הוא מונה בנובמבר 2016, לאחר הסכם פיוס שהגיע אחרי הנתק שגרם משט המרמרה.

שאלנו את ליליאן אם בצד השמחה על המינוי אין בה גם חשש כי היא עלולה למצוא את עצמה בסיטואציה דומה לזו שעימה התמודד השגריר הקודם. "תפקידו של דיפלומט הוא להיות אדם אופטימי", היא משיבה. "אני מאוד מאמינה במערכת היחסים הזו, אני מאוד מאמינה בתהליך שעברנו וביכולת להכיל משברים. עם זאת, לאף אחד אין תעודת ביטוח. אני מקווה שהמערכת שנשיא המדינה הרצוג ומנכ"ל משרד החוץ אלון אושפיז הצליחו ליצור בשנה האחרונה, תהווה רשת ביטחון טובה גם במצבי משבר או קיצון אם חלילה יגיעו.
"אני מאמינה שאנחנו נמצאים בדף חדש. בשנה האחרונה בנינו מערכות שתכליתן לנסות למנוע הידרדרות של היחסים. גם הצד השני רואה חשיבות גדולה ביחסים, ואנחנו מקווים שהצדדים יעשו כל מאמץ וישתמשו במכניזם שנבנה כדי למנוע הידרדרות של משברים הדדיים, אם יתרחשו".
מה המניע הטורקי לחימום היחסים?
"יש עניין שדי מתעלמים ממנו לאורך השנים, והוא שהיחסים בין המדינות יש בהם ממד של טבעיות, ודווקא היעדר היחסים הוא שאינו טבעי. מדובר בשתי מדינות חשובות ומשפיעות בתוך המרחב של אגן הים התיכון, שקיימו ביניהן שיתופי פעולה לאורך השנים. טורקיה הייתה המדינה המוסלמית הראשונה שהכירה בישראל בהצבעה באו"ם בשנת 1949. בתקופות הטובות ביחסים, תמיד שני הצדדים יצאו נשכרים. לכן המניע העיקרי הוא השבת המצב הטבעי לקדמותו. גם לאורך השנים המשבריות, היחסים בין עם לעם, יחסי התרבות, היו טובים. אמנים טורקים הופיעו בישראל ולהפך".
מלבד אותם יחסים טבעיים, קיים כמובן אינטרס כלכלי נרחב מאוד. לדברי ליליאן, "הקשרים הכלכליים, בעיקר בתחום המסחרי, לא רק נשמרו אלא אף שגשגו גם בתקופות המשבר. היום הכלכלה הטורקית לא נמצאת בשעתה היפה ביותר – ומבחינתם יש חשיבות לשימור כל קשר כלכלי, בוודאי עם ישראל, שהיא יעד הייצוא השישי בחשיבותו מבחינת טורקיה. גם טורקיה היא יעד ייצוא חשוב, שנמצא בעשירייה הראשונה של ישראל. בנוסף, טורקיה לא מסתירה את העובדה שהיא מבקשת לקיים עם ישראל קשרים בתחום האנרגיה".
להיות שותפה להסכמי גז.
"לא רק. גז ונפט הם קצת העולם שעבר. העולם צועד למקומות יותר מעניינים מבחינה אנרגטית. שיתופי פעולה עתידיים ועתידניים גם בתחומי אנרגיה ירוקה".
במהלך תקופת הגישוש גורמים מדיניים בישראל טענו שעד שלא תהיה התנערות טורקית מגורמי חמאס השוהים בשטחם, לא יהיה חידוש רשמי של היחסים.
"ישראל פועלת בנחישות להפסקת פעילות טרור כנגדה, וקראה יותר מפעם אחת להביא לסגירת משרד חמאס באיסטנבול. הטורקים מן הסתם לא רואים את הנושא עין בעין איתנו, והנושא הזה עולה כחלק מהשיח הפוליטי בין המדינות".
אף שהתיירות הישראלית בטורקיה לא חדלה לאורך השנים, הטיסות הישראליות לשם, שאמורות להתחדש כעת, צפויות להגביר אותה אף יותר. "מ־2007 לא היו טיסות ישראליות, ואנחנו בשלבי היערכות לקראת החזרת הטיסות. ההכנות הן טכניות בעיקרן, בין אם זה לשכור משרד או שאר דברים טכניים". השגרירה לא נוקבת בהערכת זמן לגבי המועד שבו ישובו הטיסות הישראליות. "זה בידי חברות התעופה. ברגע שיהיו מוכנות, הן יכולות להתחיל למכור כרטיסים. אנחנו כנציגי מדינת ישראל ייצרנו את המעטפת הנכונה שתאפשר להחזיר את הטיסות, ומכאן והלאה זה בידי החברות שצריכות להיערך ולענות על כל הדרישות הכלכליות, הביטחוניות והאחרות".
אזהרת המסע לטורקיה אמנם אינה באותה דרגת חריפות שנרשמה ביוני, אולם היא עדיין עומדת על רמה 3, כלומר המלצה לישראלים להימנע מנסיעות שאינן חיוניות לטורקיה.
"אני מזכירה שלא שגרירות ישראל ולא משרד החוץ הם שקובעים את אזהרות המסע. מדובר בהנחיות של המטה לביטחון לאומי, ויש להתייחס אליהן בכובד ראש. עם זאת, ראינו בקיץ שהקהל הישראלי, קהל התיירים, הסטודנטים, עושה את החשבון שלו לגבי מה חיוני, וחלה עלייה במספר התיירים ואנשי העסקים שהגיעו לטורקיה".
בנובמבר שעבר נעצרו באיסטנבול נטלי ומורדי אוקנין, בני זוג ממודיעין, לאחר שצילמו ממסעדה הממוקמת על מגדל גבוה את הנוף ובו ביתו של ארדואן. ככל הנראה היה זה מלצר שהתקשר למשטרה לאחר שהבחין שבתמונה שצילמו סימנו השניים בעיגול את ביתו של ארדואן. לדברי בני משפחה, השניים שלחו את התמונה בקבוצת ווטסאפ משפחתית ולא פרסמו אותה בשום מקום. בדיון מעצר שנערך לבני הזוג עלתה טענה שמדובר בריגול. משהובן בארץ כי השניים עצורים, משרד החוץ ומשרד ראש הממשלה שילבו זרועות כדי לסיים מהר את האירוע ולהבהיר שמדובר בזוג תיירים תמים. לדברי גורמים במשרד החוץ, ליליאן מילאה תפקיד מרכזי בהעלאת הנושא לתשומת ליבה של סביבת ארדואן, במקביל לעבודת הגורמים הביטחוניים במשרד ראש הממשלה.
מעבר למאמץ המרכזי במטרה להביא לשחרור, הדיפלומטים הישראלים בטורקיה גם פעלו בשטח כדי להקל את תנאי מעצרם של בני הזוג, שהיו כלואים כל אחד בנפרד. הם הביאו להם פריטי לבוש מתוך המזוודות שנותרו במלון, וכן חפצים נוספים שביקשו, כמו סידור תפילה ומילון טורקי־עברי, כדי שיוכלו לתקשר עם הסוהרים. בעקבות השחרור התקיימה שיחת טלפון ראשונה בין ראש הממשלה בנט לנשיא ארדואן, שבה הוא הודה לו על השחרור. "זו הייתה שיחת תודה, וזה הדבר המנומס לעשות", אמר אז גורם מדיני.
"אני חושבת שהמקרה המאוד מצער של הזוג היה תולדה של שני דברים", אומרת כעת ליליאן. "הראשון, טעות שלהם שנעשתה בתום לב, והשני – אי הבנה שהדברים נעשו בתום לב. אני מצפה מכל תייר ישראלי שמגיע לטורקיה לשמור על הכללים וההנחיות. אם יש אזורים או אנשים שאסור לצלם, כמו שוטרים, כוחות ביטחון, אירועים חריגים, אני חושבת שטבעי לצפות שאנשים ישמרו על הכללים.

"הסיפור הזה הטריד אותנו מאוד כשהוא התחיל להתגלגל. בשלבים הראשונים לא ידענו את כל העובדות, אבל גם אז היה לנו שיח עם הרשויות הטורקיות. כשהסיפור המשיך להתגלגל לא בהכרח היינו אופטימיים, כי זה היה בידי בית המשפט. אבל בסופו של דבר גם ההחלטה לשחרר הייתה של בית המשפט, ויש לנו אמון במערכת המשפט הטורקית. בכל אחד ואחד מהשלבים מדינת ישראל הביעה את אמונה בכך שמערכת המשפט תבין כי מדובר באזרחים תמימים שאולי שגו, אבל לא באנשים שנשלחו בשליחות המדינה".
אפשר לומר בדיעבד שבעקבות המעצר הזה, המאמץ לשחרור ושיחות הטלפון – הואץ קצב חימום היחסים בין המדינות?
ליליאן לא נוטה להסכים. "מאז קרו כל כך הרבה דברים שבעיניי הם הרבה יותר משמעותיים – מפגשים מדיניים, שיחות, בניית מכניזם להכלת סכסוכים. אני מתייחסת היום אל הסיפור כאנקדוטה, שבזמן אמת הייתה קשה. איך אפשר בכלל להשוות פרשייה כזו לביקור היסטורי של נשיא ישראלי ושל שר חוץ ישראלי באנקרה?"
קצב התקדמות היחסים היה מהיר משחשבת?
"אפשר לדמות את ההתקרבות המחודשת בין המדינות לפאזל גדול של 5,000 חלקים. פתאום כשמניחים חלק מתבהרת עוד פיסה חשובה מהתמונה. גם ביחסים בין ישראל לטורקיה בכל פעם שחלק מהתמונההתבהר – הופתענו לטובה. במהלך השנה האחרונה נעשה בישראל מאמץ יוצא דופן בנושא. זה לא עניין של מה בכך, זו עבודת רקמה של צוות שישב ותפר תפרים קטנים ונכונים".
יכולים לעמוד בביקורת
במהלך מבצע עלות השחר פרסמה טורקיה שני גינויים לישראל. משרד החוץ באנקרה גינה "בחריפות" את המתקפות האוויריות של ישראל על עזה, ובהודעה נוספת גונתה עליית היהודים להר הבית בתשעה באב. מאז יצאה הודעה נוספת, שמביעה דאגה מעליית "המתח במזרח ירושלים".
"זה לא סוד שירושלים ובעיקר מזרח ירושלים הוא נושא שיקר לליבה של טורקיה", אומרת ליליאן. "ישראל מצידה מדגישה מול הטורקים את שמירת הסטטוס־קוו וחופש הפולחן. מעבר לכך, מדינת ישראל היא מדינה שיכולה לעמוד בפני ביקורת. היא סופגת ביקורת על פעולות שונות מפי גורמים רבים, והמטרה של משרד החוץ היא להביא את הדברים למקום שבו מבינים אותנו יותר. מה שקשה לנו יותר הם ביטויים של שנאה, של הכחשה, של שלילת קיומה של מדינת ישראל". ביחסים עם טורקיה, היא אומרת, "אנחנו לא נמצאים שם".
בערב ראש השנה הלכה השגרירה לתפילה בבית כנסת מקומי, והתרשמה מכוח המשטרה שניצב בחוץ. "זה נתן תחושה שהממשלה מחויבת לשמירה על ביטחון הקהילה היהודית, כי הם רואים בה חלק בלתי נפרד מהעם הטורקי וערבים לביטחונה. השוטרים אפילו איחלו 'שנה טובה'. בכלל, האינטראקציה האישית הקרובה עם המערכות הפוליטיות, הכלכליות והתרבותיות כאן הדגישה לי את העובדה שהדמיון בין העם הטורקי לעם בישראל גדול מכפי שאנחנו מתארים. אנחנו תרבויות דומות מאוד, ולכן המרחבים לשיתוף פעולה גדולים.
"אני חושבת שהדברים המרכזיים שנראה בשנה הקרובה יהיו בתחום הכלכלי. חידוש ושדרוג של הסכמים כלכליים, עלייה בהיקף התיירות, הייתי אומרת אפילו התיירות ההדדית, גם של טורקים בישראל, כמובן קשרי תרבות – אף שגם מה שיש כבר היום יכול לפרנס שגרירויות גדולות מאיתנו. וגם חזרה של הקשרים שאוהבים לקרוא להם 'עם לעם'. כאלה שעוסקים בתחומים של מחקר מדעי, קשרים אקדמיים, פרויקטים בתחום הגנה על הסביבה, שיתוף פעולה חקלאי. אני מאמינה שביחסים בין ישראל וטורקיה בתחומים הללו, השמיים הם הגבול".