20:30 – שיקלי הצטרף לדיון והתנצל בעצמו: "חלק מהביקורת היתה לגופו של אדם ועל החלק הזה אני מצר".
שיקלי הבהיר כי הוא כופר מכל וכל בטענה שהוא זה שפרש מימינה, "להבנתי כל הנושא הזה נועד למקרים כמו של גולדפרב שמישהו פורש תמורת מיצובישי. אני הייתי נאמן לאורך כל הדרך". שיקלי אף הבהיר כי בהחלטותיו הסתמך על פסיקת בית המשפט המחוזי, וכעת הדרך חזרה להתמודדות עצמאית חסומה בפניו.
***
18:58 – בפתח הדיון בעניינו של שיקלי אמר עו"ד ראבילו כי הוא מביא את התנצלותם של ראש הממשלה ושל ח"כ שיקלי על התבטאויות שנאמרו "בלהיטות יתר". ראבילו ציין כי העניין העומד על הפרק נוגע לזכות להיבחר שהיא זכות חוקתית, שהיא זכות יסוד. בהמשך טען ראבילו כי השופט עמית כלל לא היה מוסמך לפסול את מועמדות ח"כ שיקלי, "כאשר המחוקק לא הסמיך – אין סמכות. האם כבודכם חושבים שפסילה על רקע כזה היא כמו פסילה על רקע גיל?"
***
18:50 – בעקבות המלצתה של הנשיאה חיות, מרצ משכה באופן רשמי את העתירה נגד אי פסילתה של ח"כ לשעבר עידית סילמן. השופטים הציעו גם לעו"ד שרגא למשוך את העתירה, שרגא סירב.
***
בבית המשפט העליון החל אחר הצהריים (חמישי) הדיון בהכרעת מעמדו של ח"כ עמיחי שקלי, לאחר שנפסל שריונו בליכוד בידי יו"ר ועדת הבחירות השופט יצחק עמית, פרסמו היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה והיועצת המשפטית לכנסת שגית אפיק, חוות דעת מנוגדות.
בנוסף, דן בג"ץ באישור מועמדותה של חכ"ל עידית סילמן לאחר שאושרה על ידי השופט עמית.
צפו בשידור ישיר מבית המשפט העליון:
זהו הדיון השני שמתקיים היום, בהרכב מורחב של תשעת שופטי בית המשפט העליון בעקבות החלטות של יו"ר ועדת הבחירות השופט עמית. הדיון הראשון עסק בהחלטת מליאת הוועדה לפסול מהתמודדות את תנועת בל"ד, החלטת השופטים תינתן עד יום ראשון.
הדיון השני עוסק בהחלטות יו"ר הוועדה לפסול את מועמדות ח"כ עמיחי שיקלי במסגרת תנועת הליכוד ולאשר את מועמדות ח"כ עידית סילמן. נגד אישור מועמדותה של עידית סילמן עתרו לבג"ץ התנועה למען איכות השלטון ומרצ וח"כ גבי לסקי.
מהמשיבים בערעור שקלי עולה כי בהרב-מיארה הביעה תמיכה בעמדת השופט עמית ובהחלטתו לפסול את שיקלי, וציינה כי הייתה לו סמכות "לפעול כפי שפעל".
מנגד, יועמ"ש כנסת תמכה בשריון: "ניתן לראות – בנסיבות העניין – את התפטרותו של המערער כהתפטרות בסמוך לפרישתו", כתבה בנימוקה. עמדת היועצת המשפטית לכנסת היא כי אין לדרוש את התפטרותו של חבר הכנסת טרם מיצוי זכותו להגשת ערעור על החלטת ועדת הכנסת. עם זאת, אפיק כתבה כי "מנגד חוק הכנסת שמקנה זכות ערעור, לא קובע את פרק הזמן שעל חבר הכנסת להגיש את ערעורו".
אפיק ציינה את המורכבות במקרה, אך בכל זאת התנגדה לפסילתו של שיקלי: "בנסיבות מקרה זה, ולא בלי התלבטות, עמדת היועצת המשפטית לכנסת, כפי שהובעה גם בפני בית המשפט המחוזי ובפני כבוד יו"ר ועדת הבחירות, היא כי בבחינת הפגמים שנפלו בהתנהלותו של המערער אל מול זכות הערעור המוקנית למערער בדין והספק הדיוני אשר הוביל להגשת הערעור במועדו – יש להכריע את הכף לטובת זכותו של המערער להיבחר לכנסת. זאת בהתאם לכלל הפרשני לפיו יש לפרש דבר חקיקה באופן שמצמצם את הפגיעה בזכות היסוד לבחור ולהיבחר".
בהמשך הדיון התפתח שיח בין נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות לאליעד שרגא, יו"ר התנועה לאיכות השלטון שעסק בעניין פסילתה של ח"כ עידית סילמן.
חיות התייחסה לדיון בעניינה של סילמן ואמרה כי "דרך המלך היא פניה לוועדת הכנסת. הוא סייג מאוד פנייה לוועדת הבחירות במקום שאין החלטה של ועדת הכנסת". חיות הציעה למי שמייצג את סילמן לא להשיב, וביקשה מהעו"ד של מרצ להתייעץ על משיכת העתירה.
שרגא שעתר גם הוא נגד אישור התמודדות סילמן, טען כי הוא מתבסס על סעיף החוק (57א) האוסר להבטיח מקום ברשימה לכנסת יותר מ-90 יום לפני בחירות.
בתשובה לטענה זו אמרה חיות: "יש שאלה והיא שאלה משפטית, יש החלטה משפטית, שאותו סעיף שבו אתם נאחזים לא קובע סנקציה של היעדר זכות להיבחר. יש סנקציה פלילית ועל זה אדוני הגיש מה שהגיש. אולי דעתו של אדוני לא נחה מקצב הבדיקה. השאלה שאדוני צריך להתמודד אתה האם העובדה שסעיף 57א בנוגע למי שקיבל התחייבות אסורה לא כולל סנקציה, לא אומרת שאין סנקציה כזו"
שרגא השיב כי "אני חושב שכאשר יש פגיעה במבנה המשטר של מדינת ישראל צריך להגן עליו. בלי זה החוק הזה הופך לאות מתה. סנקציה פלילית לא מייתרת סנקציות אחרות. למרות שיש מכלול של סנקציות התופעה הזו עולה כפורחת"
חיות ענתה לשרגא כי "תופעת הכלנתריזם היא פסולה ושלילית, אבל אדוני צריך להראות לנו שיש סנקציה שהמחוקק מאפשר אותה, לשלול את הזכות להיבחר".
שרגא המשיך בהתנצחות עם חיות והשיב "הרטוריקה נפלאה אבל התופעה ממשיכה להתקיים. כשמסתכלים על סעיף 57א שקובע שלא תינתן התחייבות ולא ייעשה הסכם קודם ל-90 יום לפני הבחירות ברור שיש כאן מאשה אסור, אבל לא קוראים את סעיף 57א לבד אלא יחד עם סעיף 63 לחוק הבחירות וזה מה שהצענו.
"זו הקונסטרוקציה שאנחנו הצענו, לצערי הרב השופט עמית התייחס לסוגיה הזו יחסית בצורה אגבית, הוא כותב בסעיף 24 בהחלטתו כי יש כאן קושי עם הדין האזרחי והמשפט הפרטי, אנחנו חושבים שכאן השופט עמית שגה".
