בדיון חסוי של ועדת המשנה לעניינים אזרחיים וביטחוניים ביהודה ושומרון, בתחילת השבוע, נחשפה תוכנית של משרד הביטחון לבלימת השתלטות הרשות הפלסטינית בשטחי סי.
עד לפני שנה טיפלה מערכת הביטחון בכל אירוע בנייה בלתי חוקית פלסטינית בשטחים שבשליטה ישראלית כבאירוע נקודתי. אולם בתחילת השבוע הודה עוזר שר הביטחון לענייני התיישבות, קובי אלירז, שבמערכת הביטחון זיהו את המגמה הפלסטינית להשתלטות סדורה על השטח. מדובר למעשה בפעם הראשונה שהמדינה מכירה בתוכנית הפלסטינית שארגון "רגבים" הצביע עליה כבר לפני כמה שנים, וכעת היא פועלת לסכל אותה.
"מאז שנת 2009 פועלת הרשות הפלסטינית להפר את הסכמי אוסלו, להשתלט על שטחי C וליצור רצף פלסטיני ביו"ש כבסיס למדינה, ולפגוע בעתודות הקרקע לישראלים", אומר יו"ר הוועדה ח"כ מוטי יוגב, שעוקב אחר הטיפול בבעיה, בין השאר בעקבות דו"חות ארגון רגבים. לדבריו, ברשות אף הפקידו את ביצוע התוכנית בידי "המשרד לתיאום ההשתלטות האסטרטגית של הרשות הפלסטינית על שטחי C", משרד שמתאם את כל פעילות הרש"פ בשטח.
בביצוע התוכנית מושקעים עשרות מיליוני אירו באדיבות מדינות האיחוד האירופי ובמסווה של "עזרה לחקלאי הפלסטיני", נגד הסכמי אוסלו ובחתירה תחת הריבונות הישראלית על השטח. מי שמתנדב לעבור לשטחי סי יקבל מהרשות תמריץ כספי לפיתוח ועיבוד חקלאי, לעבודות תשתית לסלילת כבישים ועוד.
כדי לראות איך כל זה קורה בשטח, הצטרפתי שלשום אל רכז שטח יו"ש ברגבים, ישי חמו. יצאנו לגוש עציון, שטח בקונצנזוס ישראלי רחב שהרשות הפלסטינית מכרסמת בו באין מפריע. על אדמות שהוכרזו כבר כאדמות מדינה או על שטחים ריקים ניטעים עצים וכרמים, נבנות חומות וטרסות חקלאיות ונפרצות דרכים. עוד דונם ועוד עז, הגרסה הפלסטינית. אחרי שגילו שהמנהל האזרחי הורס את הבנייה הבלתי חוקית עברו הפלסטינים לשיטה חדשה: השיטה החקלאית.
בהתאם לחוק העות'מני, כל שטח מעובד שמדינת ישראל לא נקטה נגדו אף הליך בלימה הופך להיות הלכה למעשה שטח השייך לפלסטינים. די בחרישת השטח כדי להעביר בעלות. "פריחת" החקלאות הפלסטינית ניכרת סמוך לנווה־דניאל וליד נתיב־האבות, למרגלות הר גילה ולמעשה בכל שטח שאין בו התיישבות. הפלסטינים פוגעים ברצף ההתיישבות היהודית, ויוצרים אגב כך רצף לטובת מדינה פלסטינית עתידית באין מפריע.
עד היום טיפל המנהל האזרחי בתופעה באופן נקודתי, על ידי החרמת ציוד החרישה והסלילה, שבאופן קבוע הוחזר לבעליו כבר למחרת היום. בפועל, ההשתלטות נמשכה. ברגבים זיהו כי מדובר בתוכנית סדורה באמצעות עיון בפרסומים פלסטיניים, מעיד חמו. "הם מאתרים אזור אסטרטגי, פורצים אליו דרכים, מיישרים את השטח, חופרים בארות וזורעים – וזה מייצר תפיסה בפועל של הקרקע", הוא מתאר. "עד היום לא הייתה הבנה שמדובר בתופעת רוחב והטיפול הנקודתי לא עזר".
לצד הרשות הפלסטינית פועל ארגון "איגוד הוועדות החקלאיות", שסמלו הוא שיבולת בצורת ארץ ישראל, ולא במקרה. הארגון קם ב־1986 כדי לתת סיוע לחקלאי הפלסטיני, והוא אחד הצינורות שדרכם עוברים כספי מדינות האיחוד האירופי לטובת פרויקט ההשתלטות הזה. לפעילות הזו יש כבר תוצאות בפועל: בשדה־בעז, לדוגמה, נגרעו 500 דונם משטח היישוב, שישב לכתחילה על 3,000 דונמים, רק משום שהשטח עובד בידי פלסטינים. בנתיב־האבות שתפונה בשבוע הקרוב, יאבדו המתיישבים את בתיהם בגלל כמה עצים בלבד.
עד כה התקשתה המדינה לטפל בבעיה, בין השאר, בשל היעדר מידע מודיעיני. בעוד נתוני ארגון "רגבים" היו מקיפים, מערכת הביטחון הציגה תמונת מצב חלקית בלבד על תופעה שראשיתה כבר בשנת 2008. "לא מתפ"ש שולט בשטחי סי, אלא מתפ"ס. אל מול כמעט אפס פעלתנות של מתאם הפעולות בשטחים, מצאנו פעלתנות אסטרטגית פלסטינית", אמר יוגב בוועדה השבוע. הוא גם יצא נגד טענת המנהל האזרחי, כאילו המחסור בפקחים הוא שגורר בעיות באכיפה. "זו מציאות חמורה מאוד שהאחראים לניהול השטח – מתאם פעולות הממשלה בשטחים, המנהל האזרחי, היועץ המשפטי ליו"ש ואחרים – התעלמו ממנה, לא אספו עליה נתונים ולא נקטו את הצעדים המתחייבים כדי לממש את מדיניות הממשלה לשליטה בשטחי סי ביו"ש", האשים יוגב. עם זאת, הוא הביע אופטימיות נוכח הרצון שהפגין עוזר שר הביטחון לטיפול בבעיה, לראשונה זה שנים.
במשרד הביטחון לא מתכננים לפעול באכיפה רטרואקטיבית, שהיא כמעט בלתי אפשרית נוכח קביעת המציאות בשטח, אלא לעצור כל פעילות עתידית של הרשות בשטחי סי שבשליטה ישראלית. "זיהינו את הבעיה וחשוב לנו לעצור את ההתקדמות יותר מאשר לטפל בה רטרואקטיבית. המטרה היא לשמור על השטח פתוח", אמרו גורמים במערכת הביטחון.
ביום חמישי השבוע צפוי להיכנס לתוקפו צו אלוף להריסת מבני קבע לא חוקיים ביו"ש, שנכתב במטרה לסכל בנייה לא חוקית פלסטינית בשטחי סי. אך כפי שכתבנו לפני חודש במקור ראשון, הצו מסכן דווקא את ההתיישבות בתוך היישובים היהודיים. שרים שפנו לשר הביטחון אביגדור ליברמן בבקשה לשינוי נוסח הצו, כך שיחול רק על השטחים הפתוחים ביהודה ושומרון ולא על היישובים עצמם, נותרו ללא מענה.
גם ניסיונות להעביר את החלטות ההריסה תחת ידיו של סגן שר הביטחון, הרב אלי בן־דהן, כך שיוכל לתעדף אותן ולמנוע פגיעה בהתיישבות, נדחו על ידי השר. בהתיישבות חוששים מרגע כניסת הצו לתוקף, שמא המנהל האזרחי ישתמש בו שוב נגד בנייה ביישובים ולא נגד הבנייה הפלסטינית. בלשכת שר הביטחון אביגדור ליברמן סירבו להתייחס לפנייתנו, וחזרו על הטענה שהצו ייבחן רק לאחר תחילת יישומו בשטח.
