נשיא טורקיה, רג'פ טאיפ ארדואן, אמר אמנם בפגישה עם מנהיגים יהודים שבוע לפני ראש השנה, כי כעת, עם השבת היחסים, הוא שואף להגיע לישראל, שבה ביקר לאחרונה ב־2005. אבל בפגישתו למחרת עם ראש הממשלה יאיר לפיד, בשולי עצרת האו"ם, הוא לא חזר על כך. במשרד החוץ עוד לא מנערים אפוא את השטיח האדום, וגם טרם מתחבטים בשאלה כיצד לפעול אם וכאשר ארדואן יגיע ומן הסתם יבקש לכלול בביקור תפילה בהר הבית. מוקדם עדיין. ועם זאת, השגרירה החדשה שלנו בטורקיה, אופטימית. "אנחנו נכנסים עכשיו לדפוס יחסים שונה משהיה בעבר, כזה של יחסים דיפלומטיים מלאים, שכולל ביקורים בכל הרמות והדרגים", אומרת אירית ליליאן, שעד כה כיהנה שם כממונה הזמנית על הנציגות הישראלית. "מאחר שנשיא מדינת ישראל הוזמן והגיע לטורקיה עוד לפני החזרת היחסים המלאים, וגם אז הביע ארדואן את רצונו להגיע לביקור בישראל, הרי שעם שדרוג היחסים אנחנו מצפים לביקורים בכל הרמות. אבל בשלב הזה אין עדיין הכנות".
"אני מאמינה שאנחנו נמצאים בדף חדש. בשנה האחרונה בנינו מערכות שתכליתן לנסות למנוע הידרדרות של היחסים. גם הצד השני רואה חשיבות גדולה ביחסים, ואנחנו מקווים שהצדדים יעשו כל מאמץ וישתמשו במכניזם שנבנה כדי למנוע הידרדרות של משברים הדדיים, אם יתרחשו".
מה המניע הטורקי לחימום היחסים?
"יש עניין שדי מתעלמים ממנו לאורך השנים, והוא שהיחסים בין המדינות יש בהם ממד של טבעיות, ודווקא היעדר היחסים הוא שאינו טבעי. מדובר בשתי מדינות חשובות ומשפיעות בתוך המרחב של אגן הים התיכון, שקיימו ביניהן שיתופי פעולה לאורך השנים. טורקיה הייתה המדינה המוסלמית הראשונה שהכירה בישראל בהצבעה באו"ם בשנת 1949. בתקופות הטובות ביחסים, תמיד שני הצדדים יצאו נשכרים. לכן המניע העיקרי הוא השבת המצב הטבעי לקדמותו. גם לאורך השנים המשבריות, היחסים בין עם לעם, יחסי התרבות, היו טובים. אמנים טורקים הופיעו בישראל ולהפך".
במהלך תקופת הגישוש גורמים מדיניים בישראל טענו שעד שלא תהיה התנערות טורקית מגורמי חמאס השוהים בשטחם, לא יהיה חידוש רשמי של היחסים.
"ישראל פועלת בנחישות להפסקת פעילות טרור כנגדה, וקראה יותר מפעם אחת להביא לסגירת משרד חמאס באיסטנבול. הטורקים מן הסתם לא רואים את הנושא עין בעין איתנו, והנושא הזה עולה כחלק מהשיח הפוליטי בין המדינות".
קצב התקדמות היחסים היה מהיר משחשבת?
"אפשר לדמות את ההתקרבות המחודשת בין המדינות לפאזל גדול של 5,000 חלקים. פתאום כשמניחים חלק מתבהרת עוד פיסה חשובה מהתמונה. גם ביחסים בין ישראל לטורקיה בכל פעם שחלק מהתמונה התבהר – הופתענו לטובה. במהלך השנה האחרונה נעשה בישראל מאמץ יוצא דופן בנושא. זה לא עניין של מה בכך, זו עבודת רקמה של צוות שישב ותפר תפרים קטנים ונכונים".
בערב ראש השנה הלכה השגרירה לתפילה בבית כנסת מקומי, והתרשמה מכוח המשטרה שניצב בחוץ. "זה נתן תחושה שהממשלה מחויבת לשמירה על ביטחון הקהילה היהודית, כי הם רואים בה חלק בלתי נפרד מהעם הטורקי וערבים לביטחונה. השוטרים אפילו איחלו 'שנה טובה'. בכלל, האינטראקציה האישית הקרובה עם המערכות הפוליטיות, הכלכליות והתרבותיות כאן הדגישה לי את העובדה שהדמיון בין העם הטורקי לעם בישראל גדול מכפי שאנחנו מתארים. אנחנו תרבויות דומות מאוד, ולכן המרחבים לשיתוף פעולה גדולים".
הכתבה המלאה תתפרסם ביום שישי במוסף המיוחד של "יומן" במקור ראשון
